דכאון

[קיי האחת]

דכאון

היי, עברתי כמה שנים לא פשוטות בכלל של פרידה מבן זוג מתעלל, מלחמה אין סופית במערכות משפט שונות ולאחרונה הפסד במלחמה על חזקת הילדים. הילדים עדין גרים איתי אבל רואים את האבא הרבה יותר ממה שטוב, בריא, הגיוני להם. אחרי שנים נגמרה לי התקווה שההגיון, הצדק, ההבנה של המערכת למצב יצליחו, הוא הצליח לבלב את בית המשפט כל כך ששכחו לו הפרות של צווים, התעללות בילדים, אי תשלום מזונות, לא סגורים על היתה או לא היתה התעללות בי.. עברתי שנים מסוייטות רגשית והצלחתי איכשהו להחזיק את הראש מעל המים עם האמונה שהקרב הסופי יהיה לטובתי וטובת הילדים. עכשיו הכל התפוגג לי ואני מרגישה שאני שוקעת ושוקעת. מה עושים? איך ממשיכים הלאה? יש לי 3 ילדים שצריכים אמא וצריכים איזון לאבא.. ואני מרגישה שאני לאט ובטוח מאבדת את האחיזה בעצמי. אני מפחדת ממה שיקרה אם אני אשחרר, בסוף זה ישתחרר.. זה עניין של ימים. איך אני עוצרת את הבלתי נמנע?

 

[גרא.]

קיי האחת,כואב לשמוע על תהליך הפרידה ה"חוקית",

מבעלך,שעברת בשנים האחרונות.מה שעבר עלייך,כל כך מוכר,כל כל נוגע לנשים רבות,על רקע העובדה שנשים מופלות לרעה בבתי המשפט במצבים כאלה,במיוחד בבתי הדין הרבניים.לעיתים יש משפחה ברקע שעוזרת,מבינה תומכת ואמפטית.אבל זה כנראה אינו מספיק.כדאי שתפני למוסדות האמורים לעזור במצבי מצוקה כאלה,כמו לשכת הרווחה המקומית.יש בויצ"ו קו מידע לזכויות משפחות חד הוריות (לרוב הכוונה לאמהות) 1-800-39-39-04 יתכן שתוכלי לקבל גם סיוע משפטי.למרות המצב המדכא הנוכחי שנראה לכאורה חסר פתרון.לעיתים דווקא מתוך המצוקה והכורח לשרוד מתגלים כוחות נפש ועוצמות בלתי נדלות של יכולת שלא ידעת שיש בך המאפשרים להתמודד בהצלחה ,כי אין ברירה אחרת,יש לך 3 ילדים שצריכים אמא,ואת חייבת למצוא את הכוח הנפשי/כלכלי לשרוד יחד איתם.כל אלטרנטיבה אחרת,כמו למשל העברת ילד אחד או שניים לפנימייה,אינה פתרון טוב.

 

[קיי האחת]

מאוחר מידי לסיוע משפטי

פסק הדין כבר הוחלט, בניגוד להמלצת העובדת הסוציאלית, בניגוד לכל הגיון בריא.. רק כי האבא נלחם בכל בכוח עם תקציב בלתי נגמר של ההורים שלו. מתוך מצוקה, עם הגב לקיר נלחמתי כבר כמה שנים טובות, עכשיו השופט הוריד לי את הקיר. אין לי כבר עבור מה להלחם - המלחמה נגמרה ואני הפסדתי. אין חשש שאני העביר אתה ילדים לאף אחד, לא לפנמיה אפילו לא לביביסטר - הם מה שמשאיר אותי בחיים וכל שניה במחיצתם היא עבור ארבעתנו כמו אויר לנשימה. אני לא מבינה איך אבא שומע את הילדים שלו בוכים שהם רוצים לאמא ובמקום להחזיר אותם לאמא שלהם, מעניש אותם ונלחם יותר חזק בבית משפט? איך הצלחתי לבחור מכל האנשים בעולם את הרע ביותר? ומי יציל אל הילדים שלי מידיו אם משהו יקרה לי? גם ככה אני כבר לא מגינה עליהם אלא רק מאזנת, מי יאזן אם אני לא אהיה פה?

 

[גרא.]

קיי האחת,אינני משפטן,אולם למיטב ידיעתי,ניתן

בדרך כלל לערער על פסיקת בית משפט בערכאה גבוהה יותר.יחד עם זה,הסיוע שאת זקוקה לו אינו רק משפטי,אלא תמיכה כספית ונפשית.האם בדקת את האפשרויות שלך להעזר לשם כך בלשכת הרווחה המקומית,או בויצ"ו גם בנעמ"ת?

 

[לא הכל דבש]

קיי היקרה,את כל כך אינטלגנטית ועם לב ענק

לילדייך ואני מעריצה אותך על כך שנלחמת שילדייך ישארו איתך. מצטטת מה שכתב לך הפסיכולוג הנפלא גרא: "לעיתים דווקא מתוך המצוקה והכורח לשרוד מתגלים כוחות נפש ועוצמות בלתי נדלות של יכולת שלא ידעת שיש בך המאפשרים להתמודד בהצלחה.." נישמי עמוק, הפנימי את הגזירה הקשה והבלתי צודקת, ציברי כוחות נפש חדשים וחיוביים והאמיני שיום יבוא והם יהיו איתך! ומי יודע? הגלגל מסתובב... מחזקת את ידייך.