די, פשוט די.
אוף. אני לא יכולה ככה יותר נמאס לי. הקיצוניות הזאת, העומק של זה-כלפי מטה, הלבד של זה. המסתוריות של זה אפילו בעיניי. די אני רוצה ללכת לישון ולהתעורר, לא יודעת מתי להתעורר כשהכל ילך מכאן כבר ויעבור. פשוט נמאס לי. והלבד של זה. לגמרי אבודה כבר. כל שטות... מחזירה לשם, לפעמים מתעלמת אבל זה לא למשך זמן. זה איך שהוא נקודת הפתיחה, המקור, החלק שתמיד ישאר גם כשהכל יעבור. אני כבר לא יודעת כלום. אוף
אוף. אני לא יכולה ככה יותר נמאס לי. הקיצוניות הזאת, העומק של זה-כלפי מטה, הלבד של זה. המסתוריות של זה אפילו בעיניי. די אני רוצה ללכת לישון ולהתעורר, לא יודעת מתי להתעורר כשהכל ילך מכאן כבר ויעבור. פשוט נמאס לי. והלבד של זה. לגמרי אבודה כבר. כל שטות... מחזירה לשם, לפעמים מתעלמת אבל זה לא למשך זמן. זה איך שהוא נקודת הפתיחה, המקור, החלק שתמיד ישאר גם כשהכל יעבור. אני כבר לא יודעת כלום. אוף