די לאנטיביוטיקה!

[טנקר]

די לאנטיביוטיקה!

שלום לכם, למה תמיד שמדברים על למצוא פתרון למחלות(איידס,סרטן וכו')מדברים על מציאת תרופה-שזה בעצם להמציא מעין מנגנון ארס,למה חוקרים ומדענים לא עסוקים יותר בלנצל מנגנון קיימים-כמו העובדה שיש לתאים מנגנון מוות מבוקר משלהם-למה לא לרתום דברים קיימים לעזרתנו? (ועזבו אתכם מפוליטיקה וכסף-אנחנו פילוסופים לא?!) אני אישית חושבת שזה נובע מהנטייה האגואיסטית של האדם לחשוב שהכל מתחיל ונגמר כדברו? למה לא לנצל כל מיני דברים קיימים (מנגנונים קיימים בגוף)הרי אם יצמידו אותנו לקיר נודה שבעצם אנו לא מבינים כל מה שמתרחש בגוף. ועצם העובדה שאנו משתמשים בלשון קלה במושג כמו "תרופה"(-כאמור מנגנון שהאדם כביכול רקח)בשפת היום יום שלנו לכל מיני בעיות מלמד ,לפי דעתי ,גם על דרך החשיבה שלנו ועיבוד הדברים-מה שבהחלט לוקה בחסר-שוב,לדעתי. טוב,זהוכמובן שיש לזה השלכות על עוד אינסוף תחומים-אך התמקדתי במשהו שמעניין אותי אישית ומה דעתכם?

 

[טנקר]

ארס=כמובן,הרס,..פדיחה

 

[Ewan McTeagle]

What's the alternative?

לפי דעתך לא צריך פתרון? לגיטימי, אבל למה את שוללת בלי חלופה?

 

[טנקר]

ברור שכן,אבל

זה לא פתרון שניתן לשלוף מהשרוול,לפי מה שאני חושבת צריך ללכת עוד אחורה(אם כבר שאלת)ולבדוק מחדש כל מיני דוגמות ואקסיומות שלרוב קיבלנו בלי לבדוק ולחקור כראוי בקיצור אני חושבת שצריכה לקום קב' של חוקרים מכמה תחומים(פילוסופיה,מדע,וכו')ולבחון מחדש אספקטים מנק' מבט רחבה יותר,צריך שבכלל יהי שינוי קוגנטיבי בדרך החשיבה שלנו אם זה אפשרי בכלל,כלומר האדם רגיל לחשוב ולנהל מחקרים שונים לפי הגדרות למרות שאם תשאל כל אחד הוא יסכים שבטבע יש רצף,המשכיות אך בכל זאת האדם מציב גבולות כראות עיניוומחלק את הטבע למקצים כרצונו בלי אחיזה ברורה במציאות. אבל שוב השאלה עד כמה גנטית/קוגנטיבית אנו יכולים להתנער מצורת החשיבה הקיימת המשמשת לנו כקביים בהתנהלות מחשבתינו(האמת שהתאוריה שלי יותר ארוכה עם יותר שכנועים,לדעתי.אך זה על קצה המזלג כמו שאומרים)אבל קודם כל צריך להעלות מודעות

 

[אליהו ד]

יום צדק-אך האם שווה לוותר על החיים?

 

[Lu Tze]

תמקד את השאלה,

מה בדיוק בדרך החשיבה האנושית אתה רוצה לשנות? מה רע בנוכחית? טוב, אני יכול לחשוב על מספר דברים בעצם. או אולי אתה סתם רוצה שינוי? אגב, בנוגע למה שאמרת על "מנגנון המוות", זה בדיוק מה שגורם לסרטן. בקצה הכרומוזומים יש ארר... משהו ששכחתי את שמו (למרות שאני די בטוח שהוא מתחיל ב-ט'

) שמגביל את מספר ההתחלקויות של התא (זה מה שמונע מתאים להתחלק בלי שליטה) וכהמנגונן הזה נדפק - סרטן.

 

[Lu Tze]

ועוד אגב, כן משתמשים בשיטות

בסיגנון שהצעת לריפוי מחלות, אבל הרבה יותר קל לרפא בעזרת תרופות, שכן התהליך הוא פחות פולשני מניתוח.

 

[למה???]

ze nachon...

trufot larov lo be'emet merapot ela rak ma'avirot et hamachala aval bederech klal e tofia shuv bemukdam o bemeuchar. aval yesh gam od shitot kmo dikur sini vekrystalim vetipot mima'ayanot tehorim veod male male... pashut hashitot haelu pachot mekubalot...

 

[טנקר]

תשובה

כשאמרתי שהייתי רוצה ששיטת החשיבה(ההתנהלות הקוגנטיבית,אם תרצה)תשתנה התכוונתי לכך שהייתי רוצה שדברים שנראים לנו כמובנים יופנמו בשיטות ובדרך הנהלות העבודה שלנו-כלומר,כמו הדוגמא שנתתי ,אנו רגילים לראות דברים בתבניות ובהגדרות שלא תמיד מתאימות,גם לא למציאות כפי שאנו רואים אותה-"כולם" הרי מסכימים שתופעות בטבע ואירועים הכל בעצם זה שרשרת של יחסי גומלין ,בה הכל רציף ואין לדעת איפה ההתחלה ואיפה הסוף,גם בכימיה(אני לא כימאית,אבל למדתי)אחת הבעיות המרכזיות בתרמודינמיקה זה כשצריך למצוא אנטרופיה של כל דבר שהוא צריך לערוך חישובים שקשורים למע'(-המשהו הספציפי)-שזה החלק הפשוט,אבל צריך לעשות חישובים שקשורים לסביבה -ופה טמונה הבעיה-כי הסביבה היא בערך(או לא בערך)הכל-ולערוך חישוב של משהו כ"כ אינסופי ומופשט זה בלתי אפשרי.אז מה עושים?אפשרות אחת היתה ליצור בידוד מפני הסביבה(משהו מעין אין יוצא ואין בא)ואפשרות נוספת היתה למצוא דרך אחרת(לא זוכרת איך קוראים לנוסחה)כדי להתמודד עם הבעיה-לקחת דברים מסויימים,אחרים,בחשבון ולהשמיט אחרים. כלומר מה שאני רוצה לומר זה שברוב המקרים במקום להתמודד עם הבעיה(כמו לדוגמא,המורכבות האדירה של הטבע)אנו מחוסר ברירה(?!)אפילו לא מנסים למצוא פתרונות מספיק יצירתיים(כמו בדוגמא של חישוב אנטרופיה בכימיה)אלא מה שאנו עושים במקום זה לבנות מציאות(לכאורה)אחרת אשר לא נובעת כאמור מהתאמה לשום דבר (אלא היא רק אלמנט של נוחיות)שבה אנו עורכים מחדש את הטבע-מכניסים בו הגדרות וגבולות כראות עינינו לנוחיותינו.עכשיו מה שאני תוהה זה האם בכלל מבחינה גנטית אנו יכולים

 

[טנקר]

יש לזה המשך(מצטערת שקטעתי)

כמו שכתבתי,אני בכלל תוהה אם מבחינה גנטית אנו ערוכים לשנות את התפיסה שלנו(ולא רק לגבי הטבע)ולהתחיל לראות דברים מנק' ראי רחבה יותר שללא ספק תתאים יותר למציאות בה אנו חיים (ואת החוקיות שבה אנו גילינו). וכאן אנו נכנסים לשאלה האם המרחק בין תפיסה ליישום-ניתן לגישור . טוב עד כאן,אני מצטערת אם הלאתי אותך(-חסכתי ממך עוד די הרבה) נ.ב.המקטעים שהתכוונת אליהם נקראים טלומרים למיטב זכרוני ולא התכוונתי לזה התכוונתי למנגנון מוות תאי מבוקר,אפיפטוזיס,שלא קשור למחלה או משהו כזה אלא זה מנגנון מבוקר של התא שממית אותו במידת הצורך ומאחר ועד היום לא ממש מבינים אותו ,הוא לא משמש לריפוי מה שאני אומרת זה שכדאי להשקיע כספים במקום בפיתוח תרופות(כלומר ליצור משהו מלא כלום)יש להשקיע משאבים בלימוד כיצד אולי נוכל להיעזר במנגנונים קיימים ומתוחכמים-כי גם בזה אין פחות יוקרה(כמו "בגילוי תרופה חדשה") "if we knew what we were doing it would not be calld research'")אלברט איינשטיין)