די! קשה לי!

[mehere1]

תשובה לכל השאלות

אז ככה,
החלום שלו היה לעבוד בחו"ל. אז לא יכולתי לעצוב בעדו. היו לי שתי אפשרויות או להסכים או להסכים. אחרת הייתי אישה לא טובה, לא תומכת וכו וכו וכו
הלכנו לייעוץ זוגי, זה קצת בהולד עכשיו בגלל הנסיעות שלו והחגים.
קבעתי פגישה איתה לבד
מקווה שנחזור
אבל בפעמים שהיינו, הייתה התקדמות ועד שחזרנו הביתה הכל חזר לקדמותו
אני כל כך מתוסכלת
אוף!

 

[גארוטה]

היו לך שתי אפשרויות

וממה שאני קוראת בחרת באפשרות השלישית.
יכולת לסרב ויש לך את כל הסיבות.
בחרת להסכים רק כדי לא חהיות האשה הרעה שמונעת ממנו להגשים חלום.
בפועל, את האשה הטובה שהסכימה אבל את כועסת, על זה ועל עוד המון דברים,
נותנת לו להרגיש כמו האיש הרע שמשאיר אותך להתמודד לבד עם החיים ומצפה
לתודה על כל מחווה וכשהיא לא מגיעה את בוכה ואומללה כי באמת באמת, בלב פנימה
את לא שלמה עם ההסכמה שלך.
בעלך החליט לעשות צעד גדול שגורם לשינוי במהלך המוכר של החיים,
מהלך שדורש שינוי גדול ומשמעותי של כל הסובבים ובעיקר הקרבה וויתור. את הרגשת
שדוחקים אותך לקיר כדי להסכים, פחדת לצאת 'האשה הרעה' ובעצם הסכמת אבל לא קיבלת.
הוא, לא הסכים כנראה לקבל לא כתשובה וכשהוא קיבל כן מבחינתו
זה היה כן סופי ומוחלט כשבעצם זה היה כן, אבל.... את כועסת, הוא כועס כי את כועסת,
אתם לא מתקשרים וכדור השלג הזה רק הולך וגדל וצובר תאוצה כי גם במקום 'הבטוח', בטיפול, שניכם
ממשיכים לכעוס ולשתוק במקום לדבר ולנסות לפתור את הפלונטר.
תפתחי את הדברים. תדברי. תשתפי אותו בקשיים שלך אבל לא ממקום של הטחת האשמות ובקשה
להכרת תודה אלא ממקום של שיתוף ורצון למצוא דרך שתספק את שניכם כדי שאת לא תרגישי 'מנוצלת'
והוא לא ירגיש 'מנצל'.

בהצלחה.

 

[פמיניסטי]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

סליחה.
מתנצל.

המשפט "אנחנו כבר אחרי המשבר" קרע אותי מצחוק.

לא התכוונתי.

אתם עמוק בתוך המשבר.
אתם פשוט בורחים אחד מהשני.
וזה יכול להמשך. ולהמשך. ולהמשך.

אתם צריכים שובר שוויון.
ואני די משוכנע, שגם אם עכשיו תרדי לו במטבח באופן ספונטני - זה גם לא יועיל.

דעתי, בלי עזרה חיצונית זה לא יתקדם.

(ועדיין אפשר לנסות גם את העצה שמעל

שיהיה חג שמח ורגוע

 

[mehere1]

תודה. יום ראשון אנחנו בחזרה אצל היועץ נישואין

וויש אס לק...

 

[chenby]

כשיש רצון

וכשיש עשייה ואחריות אישית לכל צד, אתם לא צריכים מזל.

 

[רון חיים1]

בעיה קטנה

זו הבעיה כשמפסיקים לדבר... הכעס לא נגמר, רק מצטבר ומצטבר, אבל לא רואים אותו, רק ברגעים שאת מדליקה את האור....

יש לשבור את הכעס... ברוב המקרים האגו של גברים גורם להם להיות קרים... וזה קורם לנשים להיפגע ולהתרחק... שגורם לגברים להיות קרים יותר.... ואני חושב שאת כבר מבינה לאן זה הולך...

אז מה יש לעשות... בפעם הבאה כשאת באה להדליק את האור, תעשי את זה ארומה... מעניין אותי איך הוא יגיב הפעם....

אולי אחרי סקס טוב (שכנראה את תהי צריכה ליזום) האגו שלו ישבר ( מה לעשות, בנות צריכות להבין שהתוספת שלנו צריכה עוד דם, שלרוב יורד מהראש, וכשהדם יורד לשם, אנחנו מפסיקים לספק חמצן לאגו, עד שהוא מת...).
אנלוגיה טובה לאיך לשבור אגו לגבר...

ואפרופו זה, גם אם הוא בהתחלה יראה שהוא לא רוצה... יש לי חדשות בשבילך - אין דבר כזה!!! זה רק אומר שהוא עדיין פגוע ושהאגו שלו עדיין נפוח... שברי לו את האגו ע"י חום ואהבה, ותראי איך הכל נגמר יותר מהר משאת חושבת.
ובשביל שיהיה לך כוח לתת חום ואהבה במצב הזה, תזכרי שכרגע הוא כמו ילד קטן נכה רגשית שבורח לפינה בגן... תני לו חום כמו לאותו ילד, והגבר שבו כבר יחזור לעצמו...


בהצלחה.

 

[mehere1]

סוף סוף מישהו נותן פה עצה אמיתית ולא מספיד

תודה
מיישמת.
על אף הכעסים שלי, ויש הרבה
החלטתי להציל את הנישואים שלי
וכן... תודה. התחלתי במיטה....