רונלד מקדונלד
New member
דיר אפי
איי הב א ליטל פרובלם... אז ככה. אני נשוי לאישה נפלאה מזה 9 שנים. אני אוהב אותה יותר מכל דבר אחר. רק דבר אחד מפריע לי בה: אמא שלה. קצת רקע: בשנים הראשונות לנישואינו, היינו בקושי כלכלי רציני ביותר. אף אחד מהמשפח לא עזר לנו, חוץ מהאמא שלה, שנקרא לה: שושנה. שושנה היא אישה נפלאה. באמת. כל כך עזרה, באה לשמור על הילדים, עזרה לנקות, ונתנה את כל כספה כדי שלנו יהיה מה לאכול. ואנחנו באמת מעריכים אותה על כך. השיא היה, כשהיא נאלצה לפני כשנה למכור את דירתה כדי לשלם את החובות שלנו, ועברה לגור אצלנו. עם כל זה שהיא אישה טובת לב שעזרה לנו רבות, אנחנו לא הכי מסתדרים איתה. היא לא ניחנה בחוכמה רבה, וקל מאוד להגיע איתה לויכוחים על דברים טיפשיים ביותר, כיוון שמכל שטות, נדמה לה שמתקיפים אותה ורוצים לגזול את רכושה. היא מעט מעורערת בנפשה ולא עקב גילה. מאז ומתמיד היה כך. אתם יכולים לתאר כמובן, שלחיות איתה, זאת משימה לא פשוטה כלל וכלל. במשך כ8 חודשים חיינו איתה בבית, בהם ניסינו לשרוד, עד שהיא החליטה שהיא עוברת לבית ברחוב לידינו, שהיה במחיר זול ביותר. מאז, המצב הפך להיות כזה: למרות שהיא כבר לא גרה כאן יותר, היא נכנסת אל הבית ללא שום דפיקה או הודעה מראש. פשוט באה, ונכנסת. המשרד שלי הוא בבית, ולכן אני מקבל פעמים רבות טלפונים של עבודה. היא נכנסת ומודיעה בצעקות שהיא הגיעה, ומסוגלת לגשת אלי, לראות אותי מדבר בטלפון, ולפצוח בנאומים על מה היא עשתה היום. אם אני לא אפסיק אותה, היא לא תפסיק לעולם. כשאנחנו לא בבית (וגם כשכן), היא נכנסת, ופשוט גומרת לנו את המקרר. אני פשוט חטפתי שוק. אני לא מדבר על זה שהיא פה, אז לקחת איזה סנדביץ´, או שתיה, דברים אלמנטריים. אני מדבר על זה, שהיא באה, עושה לעצמה ארוחת צהריים דשנה, ואז הולכת. אין לנו עודף כסף לממן גם את הארוחות שלה, מספיק אנחנו עובדים קשה כדי שלנו יהיה מה לאכול. אחר כך מגיעה גם בערב, מתיישבת בסלון שלנו ורואה את הטלנובלות שלה. למה היא לא רואה בבית שלה? כי אצלנו יש מזגן ויותר נוח לה ככה. מיותר לציין שאסור לנו להפריע לה, אסור לדבר, אסור להיות בטלפון, אסור לנשום. העזת להגיד לה מילה? היא כבר פוצחת בנאום שזאת חוצפה ושמגיע לה אחרי כל מה שעשתה עבורינו. מיותר לציין, שפעם היא היתה עוזרת לנו בקניות ודברים כאלה. היום כל מה שהיא עושה זה לדרוש מאיתנו חזרה את כספה (למרות שהיא יודעת שאין לנו להחזיר לה). הייתי בשוק כששמעתי את בני הקטן מבקש ממנה 5 שקלים לגלידה, והיא אמרה לו: "אבל תגיד לאבא שיחזיר לי, טוב?". ציטוט אמיתי. מה עושים עם הדבר הזה? זה ממש מטריד אותנו. אי אפשר לפגוע בה מצד אחד, היא כל כך עזרה לנו והיא אמת אישה טובה, אבל קשה לנו להתמודד עם זה, זה בלתי אפשרי לחיות ככה!
איי הב א ליטל פרובלם... אז ככה. אני נשוי לאישה נפלאה מזה 9 שנים. אני אוהב אותה יותר מכל דבר אחר. רק דבר אחד מפריע לי בה: אמא שלה. קצת רקע: בשנים הראשונות לנישואינו, היינו בקושי כלכלי רציני ביותר. אף אחד מהמשפח לא עזר לנו, חוץ מהאמא שלה, שנקרא לה: שושנה. שושנה היא אישה נפלאה. באמת. כל כך עזרה, באה לשמור על הילדים, עזרה לנקות, ונתנה את כל כספה כדי שלנו יהיה מה לאכול. ואנחנו באמת מעריכים אותה על כך. השיא היה, כשהיא נאלצה לפני כשנה למכור את דירתה כדי לשלם את החובות שלנו, ועברה לגור אצלנו. עם כל זה שהיא אישה טובת לב שעזרה לנו רבות, אנחנו לא הכי מסתדרים איתה. היא לא ניחנה בחוכמה רבה, וקל מאוד להגיע איתה לויכוחים על דברים טיפשיים ביותר, כיוון שמכל שטות, נדמה לה שמתקיפים אותה ורוצים לגזול את רכושה. היא מעט מעורערת בנפשה ולא עקב גילה. מאז ומתמיד היה כך. אתם יכולים לתאר כמובן, שלחיות איתה, זאת משימה לא פשוטה כלל וכלל. במשך כ8 חודשים חיינו איתה בבית, בהם ניסינו לשרוד, עד שהיא החליטה שהיא עוברת לבית ברחוב לידינו, שהיה במחיר זול ביותר. מאז, המצב הפך להיות כזה: למרות שהיא כבר לא גרה כאן יותר, היא נכנסת אל הבית ללא שום דפיקה או הודעה מראש. פשוט באה, ונכנסת. המשרד שלי הוא בבית, ולכן אני מקבל פעמים רבות טלפונים של עבודה. היא נכנסת ומודיעה בצעקות שהיא הגיעה, ומסוגלת לגשת אלי, לראות אותי מדבר בטלפון, ולפצוח בנאומים על מה היא עשתה היום. אם אני לא אפסיק אותה, היא לא תפסיק לעולם. כשאנחנו לא בבית (וגם כשכן), היא נכנסת, ופשוט גומרת לנו את המקרר. אני פשוט חטפתי שוק. אני לא מדבר על זה שהיא פה, אז לקחת איזה סנדביץ´, או שתיה, דברים אלמנטריים. אני מדבר על זה, שהיא באה, עושה לעצמה ארוחת צהריים דשנה, ואז הולכת. אין לנו עודף כסף לממן גם את הארוחות שלה, מספיק אנחנו עובדים קשה כדי שלנו יהיה מה לאכול. אחר כך מגיעה גם בערב, מתיישבת בסלון שלנו ורואה את הטלנובלות שלה. למה היא לא רואה בבית שלה? כי אצלנו יש מזגן ויותר נוח לה ככה. מיותר לציין שאסור לנו להפריע לה, אסור לדבר, אסור להיות בטלפון, אסור לנשום. העזת להגיד לה מילה? היא כבר פוצחת בנאום שזאת חוצפה ושמגיע לה אחרי כל מה שעשתה עבורינו. מיותר לציין, שפעם היא היתה עוזרת לנו בקניות ודברים כאלה. היום כל מה שהיא עושה זה לדרוש מאיתנו חזרה את כספה (למרות שהיא יודעת שאין לנו להחזיר לה). הייתי בשוק כששמעתי את בני הקטן מבקש ממנה 5 שקלים לגלידה, והיא אמרה לו: "אבל תגיד לאבא שיחזיר לי, טוב?". ציטוט אמיתי. מה עושים עם הדבר הזה? זה ממש מטריד אותנו. אי אפשר לפגוע בה מצד אחד, היא כל כך עזרה לנו והיא אמת אישה טובה, אבל קשה לנו להתמודד עם זה, זה בלתי אפשרי לחיות ככה!
