דירוג הפורום 2024 יוצא לדרך
- פותח הנושא Rapgamer
- פורסם בתאריך
שלי
=================חילקתי את הדירוג לtiers וזה הנוכחי דרג 3ב' שמורכב מכוכבים בעילות יחסית נמוכה ומסופר רול פליירס. הטייר הזה כולל את החיתוכים האחרונים וגם נכנס לתוך הטופ 50.
נתחיל עם honorable mentions:
פורזינגיס, מיילס טרנר, הולמגרן- נכנסים לאותה הסירה של 3&D מעמדה 5. הזינגר היה הכי טוב העונה פר דקה, הבעיה שהוא פצוע כרוני שעבר את רף ה60 משחקים רק פעם אחת ב6 שנים האחרונות. אצל צ'ט היעילות כקלעי נפגעה מול הגנות פלייאוף שדרשו ממנו שחרור זריקה מהיר יותר. שקלתי להכניס את טרנר אלא שדוקא האימפקט ההגנתי שלו פוחת, הצבע של אינדיאנה היה נראה כמו טיילת רוב העונה והוא מאז ומתמיד ריבאונדר חלש לעמדה.
בראדלי ביל, מקולום- מוניטין של כוכבים אבל לא טובים מהותית מהרבה שמות שנחתכו פה. אולי אני מחמיר קצת עם ביל אבל הבנאדם מחמיץ בין חצי לשליש עונה באופן קבוע וזה לא שבמבחן העין הוא משפיע באופן יוצא דופן על ניצחונות. נכנסתי בו השנה עד הסוף.
דורט- שחקן 3&D אדיר אבל אין מקום לשחקנים כאלה בדירוג הצפוף של השנה מבלי שיש אלמנט מפותח נוסף במשחק שלהם.
ג'ארט אלן- דייר קבוע באיזורי ה50-70 שהיה יכול אולי להיכנס השנה אבל פציעה תמוהה שהשאירה אותו בחוץ למשך זמן ארוך מהמצופה פגעה במומנטום.
אוסטין ריבס- קצת פחות יעיל העונה.
פרנץ ואגנר- עדיין חסרות קצת שיניים.
דריימונד גרין- חבר קבוע בטופ 50 שלי שמבחינה מקצועית עדיין שייך לשם אבל הוא נכנס השנה למועדון המצומצם של דרגת הד קייס שכבר פוגעת מהותית ביכולת.
מידלטון- גילוי נאות: הכנסתי אותו במקור למקום ה50 מתוך הערכה לזה שהוא פאקינג baller שאפילו בעונות פצועות הוא מגיע לפלייאוף ומעלה רמה או אפילו שתיים כולל בזו האחרונה. ואז היה דיווח שהוא עובר עוד ניתוח בקרסוליים ואמרתי טוב די אי אפשר ככה.
50. אנונובי- תמיד נחתך אצלי על הסף באיזורי ה50-60. הפעם כשדחקתי את מידלטון החוצה פשוט חשבתי לעצמי מי השחקן שאני הכי רוצה בקבוצה שלי מבין כל הבאים בתור וזה היה OG. אחד היחידים בליגה שבאמת מסוגל להחזיק מעמד בשמירה על 5 עמדות ויש לו מימד סקורינג קצת יותר משמעותי מזה של מקדניאלס/דורט למיניהם. הוא עדיין פציע אבל ביחס לאלטרנטיבות (מידלטון, ביל, פורזינגיס) מצבו טוב.
49. מובלי- הנחתי שלא יכנס אצלי אבל וואלה הוא הרשים אותי בפלייאוף. הוא שחקן הגנה טופ 10 בליגה שגם מגן על הטבעת וגם נהדר בחילופים בפרימטר. התקפית זה יותר מורכב- הוא אפקטיבי בעיקר כC כשהצבע פנוי עבורו. הקליעה משלוש מתקדמת בבייבי סטפס, זה עדיין לא שם. אני חושב שהוא בשל מספיק כדי לשחק את רוב הדקות כסנטר- בריבאונד הוא עובר אצלי ואמנם הוא לא יבריק כשומר פוסט על יוקיץ' או אמביד אבל מעטים אלו שכן.
48. ואן פליט- חבר קבוע בטופ 50 שלי. FVV הכניס הרבה בגרות ורוח לחימה ברוקטס, ניהל משחק באופן מופתי (8.1 אסט' על 1.7 איב'), שומר טוב ושלשיונר טוב מאוד. בעיני הוא נכס כאופציה שלישית בהתקפה, הקושי שלו לסיים בצבע מגביל את היכולת שלו לעלות ללבל הבא בתור סקורר.
47. ארון גורדון- יש מצב שהוא נכנס בזכות הג'וקר שמפעיל אותו כל כך יפה אבל נציין כאן כמה מהאיכויות האינהרנטיות שלו- שומר על שחקני כנף מהטובים בליגה, התמקצע בלתקוף מיסמאצ'ים עם הפיזיות שלו, ריבאונדר טוב (כולל בריב' התקפה), מוסר ומכדרר לא רע ביחס לעמדה 4 שזו העמדה היחידה שלו בהינתן הקליעה הלא מספיק טובה. בסופו של דבר השחקן השלישי בטיבו בקונטנדרית בשנים האחרונות.
46. גארלנד- העונה האחרונה שלו לא הייתה טופ 50 worthy אבל אני שומר לו קרדיט מהשנתיים שקדמו לה בהן הוא היה פליימייקר ברמה גבוהה וסקורר יחסית מאוזן של 20 למשחק (אמנם מתקשה מול הגנות פלייאוף כמו גארדים קטנים נוספים). לדעתי הוא צריך למצוא סיטואציה אחרת ושם אולי יממש את הפוטנציאל.
=================חילקתי את הדירוג לtiers וזה הנוכחי דרג 3ב' שמורכב מכוכבים בעילות יחסית נמוכה ומסופר רול פליירס. הטייר הזה כולל את החיתוכים האחרונים וגם נכנס לתוך הטופ 50.
נתחיל עם honorable mentions:
פורזינגיס, מיילס טרנר, הולמגרן- נכנסים לאותה הסירה של 3&D מעמדה 5. הזינגר היה הכי טוב העונה פר דקה, הבעיה שהוא פצוע כרוני שעבר את רף ה60 משחקים רק פעם אחת ב6 שנים האחרונות. אצל צ'ט היעילות כקלעי נפגעה מול הגנות פלייאוף שדרשו ממנו שחרור זריקה מהיר יותר. שקלתי להכניס את טרנר אלא שדוקא האימפקט ההגנתי שלו פוחת, הצבע של אינדיאנה היה נראה כמו טיילת רוב העונה והוא מאז ומתמיד ריבאונדר חלש לעמדה.
בראדלי ביל, מקולום- מוניטין של כוכבים אבל לא טובים מהותית מהרבה שמות שנחתכו פה. אולי אני מחמיר קצת עם ביל אבל הבנאדם מחמיץ בין חצי לשליש עונה באופן קבוע וזה לא שבמבחן העין הוא משפיע באופן יוצא דופן על ניצחונות. נכנסתי בו השנה עד הסוף.
דורט- שחקן 3&D אדיר אבל אין מקום לשחקנים כאלה בדירוג הצפוף של השנה מבלי שיש אלמנט מפותח נוסף במשחק שלהם.
ג'ארט אלן- דייר קבוע באיזורי ה50-70 שהיה יכול אולי להיכנס השנה אבל פציעה תמוהה שהשאירה אותו בחוץ למשך זמן ארוך מהמצופה פגעה במומנטום.
אוסטין ריבס- קצת פחות יעיל העונה.
פרנץ ואגנר- עדיין חסרות קצת שיניים.
דריימונד גרין- חבר קבוע בטופ 50 שלי שמבחינה מקצועית עדיין שייך לשם אבל הוא נכנס השנה למועדון המצומצם של דרגת הד קייס שכבר פוגעת מהותית ביכולת.
מידלטון- גילוי נאות: הכנסתי אותו במקור למקום ה50 מתוך הערכה לזה שהוא פאקינג baller שאפילו בעונות פצועות הוא מגיע לפלייאוף ומעלה רמה או אפילו שתיים כולל בזו האחרונה. ואז היה דיווח שהוא עובר עוד ניתוח בקרסוליים ואמרתי טוב די אי אפשר ככה.
50. אנונובי- תמיד נחתך אצלי על הסף באיזורי ה50-60. הפעם כשדחקתי את מידלטון החוצה פשוט חשבתי לעצמי מי השחקן שאני הכי רוצה בקבוצה שלי מבין כל הבאים בתור וזה היה OG. אחד היחידים בליגה שבאמת מסוגל להחזיק מעמד בשמירה על 5 עמדות ויש לו מימד סקורינג קצת יותר משמעותי מזה של מקדניאלס/דורט למיניהם. הוא עדיין פציע אבל ביחס לאלטרנטיבות (מידלטון, ביל, פורזינגיס) מצבו טוב.
49. מובלי- הנחתי שלא יכנס אצלי אבל וואלה הוא הרשים אותי בפלייאוף. הוא שחקן הגנה טופ 10 בליגה שגם מגן על הטבעת וגם נהדר בחילופים בפרימטר. התקפית זה יותר מורכב- הוא אפקטיבי בעיקר כC כשהצבע פנוי עבורו. הקליעה משלוש מתקדמת בבייבי סטפס, זה עדיין לא שם. אני חושב שהוא בשל מספיק כדי לשחק את רוב הדקות כסנטר- בריבאונד הוא עובר אצלי ואמנם הוא לא יבריק כשומר פוסט על יוקיץ' או אמביד אבל מעטים אלו שכן.
48. ואן פליט- חבר קבוע בטופ 50 שלי. FVV הכניס הרבה בגרות ורוח לחימה ברוקטס, ניהל משחק באופן מופתי (8.1 אסט' על 1.7 איב'), שומר טוב ושלשיונר טוב מאוד. בעיני הוא נכס כאופציה שלישית בהתקפה, הקושי שלו לסיים בצבע מגביל את היכולת שלו לעלות ללבל הבא בתור סקורר.
47. ארון גורדון- יש מצב שהוא נכנס בזכות הג'וקר שמפעיל אותו כל כך יפה אבל נציין כאן כמה מהאיכויות האינהרנטיות שלו- שומר על שחקני כנף מהטובים בליגה, התמקצע בלתקוף מיסמאצ'ים עם הפיזיות שלו, ריבאונדר טוב (כולל בריב' התקפה), מוסר ומכדרר לא רע ביחס לעמדה 4 שזו העמדה היחידה שלו בהינתן הקליעה הלא מספיק טובה. בסופו של דבר השחקן השלישי בטיבו בקונטנדרית בשנים האחרונות.
46. גארלנד- העונה האחרונה שלו לא הייתה טופ 50 worthy אבל אני שומר לו קרדיט מהשנתיים שקדמו לה בהן הוא היה פליימייקר ברמה גבוהה וסקורר יחסית מאוזן של 20 למשחק (אמנם מתקשה מול הגנות פלייאוף כמו גארדים קטנים נוספים). לדעתי הוא צריך למצוא סיטואציה אחרת ושם אולי יממש את הפוטנציאל.
אולי אנחנו מסתכלים על דברים אחרים, אבל מאוד מוקדם לדעתי לחתוך את פרנץ ואגנר, וגם את אננובי. גם פורזינגיס והומלגרן אצלי הרבה יותר גבוה ממה שדירגת - מבחינתי הם הרבה יותר קרובים לג׳ארן ג׳קסון ג׳וניור וללאורי מארקנן מאשר לא, בטח לא ברמה של לחתוך לפני הפיפיטיז. מעניין.
ואגנר היה בעיני חיתוך קל. סקורר שנושק ל20 נקודות ו4 אסיסטים באחוזים יחסית נמוכים. אני כן חושב שהוא הולך לעשות קפיצת מדרגה בעונה הבאה. דזמונד ביין למשל flat out לבל מעליו בעיני, גם כיוצר וגם מבחינת הסטט'. לדעתי זו טעות לחתוך את ביין לפני ה50.
מעניין אותי כמה אתה מתכוון למשוך עם אנונובי, בסופו של דבר הוא אחד משחקני ההתקפה הכי חלשים בטופ 50.
את הולמגרן אני אוהב אבל הפלייאוף הראה שהוא עדיין one year away. לא שאני מתנגד להכניס אותו ל50 אבל הוא לא שחקן ברמה של רודי גובר עדיין. גובר משפיע על ניצחונות בעונה הרגילה באופן קיצוני, ראינו את זה ביוטה וגם השנה בוולבס.
הזינגר לדעתי לא אמור להיות *הרבה* יותר גבוה, בוסטון לקחו אליפות באופן מעשי בלעדיו. הוא אחלה כלי כשהוא כשיר אבל זה קורה לעיתים רחוקות מדי. כל עוד הוא ב40-50 אני מקבל.
זה מוביל אותי לדרק וויט שדירגת 50 ולדעתי לקח חלק משמעותי יותר מהזינגר בבוסטון. במובנים רבים גם יותר מהולידיי. מסכים מאוד עם הפסקה שכתבת עליו ולדעתי זה צריך להתבטא בדירוג גבוה יותר. הוא שחקן כל כך שלם, כל כך דבק קבוצתי. כשהכדור עובר אצלו בידיים זה בוסטון במיטבה. דירגת אותו מתחת למונק שאני יודע שאתה חולה לו על התחת אבל תראה- שניהם עם ממוצעים של 15 נק' ו5 אסט'. וויט יעיל יותר, חכם יותר, קבוצתי יותר, כמה רמות מעליו בהגנה. הוא 10% פחות מאנונובי בהגנה ו25% יותר ממנו בהתקפה. ככה לפחות אני רואה את זה.
יפה ששנינו השארנו את ביל בחוץ. יחד עם טל ההייטר הראשי שלו זה כנראה יהיה קונצנזוס משולש, נירו wild card.
איפה שאני שם את גאלרנד, זינגר ואננובי... בוא נגיד לא תפגוש את שלושתם גם בדירוג הבא...
בקשר לווייט - הולידיי --> אני בכלל לא שם. הולידיי יותר טוב בכמה דרגות בעיניי. דריק ווייט הוא 7 בהכל, הולידיי הוא 7 בהכל עם תשע פה ושם, וכמובן ווינר יותר מוכח. חושב שיש הבדל עצום בינהם, גם אם התפוקה הסטטיסטית יותר טובה. מה שמוביל אותי לווייט-מונק --> הטיעון של סטט׳ דומה מטעה, כי מונק ממש צריך לייצר לסקנד יוניט ולעצמו, בעוד שווייט נהנה משיטה מסויימת. that said, אפשר להחליף בינהם ולא אזיל דמעה. שחקנים באותו הלבל.
בקשר להולמגרן-גובר --> אמרת שרודי הכי משפיע על ניצחונות, להזכירך שבשנה שעברה הת׳אנדר סיימו ראשון במערב, הרבה בזכות זה שפתאום יש להם סטרץ׳ 5 שחוסם ומרווח את המגרש בהתקפה. מאוד מאוד raw זה נכון, וחסרה לו פיזיות להתמודד עם חלק מהחבר׳ה, אבל איפה הוא ואיפה גובר שהיה בלתי שחיק בחלקים בפלייאוף... כשמדרגים יכולת נוכחית אני די בטוח שביציאה מלוע התותח צ׳אט שחקן טוב יותר.
דרק וויט בודאי יותר טוב מהולידיי באספקטים מסוימים של המשחק (קליעה משלוש, קבלת החלטות) אבל זה לא האישיו מבחינתי כרגע כי שניהם לא אמורים להיות על הגריל.
הרול של מונק הרבה יותר פשוט מזה של וויט, תעלה מהספסל ויש לך אור ירוק לירות. בבוסטון האיזון הרבה יותר עדין, עצם זה שוויט משמש כconnector ועדיין מגיע לאותם ממוצעים של מונק (ביעילות מוגברת) מתוך שטף המשחק זה הרבה יותר מרשים. בנוסף לכך שהוא פשוט שחקן יותר שלם ממנו.
הזכרת את גארלנד שמתקדם אצלך עוד הרבה אפילו שוויט היה הרבה יותר טוב ממנו העונה. הוא באמת שחקן מיוחד וזה לא מקרי שקיבל זימון לנבחרת, נדיר למצוא קלעי-פליימייקר-שחקן הגנה ברמה כמו שלו.
לגבי גובר vs הולמגרן אין ספק שצ'אט מרכיב חשוב מאוד ואני לא מתכוון ללכלך עליו, אני פשוט חושב שזה דיסרספקט מוגזם לגובר שזכה שוב בDPOY פשוט כי הוא שחקן הגנה היסטורי במונחי עונה רגילה ואי אפשר לערער על זה. "גובר בלתי שחיק בפלייאוף" זה פשוט לא נכון, הוא שיחק בפלייאוף 34 דקות למשחק (זהה לצ'אט), עצר את בוקר ודוראנט בחילופים והיה עם הפלוס/מינוס הכי טוב במינסוטה בפלייאוף.
ללא ספק ההתחלה הכי מעניינת... הכי הרבה שמות לנפות. כותב את שלי ואז אגיב על אלה של יובל.
50. דריק ווייט
אין הרבה מה לומר, השחקן המשלים המושלם, שומר בחסד, מנהל משחק, קולע מבחוץ ואפילו מתפוצץ פה ושם. והכל בשקט, לא בפוזה. מביא המון האסל, וגם עושה זאת בסקיל, בייחוד בשוט בלוקינג ובריבאונד ההתקפה. אני חושב שאצל כולנו הוא יהיה בטופ 50 כי פשוט ווינינג פלייר שמגיע לו.
49. אוון מובלי
הגנתית מדובר באחד הטובים בעיניי. קשה לו מול גבוהים יותר פיזיים, זה נכון, אבל הוא ממש סוג של וומבניאמה בקטן, הוא מכסה המון שטח ועם ידיים פעילות יודע להפריע. אני חושב שהוא יכול להיות עוגן אמיתי השנה. ההתקפה תבוא לבד, ראינו סיטואציות שבקאבס כולם נפצעו הוא דפק משחק של 30, אני פשוט חושב שזה עניין של אופי ובגרות שיגיעו.
48.מאליק מונק
אולי שם מפתיע לחלקכם, אבל מדובר בסקורר מחונן, אתלט נדיר אבל השנה גם התגלה team-mate אמיתי, משתף פעולה מצויין עם פוקס וסבוניס, אסיסטים וכדומה. ממש הראה השנה את הארסנל המלא שלו. אישית אני מעדיף אותו על גארדים יותר אפורים כמו ואסל או ביין, יכול להבין את מי שלא, אבל לדעתי האדג׳ אצל מאליק המלך.
47. סקוטי בארנס
השחקן הכי טוב של הקבוצה הכי לא מעניינת בליגה. מצד אחד נראה לפעמים כמו סוג של סקוטי פיפן עם האורך והידיים הפעילות בהגנה, מצד שני בהתקפה זה נראה יותר גרוע מסקוטי פיפן. חושב שהוא השתפר כקאטר, אני לא רואה את הפליימייקינג מגיע מתישהו, אבל כנראה שמסאי יוג׳ירי כן אם הוא נתן לו 278 מליון דולר לחמש שנים הקרובות.
46. ג'יילן וויליאמס
מהשוואה רעה לסקוטי פיפן להשוואה טובה. שחקן בעמדה 3 שהוא אופציה התקפית שניה לסקורר הכי טוב בליגה. כמו פיפן בימים היפים. בכל מקרה, מדובר בפליימייקר מצויין, שומר טוב ואגרסיבי, מנהיג אמיתי, שהוביל את הקבוצה שלו בעונה האחרונה בנקודות ברבע הרביעי, סטט׳ נחמד בימים כתיקונם ודי מדהים כשהוא משחק לצד שיי שהוא הסקורר הטוב בליגה ולא מפחד ברגעים הגדולים. מראה הרבה על וויליאמס ועל השיטה הבריאה באוקייסי. אם הכל סופרלטיבים למה דווקא 46? כי אני חושב שהוא עדיין לא מלוטש, הוא שלשל בתחתונים בפלייאוף ומשום מה אצלו יש לי תחושה שהוא כבר במדרגה הגבוהה שלו. מקווה לטעות!
Honorable mention -
ארון גורדון ודריימונד נפלטו אצלי מהטופ 50 לאחר עונות שלדעתי היו פחות טובות. דריימונד בעיקר, מזדקן רע. בניגוד לראשיד וואללאס, שדווקא כשהתבגר נהיה פחות מטורף וזכה באליפויות, דווקא דריימונד יותר מטרש ופחות זוכה בדברים כבר.
רודי גובר סיים אצלי במקום 51. שוקר לחלקכם אני בטוח, יש הרבה שיתנו לו קרדיט על זה שמינסוטה הקבוצה הטובה בליגה, אבל בסופו של יום שחקן שיש ממש הרבה סיטואציות למה לא לשחק אותו, בעונה הרגילה ובפלייאוף, קשה לי להכניס לטופ 50. חשבתי על זה חזק, ואני ממש מעדיף את כל השחקנים ששמתי ב-50 - לפניו.
פרדי ואן פליט סיים אצלי 52, ממש מעדיף אותו על הרבה שחקנים אבל לא על הקבוצה הזו.
ואסל וביין כתבתי בסקשן של מאנק, אוסטין ריבס, מקולום, ביל ומידלטון - המון כישרון בליגה ושלהם כבר פחות טוב או לא מספיק טוב כדי להיכנס לרשימה המטורפת הזו.
50. דריק ווייט
אין הרבה מה לומר, השחקן המשלים המושלם, שומר בחסד, מנהל משחק, קולע מבחוץ ואפילו מתפוצץ פה ושם. והכל בשקט, לא בפוזה. מביא המון האסל, וגם עושה זאת בסקיל, בייחוד בשוט בלוקינג ובריבאונד ההתקפה. אני חושב שאצל כולנו הוא יהיה בטופ 50 כי פשוט ווינינג פלייר שמגיע לו.
49. אוון מובלי
הגנתית מדובר באחד הטובים בעיניי. קשה לו מול גבוהים יותר פיזיים, זה נכון, אבל הוא ממש סוג של וומבניאמה בקטן, הוא מכסה המון שטח ועם ידיים פעילות יודע להפריע. אני חושב שהוא יכול להיות עוגן אמיתי השנה. ההתקפה תבוא לבד, ראינו סיטואציות שבקאבס כולם נפצעו הוא דפק משחק של 30, אני פשוט חושב שזה עניין של אופי ובגרות שיגיעו.
48.מאליק מונק
אולי שם מפתיע לחלקכם, אבל מדובר בסקורר מחונן, אתלט נדיר אבל השנה גם התגלה team-mate אמיתי, משתף פעולה מצויין עם פוקס וסבוניס, אסיסטים וכדומה. ממש הראה השנה את הארסנל המלא שלו. אישית אני מעדיף אותו על גארדים יותר אפורים כמו ואסל או ביין, יכול להבין את מי שלא, אבל לדעתי האדג׳ אצל מאליק המלך.
47. סקוטי בארנס
השחקן הכי טוב של הקבוצה הכי לא מעניינת בליגה. מצד אחד נראה לפעמים כמו סוג של סקוטי פיפן עם האורך והידיים הפעילות בהגנה, מצד שני בהתקפה זה נראה יותר גרוע מסקוטי פיפן. חושב שהוא השתפר כקאטר, אני לא רואה את הפליימייקינג מגיע מתישהו, אבל כנראה שמסאי יוג׳ירי כן אם הוא נתן לו 278 מליון דולר לחמש שנים הקרובות.
46. ג'יילן וויליאמס
מהשוואה רעה לסקוטי פיפן להשוואה טובה. שחקן בעמדה 3 שהוא אופציה התקפית שניה לסקורר הכי טוב בליגה. כמו פיפן בימים היפים. בכל מקרה, מדובר בפליימייקר מצויין, שומר טוב ואגרסיבי, מנהיג אמיתי, שהוביל את הקבוצה שלו בעונה האחרונה בנקודות ברבע הרביעי, סטט׳ נחמד בימים כתיקונם ודי מדהים כשהוא משחק לצד שיי שהוא הסקורר הטוב בליגה ולא מפחד ברגעים הגדולים. מראה הרבה על וויליאמס ועל השיטה הבריאה באוקייסי. אם הכל סופרלטיבים למה דווקא 46? כי אני חושב שהוא עדיין לא מלוטש, הוא שלשל בתחתונים בפלייאוף ומשום מה אצלו יש לי תחושה שהוא כבר במדרגה הגבוהה שלו. מקווה לטעות!
Honorable mention -
ארון גורדון ודריימונד נפלטו אצלי מהטופ 50 לאחר עונות שלדעתי היו פחות טובות. דריימונד בעיקר, מזדקן רע. בניגוד לראשיד וואללאס, שדווקא כשהתבגר נהיה פחות מטורף וזכה באליפויות, דווקא דריימונד יותר מטרש ופחות זוכה בדברים כבר.
רודי גובר סיים אצלי במקום 51. שוקר לחלקכם אני בטוח, יש הרבה שיתנו לו קרדיט על זה שמינסוטה הקבוצה הטובה בליגה, אבל בסופו של יום שחקן שיש ממש הרבה סיטואציות למה לא לשחק אותו, בעונה הרגילה ובפלייאוף, קשה לי להכניס לטופ 50. חשבתי על זה חזק, ואני ממש מעדיף את כל השחקנים ששמתי ב-50 - לפניו.
פרדי ואן פליט סיים אצלי 52, ממש מעדיף אותו על הרבה שחקנים אבל לא על הקבוצה הזו.
ואסל וביין כתבתי בסקשן של מאנק, אוסטין ריבס, מקולום, ביל ומידלטון - המון כישרון בליגה ושלהם כבר פחות טוב או לא מספיק טוב כדי להיכנס לרשימה המטורפת הזו.
גם אני לא בדיוק פירגנתי רק שעכשיו אני קצת חושש שבהפוך על הפוך דירגתי הכי גבוה ממש עפתי על ג'יילן וויליאמס בעונה הרגילה. הוא היה נהדר כמו שציינת.
מה קרה בפלייאוף? ממש נעלם מבחינתי. האם זאת בעיה שזמן וניסיון יפתרו? מקווה מאוד.
50. גארלנד - האמת שאני לא בטוח שהוא ראוי לזה, בטח לא עם כמות הפציעות שלו. אבל לא. עלה לי לראש מישהו שאני מעדיף על פניו במעמד הזה.
היכולת קיימת, בזה אין ספק.
אבל מרגיש לי שהראש שלו לא בהכרח בקליבלנד ושהוא ישמח לברוח משם וזאת תכונה שאני מאוד מתקשה להתחבר אליה אצל שחקנים ברמות האלה.
49. פרנץ וואגנר - באופן אישי אני מאוד אוהב אותו אבל מרגיש שמשהו אצלו "תקוע" ושהוא מתקשה לעשות את קפיצת המדרגה שמצפים ממנו לעשות ובעיניי כרגע הוא סוג של קווזמה משודרג שזה בעצם אומר הכל.
48. ארון גורדון - קצת מוזר לי לדרג אותו סמיקום יחסית נמוך כזה כי בעיניי הוא העוגן ההגנתי של דנבר אבל חוזר היציבות שלו בבתקפה זה בהחלט משהו בעייתי והייתי רוצה לראות אותו יותר כסוג של "באנקר" בהתקפה, גם אם זה בסביבות 15 למשחק, עדיין הייתימרוצה לדעת שאנימיגול לסמוך על במזםר הזה בכל משחק ולא משחק של 9 ומשחק של 20.
47. קייד קנינגהאם - מפתיע? אולי
שחקן נפלא בעיניי אבל כשאתה השחקן הכי טוב בקסוצה ששברה שיא מעליב במיוחד בעונה החולפת, אי אפשר באמת לדרג אותך גבוה יותר.
בעונה הקרובה הוא יצטרך לגאול את עצמו ולהביא את דטרוייט למאזן סביר כשי שנוכל להתייחס אליו יותר ברצינות.
46. סקוטי בארנס - לא יודע איך לעכל את השחקן הזה. כמו שנעם כתב, השחקן הכי טוב בקבוצה הכי לא מעניינת.
תראה שאתה יכול לסחוב את הקבוצה אפילו קצת ואז נדבר על דירוג גבוה יותר
היכולת קיימת, בזה אין ספק.
אבל מרגיש לי שהראש שלו לא בהכרח בקליבלנד ושהוא ישמח לברוח משם וזאת תכונה שאני מאוד מתקשה להתחבר אליה אצל שחקנים ברמות האלה.
49. פרנץ וואגנר - באופן אישי אני מאוד אוהב אותו אבל מרגיש שמשהו אצלו "תקוע" ושהוא מתקשה לעשות את קפיצת המדרגה שמצפים ממנו לעשות ובעיניי כרגע הוא סוג של קווזמה משודרג שזה בעצם אומר הכל.
48. ארון גורדון - קצת מוזר לי לדרג אותו סמיקום יחסית נמוך כזה כי בעיניי הוא העוגן ההגנתי של דנבר אבל חוזר היציבות שלו בבתקפה זה בהחלט משהו בעייתי והייתי רוצה לראות אותו יותר כסוג של "באנקר" בהתקפה, גם אם זה בסביבות 15 למשחק, עדיין הייתימרוצה לדעת שאנימיגול לסמוך על במזםר הזה בכל משחק ולא משחק של 9 ומשחק של 20.
47. קייד קנינגהאם - מפתיע? אולי
שחקן נפלא בעיניי אבל כשאתה השחקן הכי טוב בקסוצה ששברה שיא מעליב במיוחד בעונה החולפת, אי אפשר באמת לדרג אותך גבוה יותר.
בעונה הקרובה הוא יצטרך לגאול את עצמו ולהביא את דטרוייט למאזן סביר כשי שנוכל להתייחס אליו יותר ברצינות.
46. סקוטי בארנס - לא יודע איך לעכל את השחקן הזה. כמו שנעם כתב, השחקן הכי טוב בקבוצה הכי לא מעניינת.
תראה שאתה יכול לסחוב את הקבוצה אפילו קצת ואז נדבר על דירוג גבוה יותר
יאללה, את החלק הזה דירגתי תוך כדי תנועה כי התחלתי לדרג מהצמרת וקצת זנחתי את הדבוקה התכלס יותר מעניינת.
לא נכנסו
מקולום - כבר לא
ג'יילן גרין - התחיל לפרוע, הוא בכיוון הנכון
ריבס - ירד בהגנה
טרנר - לא נכנס ובכל זאת שמח שהוא בדיון, דירגתי אותו בזמנו כסנטר פותח טוב והוא הפך לאחד כזה
מקדניאלס/דורט - עקביות בהתקפה
דריי - ביכולת הוא שווה דירוג, בשאר חובת ההוכחה עליו
גורדון - תלוי יוקיץ מדי בליגה שמוסיפה סייז ומוצאת לו מצ'אפ לעיתים תכופות מבעבר
אננובי - אין עוררין על האיכות הוא פשוט פציע
ואן פליט - הוא טוב, קצת פחות מאחרים
בארנס - אמרתם יפה
קייד - לא יודע אם זה הוא שמשתפר או שהקבוצה נעשית גרועה יותר
דירוג
50. פורזינגס
הרוויח ועבד קשה להגיע לפה. לא כל כך נפוץ ששחקנים משפרים את האלמנט הכי חלש שלהם בצורה כזו (פוסט/אייסו).
49. הארדן
מניח שרק אצלי נכנס? התרשמתי שהוא עדיין מסוגל לסחוב כאופציה שלישית יפה.
48. אלן
עשה יופי של ריצה בהרכב חסר לצד מיצ'ל באמצע העונה, השתפר בפלייאוף עד לפציעה.
47. מובלי
עשה טיזינג בסיום וכעת עם מאמן התקפה משופר הוא עשוי לעשות קפיצה, הייתי בעדו מהרגע שנכנס לליגה, המבחן שלו הוא להצליח לסחוב גם ב4 בליגה שופעת גבוהים מוכשרים.
46. ואגנר
עונה נהדרת שהסתיימה קצת חלש. משחק מגוון אך הריווח הרעוע בקבוצה חושף אתה הצורך בליטוש.
לא נכנסו
מקולום - כבר לא
ג'יילן גרין - התחיל לפרוע, הוא בכיוון הנכון
ריבס - ירד בהגנה
טרנר - לא נכנס ובכל זאת שמח שהוא בדיון, דירגתי אותו בזמנו כסנטר פותח טוב והוא הפך לאחד כזה
מקדניאלס/דורט - עקביות בהתקפה
דריי - ביכולת הוא שווה דירוג, בשאר חובת ההוכחה עליו
גורדון - תלוי יוקיץ מדי בליגה שמוסיפה סייז ומוצאת לו מצ'אפ לעיתים תכופות מבעבר
אננובי - אין עוררין על האיכות הוא פשוט פציע
ואן פליט - הוא טוב, קצת פחות מאחרים
בארנס - אמרתם יפה
קייד - לא יודע אם זה הוא שמשתפר או שהקבוצה נעשית גרועה יותר
דירוג
50. פורזינגס
הרוויח ועבד קשה להגיע לפה. לא כל כך נפוץ ששחקנים משפרים את האלמנט הכי חלש שלהם בצורה כזו (פוסט/אייסו).
49. הארדן
מניח שרק אצלי נכנס? התרשמתי שהוא עדיין מסוגל לסחוב כאופציה שלישית יפה.
48. אלן
עשה יופי של ריצה בהרכב חסר לצד מיצ'ל באמצע העונה, השתפר בפלייאוף עד לפציעה.
47. מובלי
עשה טיזינג בסיום וכעת עם מאמן התקפה משופר הוא עשוי לעשות קפיצה, הייתי בעדו מהרגע שנכנס לליגה, המבחן שלו הוא להצליח לסחוב גם ב4 בליגה שופעת גבוהים מוכשרים.
46. ואגנר
עונה נהדרת שהסתיימה קצת חלש. משחק מגוון אך הריווח הרעוע בקבוצה חושף אתה הצורך בליטוש.
מופתע שהשארת בחוץ את סקוטי בארנס. לא שהוא יתקדם אצלי עוד המון אבל היה נו בריינר מבחינתי להיכנס. המשחק שלו פחות אסתטי מואגנר למשל אבל בעיני היה יותר טוב ממנו העונה. בכלל אני חושב שואגנר מקבל כאן קצת קרדיט על הטורניר האולימפי שמבחינתי לא אמור להיכנס לדירוג. הוא לא התקדם כמצופה במהלך העונה והיה לחלוטין no show במשחקי מפתח בפלייאוף.
לגבי הארדן אני מאמין שיכנס אצל כולנו ואתה זה שנתן לו את הסנאב הכי גדול.
לגבי הארדן אני מאמין שיכנס אצל כולנו ואתה זה שנתן לו את הסנאב הכי גדול.
בארנס מאוד קרוב לואגנר, שחקנים שם באותה ברמה פחות מהותי מי נכנס או לא. זה שצ'ט לא נכנס אצלך הרבה יותר מפתיע. וואלה לא ראיתי דקה של נבחרת גרמניה אז הדירוג אצלי לא מבוסס כלל על הטורניר במקרה שלו, ויורוספורט האלה ממש נאצים עם הזכויות שידור אני עדיין מחפש היילייטס של יוקיץ בנירות.
הארדן ירד הרבה בדירוג שלי לעומת העונה שעברה שמוקם אצלי הכי גבוה, מעניין כמה ימשיך אצלכם.
הארדן ירד הרבה בדירוג שלי לעומת העונה שעברה שמוקם אצלי הכי גבוה, מעניין כמה ימשיך אצלכם.
הייתי מכניס אותו על סמך העונה הרגילה אבל אכזב קצת בפלייאוף והיה מהנחתכים האחרונים. שחרור הזריקה האיטי די הוציא את השלשות שלו מהארסנל. מובלי למשל דורג אצל רובנו בטווח הזה של 46-50, בעיני הוא מעט עדיף על צ'אט.
אם אראה שצ'אט נכנס אצלכם לטופ 40 זה כבר יהיה מפתיע בעיני.
האמת שאני לא מזדהה עם הטענה הזאת. יש לפעמים אלמנט של הפתעה לטובה/לרעה, ציפינו ממובלי ליותר אבל אם תשווה את הסקילסט שלהם אני חושב שהיתרון היחיד של צ'אט הוא טווח הקליעה ל3. מובלי בעיני משחק out of position, שים אותו סנטר יחיד באוקלהומה והיית מקבל מספרים יותר טובים מאלו של הולמגרן. הגנתית גם אני נותן למובלי את האדג'.
טוב יש פער גדול משחשבתי בתפיסה לגביהם. אולי הייתה הפתעה/אכזבה בהתחלה, לא בהמשך.
צ'ט טוב ממובלי בכל מה שנוגע לסקיל; כדרור/קליעה/מסירה, וזה מה שמעניק לו יתרון די ברור - מסוגל לתפקד טוב יותר בעמדות הפנים. לדעתי היה משחק את הרול ב4 לצד גבוה כמו אלן טוב ממובלי, ויתרון הקליעה שלו ב5 מחפר על חסרונות יחסיים ששניהם חולקים בכל הנוגע לסייז. זה שצ'ט לא משחק מחוץ לעמדה לא אומר שאין לו תלונות לגבי הסגל סביבו, שממש לא בנוי לחפר על אותם חסרונות.
הגנתית לדעתי מובלי לוקח בורסטיליות (מחליף טוב בקלות) וצ'ט לוקח באימפקט הכללי ובעיקר בהגנה על הטבעת.
צ'ט טוב ממובלי בכל מה שנוגע לסקיל; כדרור/קליעה/מסירה, וזה מה שמעניק לו יתרון די ברור - מסוגל לתפקד טוב יותר בעמדות הפנים. לדעתי היה משחק את הרול ב4 לצד גבוה כמו אלן טוב ממובלי, ויתרון הקליעה שלו ב5 מחפר על חסרונות יחסיים ששניהם חולקים בכל הנוגע לסייז. זה שצ'ט לא משחק מחוץ לעמדה לא אומר שאין לו תלונות לגבי הסגל סביבו, שממש לא בנוי לחפר על אותם חסרונות.
הגנתית לדעתי מובלי לוקח בורסטיליות (מחליף טוב בקלות) וצ'ט לוקח באימפקט הכללי ובעיקר בהגנה על הטבעת.
צ'ט brings the ball up בטבעיות, יש לו קצת מהלכים לייצר ריווח ועבודת רגליים לעשות טרנאראונד וכו'. אצל מובלי דברים דומים רק בגרסה מסורבלת ופחות נקייה, צ'ט גרסה משופרת וקיבלתי תחושה שיש לו feel טוב שבא לידי ביטוי גם במסירה.
לדעתי מובלי לא מרתיע כמו צ'ט בצבע, שממש השתלט על משחקים מסוימים בחסימות העונה. הם שניהם לא ברמה של גובר/וומבי שלפעמים נמענים מהם, משמע עדיין "מנסים" אותם, רק שצ'ט מייצר היסוס שמורגש בצפייה.
לדעתי מובלי לא מרתיע כמו צ'ט בצבע, שממש השתלט על משחקים מסוימים בחסימות העונה. הם שניהם לא ברמה של גובר/וומבי שלפעמים נמענים מהם, משמע עדיין "מנסים" אותם, רק שצ'ט מייצר היסוס שמורגש בצפייה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.