שושן, בא נפרוט את טענותיך אחת אחת.
באמרי מלחמה מיותרת - כוונתי שלמלחמה זו יצאו בגלל הטריגר הלא נכון. אם רצה מישהו למגר את עוצמתו של חיזבאלה, יכול היה לעשות זאת ביזמה שתקבע את הזמן , היקף ואופי הפעילות. לא ייתכן שיצאו למלחמה באמתלה שצריך להשיב שני חטופים, וימשיכו אותה בשלומיאליות שכזו - אפילו להגדיר את המצב כמלחמה לא ההינו, גם כששליש מהמדינה ישב במקלטים. ואם תוצאות המלחמה לא השיגו אפילו מאית מיעדיה (שלא ברורים לי עד היום) אזי זו מלחמה מיותרת. "באנשים שמוכנים לעשות למען הציבור" אתה אומר? אנשים מסוגו של חלוץ, פרץ ואולמרט (שלשתם אשמים לטעמי בערך באותה מידה) לא רק מוכנים לעשות למען הציבור. הם משקיעים את כל מאודם , וגם את כוחם של כל סביבתם הקרובה והרחוקה, כדי לשבת בעמדה אליה הגיעו. אין כאן אלטרואיזם - יש כאן אנשים שסימנו לעצמם את היעד הפוליטי או התפקיד הצבאי הנחשק, ועשו הכל כדי להחזיק בו. זה בהחלט נחשב בעיני "לעשות למען עצמם". לא שיש לי בעייה שראש ממשלה או שר ביטחון או רמטכ"ל ירויחו ביושר את כספם, כבודם, תהילת עולם, מקום בדפי ספרי ההסטוריה - אבל שירוויחו ביושר. במקום שהצליחו - שיתפארו בהישג, ובמקום שפישלו - שיתנו את הדין. "לעמוד מהצד ולחלק ציונים" - נו, מה אתה רוצה שאענה על זה? שלא אביע את דעתי שפישלו? זו אחת הפריוולגיות הבודדות שעוד נותרו לאזרח החש שהמערכת הפוליטית דורסנית, כוחנית, ולא מייצגת כלל את רצון הציבור. אתה יודע מה? לא את רצון הציבור. המערכת לא מייצגת אותי, ועל כך יש לי זכות מלאה להתמרמר.