ומה עם צדו השני של המטבע?
גורמים לזיהום כלשהו - על זה אין ויכוח. מצד שני, חקלאות ימית עדיפה פי אלפי מינים על דייג מסורתי, ובתחום זה מפרץ אילת ואזור ים סוף כולו סובלים קשות. מדינות מפותחות רבות בעולם מעודדות מעבר מדייג על ידי רשתות לשיטות גידול ימיות - בשם איכות הסביבה ותכנון משאבים נכון. הידעת כי דייגי אילת פורשים חכות בעלי קוטר עין של 12 מ"מ? קוטר עין שכזה אינו חוקי ברוב מדינות העולם כיון שהוא גורם לגריפה מוחלטת של כל העובר דרך הרשת... הידעת עוד כי מאז פעילות חוות הדגים ירד דרמטית מספר הדייגים במפרץ אילת? בנוסף, עדיין ישנם בעיות קשות עם גידול דגים באשדוד: הקרבה לנמל המזוהם בו איכות המים הירודה עלולה לגרום לקליטת מתכות וחומרים רעילים על ידי הדגים, וההגנה המועטה אותה מעניק שובר הגלים, ולראיה לפני כשלוש שנים נפרצו כל הרשתות באדוד עקב סערה - אפשר לתאר לבד את הנזק הסביבתי משחרור מליוני דגים אל אזור נתון בו זמנית. אם מחר נוציא את חוות הדגים = לא נפתור שום בעיה. מייד ימלאו את מקומם דייגים חוקיים ולא חוקיים, שיגרמו לנזק הרבה הרבה יותר נרחב. בנוסף, עוד שנתיים, נראה דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה ביחד עם רשות שמורות הטבע שכותרתו: "צריך להוציא את התושבים מאילת אם רוצים לשמור על השוניות". באותיות הקטנות יהיה כתוב כי במחקר שנערך התגלה כי השוניות ממשיכות למות... בדיוק כפי שעכשיו הם יורדים מהעץ הגבוה של "הצוללים הורגים את המפרץ" בו נתלו עד שהגיעו חוות הדגים. הרי רשות שמורות הטבע רצתה לצמצם את מספר הצוללים באילת בצורה דרמטית (בחצי!!) על בסיס "מחקר מדעי" שקבע כי כל צולל בממוצע שובר 3 אלמוגים בכל צלילה!! אבל כעת, כשירד מספר הצוללים עקב המשבר הכלכלי, ניגלה לפתע כי גם באתרים בהם אין צוללים ישנה פגיעה מכנית באלמוגים, ואלמוגים ממשיכים למות. אם היו מאפשרים להם להפעיל את "הממשק" הידוע לשמצה, היתה נהרסת תעשיית צלילה מפוארת, ירוקה, בריאה המפרנסת אלפי אנשים, בשם "מחקר מדעי ירוק". האם ישנה דרך להשאיר את החוות במקומן, לפחות עד שיובהר מה האלטרנטיבות? כן, לטעמי, רק אם תוגש ותיושם תכנית לצמצום משמעותי של הפסולת המיוצרת. לדוגמה: הפחתה משמעותית של מספר הדגים המגודלים, מזון ידידותי לסביבה, הסכמה לפיקוח ולשקיפות מלאה. לדעתי (ושוב, מתוך תחושה ולא מתוך ידיעה) בעלי החוות יסכימו לכך. הבעיה נעוצה במשרד לאיכות הסביבה ובארגונים הירוקים. אצלם, לפי תוצאות עבר, אין דבר כזה שנקרא "הידברות". ישנה הדרך שלהם, או מאבק. ובמאבק, הם יודעים היטב, לעיתים מפסידים! וכשמפסידים בנושאי הסביבה - מפסידים בענק, כולנו. כך הפסידו בקרב על תחנת הכוח הפחמית, כך הפסידו בקרב על חוצה ישראל, וכך, אני חושש, עלולים להפסיד בקרב על חיינו במפרץ אילת. הנזק הגדול ביותר יכול להיות אם חוות הדגים ינצחו בבית המשפט או בכנסת. אז יקבלו היתר לעשות ככל העולה על רוחן, ממש כמו חברת החשמל, בלי התחשבות בנזק הסביבתי. לדעתי יש להגיע איתן להסדר שיאפשר להן לחיות בלי לפגוע בסביבה, ולנו לחיות בלי להיות מאוימים על ידי פוטנציאל הפגיעה שלהן ועל ידי "חוכמתם" של אנשי רשות שמורות הטבע והמשרד לאיכות הסביבה.
