די, אבא, הצחקת אותי....
אז נכון שהיום הכיוון היה לעתלית-טנטורה-זיכרון במסגרת סיור ללמוד נושא המעפילים לזיכרו של בן של חברים שנפל היום לפני 9 שנים, אבל בדרך אמרתי לאשתי: "הבה נפתיע את יהונתן". ככה. לא מתוכנן. אז עשינו סיבוב לכיוון שקד. שהגענו לשם עצרו אותנו חיילים וביקשו שנחזור הביתה כי יש באיזור פעילות עניפה. לא עזרו לי השניצלים-כשוחד ולא עזרו דמעות האשה. הפעם החלטנו לוותר. לאחר הטיול, טילפן הבן שכמובן לא ידע דבר על הביקור הלא צפוי והודיע מה שהודיע דבר שהוריד לנו את הלב אל מתחת לחגורה דרומה. ברררררררר.. בחיי שלא מתאים לנו כל הסיטואציה הזו. חבר שלו ניפצע ממטען שהושלך עליו. ועוד כמה אירועים שגרמו לבן ולחבריו להיות מאוד עסוקים. שסיפרתי לו שהייתי 100 מטר ממנו ולא נתנו לנו להיכנס, אמר הבחור: "אבא הצחקת אותי. יש לך מושג איפה אני עכשו?..." . לא. לא שאלתי. אמרתי לו שאיני רוצה לדעת ושאתפלל עבורו ועבור חבריו שיחזרו בשלום... מועדים לשמחה(למרות הכל)
אז נכון שהיום הכיוון היה לעתלית-טנטורה-זיכרון במסגרת סיור ללמוד נושא המעפילים לזיכרו של בן של חברים שנפל היום לפני 9 שנים, אבל בדרך אמרתי לאשתי: "הבה נפתיע את יהונתן". ככה. לא מתוכנן. אז עשינו סיבוב לכיוון שקד. שהגענו לשם עצרו אותנו חיילים וביקשו שנחזור הביתה כי יש באיזור פעילות עניפה. לא עזרו לי השניצלים-כשוחד ולא עזרו דמעות האשה. הפעם החלטנו לוותר. לאחר הטיול, טילפן הבן שכמובן לא ידע דבר על הביקור הלא צפוי והודיע מה שהודיע דבר שהוריד לנו את הלב אל מתחת לחגורה דרומה. ברררררררר.. בחיי שלא מתאים לנו כל הסיטואציה הזו. חבר שלו ניפצע ממטען שהושלך עליו. ועוד כמה אירועים שגרמו לבן ולחבריו להיות מאוד עסוקים. שסיפרתי לו שהייתי 100 מטר ממנו ולא נתנו לנו להיכנס, אמר הבחור: "אבא הצחקת אותי. יש לך מושג איפה אני עכשו?..." . לא. לא שאלתי. אמרתי לו שאיני רוצה לדעת ושאתפלל עבורו ועבור חבריו שיחזרו בשלום... מועדים לשמחה(למרות הכל)
