דכאון

[dodder]

דכאון

אני לא יודע עם זה המקום...
אותו סיפור נדוש, נשוי מספר שנים, ילדים קטנים וחור שחור וגדול במקום שפעם היה לב. אני כבר לא מדבר על העדר סקס, את זה ניתן לפתור חלקית בצורות שונות, אני מדבר על מגע אנושי, על זה שאני מדבר עם בחורה (לא משנה הסיטואציה) ואני רק רוצה שהיא תחבק אותי ותגיד שהכל יהיה בסדר (זה הקטע שכל הגברים מעקמים את הפרצוף וממלמלים איזה הומו...) המחסור הזה ממש כואב פיזית, אני לא יודע מה לעשות, אני לא אעזוב בגלל הילדים ושיקולים נוספים כלכלים ברובם, גיליתי שאני לא ממש מסוגל לבגוד, הסיפוק הרגעי עובר די מהר והדכאון שב ומשתלט...
פעם ראשונה שאני מוציא את זה החוצה, מקווה שתבוא קצת הקלה.
אשמח לתגובות.

 

[אישה שאוהבת גברים]

שלום לך

נשמח להגיב אם תספר ספיציפית קצת יותר את הסיפור שלכם
איך הזוגיות שלכם היתה בבסיס?
מה בעיקר השתנה ומתי?
האם אתה מתקשר עם זוגתך את הקשיים שלך?

 

[dodder]

טוב

מהתחלה זה היה קשר חד צדדי, קשה לי להודות בזה אבל אני אנסה.
אני טיפוס די פאסיבי ויש שיגידו אנטיפט, אישתי אשה אגרסיבית שתלטנית ובעלת מה שנקרא "פיוס קצר".
הקשר בנינו היה ביוזמתה ולמרות ניסיונות התנגדות (די עלובים יש לומר) "נכנעתי" כשאני מתנחם בזה שלפחות היא אוהבת אותי וכנראה שלא מגיע לי יותר מזה (היום אני מודע לזה שזה נבע מחוסר ביטחון עצמי...).
בתקופה האחרונה אישתי כנראה נשברה מהיחס שלי וכרגע אנחנו מתנהלים במישורים מקבילים עם חפיפה מינימלית (בעיקר הילדים). מספר פעמיים במהלך מריבה היא אמרה לי שאני יכול ללכת ולא צריך להמשיך "בכח". אני פשוט לא מסוגל נפשית להתמודד עם זה, בעיקר בגלל הילדים (מאוד קשורים אלי ואני אליהם).
זה היה קשה, להוציא את זה.

 

[אישה שאוהבת גברים]

הבנתי

זה נראה שהתעוררת לפתע וגילית שאתה חי חיים שהם לא שלך, שאתה מוותר על עצמך בהם.
השאלה העקרית היא: מה אתה רוצה מהחיים שלך? ומה אתה רוצה מעצמך?
אם בעבר הרגשת שאתה לא ראוי להרבה, אז מה השתנה היום?
נשמע לי שהשינוי שאתה צריך לעשוות הוא קודם כל אצלך ואחרי זה בזוגיות (לפרידה, או שינוי בתוך הזוגיות עצמה)

 

[seeyou]

"מהתחלה זה היה קשר חד צדד"

דבר אחד מובן לי-שום דבר לא נימשך לאורך זמן כולל יחסים בין בני הזוג

"בתקופה האחרונה אישתי כנראה נשברה מהיחס שלי וכרגע אנחנו מתנהלים במישורים מקבילים עם חפיפה מינימלית "

ממה שידוע לי גם בנשואין ה"מושלמת"

"האישה נישברת" -זה טבעי

האישה משתנה במהלך הנשואים והגבר לא = הוא רוצה להקפיא את המצב ההתחלתי.



יוסי

 

[סטנגה Joe]

הייתי אומר לך

לקום וללכת אבל אמרת שזה לא.
אז תבגוד או תתחרפן ....

 

[מריוס זכריה]

עצה נדושה

אתה באמת בדיכאון, אז מה דעתך לטפל בזה בדרכים המקובלות?
אני מבין שאתה פאסיבי, אבל זו לא גזירה משמים. קח יוזמה וקח את עצמך לטיפול - עוד לפני שבכלל נוגעים בזוגיות. קודם תרגיש יותר טוב, תתאושש קצת, אחר כך אפשר לדבר על זוגיות.

 

[Aski7]

מסכימה

וגם בשביל להתחיל לשנות משהו בחיים צריך קודם להפסיק להיות סתם עלה ברוח.
בהצלחה

 

[מקיאטו שלו]

אם לא שמת לב,

מר בחור פה לא בעניין של לקחת אחריות על עצמו. לא על הכניסה שלו לזוגיות, לא על הנישואים, לא על שום דבר אחר בחייו.

 

[מריוס זכריה]

שמתי לב

זה כמובן הולך יחד עם הפסיביות.
עדיין - הוא ביקש עצה, אז זאת העצה שלי...

 

[מקיאטו שלו]

העצה טובה, רק חבל על המאמץ...

 

[אני שוב אשם]

נו

אתה אשם שהתחתנת איתה

ועכשיו נותר רק להתבוסס בתהיות

למה עשית את זה?

 

[Dark Muse]

אני רוצה לתת לך פרספקטיבה שונה

אתה אומר שאתה לא רוצה לעזוב בגלל שיקולים נוספים, למשל כלכליים וילדים. אני אגיד משהו שאולי לא הרבה יסכימו, אבל אני באמת מאמין בזה מתוך החיים שלי - עדיף לפרק בית מאשר לבנות בית ללא אהבה. אם אין בינך לבין זוגתך אהבה, אין בינכם את החברות הנפשית ואתה מרגיש שאתה מדוכא בגלל התא המשפחתי איתה, זה לא שווה את זה גם בשבילם.

אני לא אומר לך לקום ולעזוב - אם יש מקום לבנות מחדש, ללכת לייעוץ ולנסות להחיות את החברות שעליה בניתם בעבר, להצית מחדש את מה שכבה - זה עדיף מהכל. אבל אם זה לא יקרה, אם זה לא קורה, תחשוב מחדש אם לגדל ילדים בבית כזה זה מה שטוב להם. אני חושב שאנשים נוטים לזלזל ביכולת של הילדים להסתגל למצב מסובך כמו הורים גרושים או הורים שאבא חילוני והאמא דתיה, תמיד פוחדים מזה, אבל אף פעם לא חושבים איך זה לגדול בבית שאבא ואמא בכלל לא אוהבים (וזה יותר גרוע מהכל).

 

[שוב אני אחראית]

אישתך צריכה למצוא לך מטפל טוב.

 

[תמר מרין]

כואב הלב

כואב לקרוא את מה שאתה כותב. אין יצור אנושי שרוצה/יכול לחיות ללא אהבה, קרבה, נחמה. האם נכון לומר שהקשר אף פעם לא סיפק לך באמת את המקום הזה? בגלל שאתה לא אהבת אותה?
אני לא חושבת שאפשר לשפוט אותך על כך שהתחתנת ללא אהבה, כפי שנכתב כאן בפורום, כי בזמנו האמנת שזה הכי טוב שתמצא.
אני גם לא חושבת שיעזור לך לטפל בעצמך לבד, מאחר שהמחולל של הדכדוך שלך הוא היחסים והצורך באהבה ובחום אנושי.
אני כן הייתי ממליצה על טיפול זוגי, כי כמו שאתה מתאר את אישתך, הילדים שלכם באמת עלולים להיפגע מגירושין הכרוכים במאבק בין ההורים. אם רוצים בטובת הילדים, גם כשניפרדים צריך לעשות את זה נכון. אולי אפשר קודם לבדוק אם בכל זאת יש שם משהו שאפשר לבנות ממנו יותר קרבה. אבל אם זה אבוד, אז לעבוד על הכאב שבפרידה, על לשחרר, להתמודד עם תחושת הכישלון ועוד.
מגיע לך להיות מאושר, למצוא מישהי שאיתה תהייה לך אהבה הדדית ומספקת. אם זה אפשרי עם אישתך זה מעולה. לא תדע עד שלא תבדוק לעומק. אם לא, אז חבל על כל יום שעובר ואתה סובל. אני מניחה שגם היא והילדים לא ממש מאושרים מהמצב וכבר עכשיו משלמים מחירים.
המון בהצלחה!!!

 

[nirity1]

אני אצטרף לעצה של מריוס

אתה צריך לאהוב את עצמך קצת לפני שתבקש אהבה מאחרים. למה אני חושבת שאתה לא אוהב את עצמך ? כי אתה נותן לאחרים לנווט את חייך בפאסיביות רבה. כאילו אתה לא רואה ערך בדעות וברצונות שלך. תפנה למטפל טוב תעבוד על עצמך ומשם אל הזוגיות שלך...
בהצלחה

 

[nirity1]

וכמובן שאתה יכול להשאיר הודעות מוזרות

בפורומים אחרים. נשמע שאתה אוהב שמתעללים בך...

 

[צפרדעית82]

 

[nirity1]

גם את הלכת לבקר

בעולם המשתמש ?

 

[dodder]

מתנדבת ?