די נמאס לי!
אני שונא שיתוק שינה! אתמול הייתי לבד במשרד איזה כמה שעות ולא הייתה עבודה אז הלכתי לישון קצת על איזה מזרון שם.מיד התחילו תחושת ה"נמלים" בגוף, הרעשים החזקים והצעדים של אנשים בחדר להופיע, הבנתי שזה לא הגיוני ונשארתי רגוע, מוכן לחקור את השיתוק שמתקרב. תוך כדי השיתוק החלטתי: "אני רוצה להבין האם בשיתוק שינה אתה ער ולא יכול לזוז? או שאתה רק -חולם- שאתה ער ולא יכול לזוז?" אז אחרי מאבק קצר לנסות לקום נכנעתי, נשכבתי על הגב והקפדתי להישאר עם העיניים פקוחות ולהבחין במעבר בין השיתוק לעירות. החוויה לא השאירה ספקות- אתה באמת ער ולא יכול לזוז: תחושת הנמלול והרעשים פחתו בהדרגתיות, החדר לא השתנה אפילו טיפה, ואני לא זזתי מילימטר מתנוחת השיתוק- אלא שלאט לאט יכולתי להזיז את גופי והתעוררתי ב100% (מספר בדיקות מציאות)! עברו כמה שניות, וישר נכנסתי לשיתוק שוב. רק שהפעם התנגדתי ממש חזק, וניסיתי להתהפך ולקום, ניסיתי לגשת למראה ואחרי כמה ניסיונות קשים הצלחתי וראיתי מישהו דומה לי אבל לא אני! הבוס שלי נכנס למשרד (כמובן שלא אמיתי), מבנה החדר השתנה, והכל היה רועש ובלגאן. ואז הבנתי שזה כן רק חלום! מוזר, החוויה שקרתה לי מקודם הייתה כל כך צלולה וברורה... בכל אופן: "אם אני חולם, אז למה שלא אוכל להיכנס מכאן לחצלול נורמאלי? אני אפילו כבר בפנים!" ניסיתי לשכב להירגע ולפתוח תעניים במקום אחר, ניסיתי גם לספור עד 10, ניסיתי וניסיתי, ועדיין נשארתי במשרד, עם הבוס שלי שידעתי שאין מצב שהוא באמת שם, ועם כל הבלגאן- תלוי מעוות כמו בובת חוטים חצי משותק בכל מיני מקומות בגוף שלי!! בסוף התעוררתי. זה היה נורא. זה היה שיתוק שינה ממש ממש ארוך ומטורף! הייתי רגוע! עשיתי כל מה שצריך כדי להמשיך משם לחלום! למה אני אף פעם לא מצליח?? עזרה מישהו?
אני שונא שיתוק שינה! אתמול הייתי לבד במשרד איזה כמה שעות ולא הייתה עבודה אז הלכתי לישון קצת על איזה מזרון שם.מיד התחילו תחושת ה"נמלים" בגוף, הרעשים החזקים והצעדים של אנשים בחדר להופיע, הבנתי שזה לא הגיוני ונשארתי רגוע, מוכן לחקור את השיתוק שמתקרב. תוך כדי השיתוק החלטתי: "אני רוצה להבין האם בשיתוק שינה אתה ער ולא יכול לזוז? או שאתה רק -חולם- שאתה ער ולא יכול לזוז?" אז אחרי מאבק קצר לנסות לקום נכנעתי, נשכבתי על הגב והקפדתי להישאר עם העיניים פקוחות ולהבחין במעבר בין השיתוק לעירות. החוויה לא השאירה ספקות- אתה באמת ער ולא יכול לזוז: תחושת הנמלול והרעשים פחתו בהדרגתיות, החדר לא השתנה אפילו טיפה, ואני לא זזתי מילימטר מתנוחת השיתוק- אלא שלאט לאט יכולתי להזיז את גופי והתעוררתי ב100% (מספר בדיקות מציאות)! עברו כמה שניות, וישר נכנסתי לשיתוק שוב. רק שהפעם התנגדתי ממש חזק, וניסיתי להתהפך ולקום, ניסיתי לגשת למראה ואחרי כמה ניסיונות קשים הצלחתי וראיתי מישהו דומה לי אבל לא אני! הבוס שלי נכנס למשרד (כמובן שלא אמיתי), מבנה החדר השתנה, והכל היה רועש ובלגאן. ואז הבנתי שזה כן רק חלום! מוזר, החוויה שקרתה לי מקודם הייתה כל כך צלולה וברורה... בכל אופן: "אם אני חולם, אז למה שלא אוכל להיכנס מכאן לחצלול נורמאלי? אני אפילו כבר בפנים!" ניסיתי לשכב להירגע ולפתוח תעניים במקום אחר, ניסיתי גם לספור עד 10, ניסיתי וניסיתי, ועדיין נשארתי במשרד, עם הבוס שלי שידעתי שאין מצב שהוא באמת שם, ועם כל הבלגאן- תלוי מעוות כמו בובת חוטים חצי משותק בכל מיני מקומות בגוף שלי!! בסוף התעוררתי. זה היה נורא. זה היה שיתוק שינה ממש ממש ארוך ומטורף! הייתי רגוע! עשיתי כל מה שצריך כדי להמשיך משם לחלום! למה אני אף פעם לא מצליח?? עזרה מישהו?
