הנקודות שאור ואני מצביעים עליהן שונות
נכון, גם במקרה של תקשורת ותרבות יש אלמנט של מיזוג תחומים.
אולם, המיזוג עצמו אינו הבעיה, שכן הוא מאוד נפוץ בעיקר בקנדה אוסטרליה ומערב אירופה (פחות בארה"ב).
הבעיה היא שהאופן שבו הם מחליטים להכליל אוניב' בדירוג מסוים היא תוצאה של התקיימות שלושה כללים די בעיתיים:
1. תוכנית BA בתחום.
2. כמות מסוימת של חברי סגל שמכריזים שהם עוסקים בתחום (גם אם אין מחלקה או תוכנית רשמית בתחום).
3. כמות מסוימת של מאמרים של חברי סגל שהתפרסמו בתחום.
אוניב' אלברטה, עם נמשיך עם הדוגמא המקורית שלי, אין לה לא תוכנית BA בתקשורת ולא תוכנית BA בתרבות. יש לה התמחות בלימודי תרבות בתוכנית לאנתרופולוגיה. זה כמו ללמוד התמחות בהתנהגות משקיעים במחלקה לכלכלה ולקרוא לזה תוכנית בפסיכולוגיה. אבל, בגלל שמספיק חברי סגל הכריזו שהם 'בעניין', ופרסמו דברים בכתבי עת שעוסקים ב'תרבות' (ואולי פה ושם גם ב'תקשורת' אם כי לבטח פחות) אז הם נכללים.
לא רק שהם נכללים, תוכנית ה'תקשורת' שלהם, מדורגת בדירוג הזה יחד עם תוכניות ה-BA בתקשורת של המחלקה לתקשורת באוניב' קלגרי, ברוק ו SFU.
חברי סגל שמכריזים על עיסוק בתחום מסוים זה גם מדד בעייתי.
בעיקר בתחומים לא 'מסורתיים' כמו תקשורת ותרבות. במחלקה אצלנו יש אנשים עם רקע מחינוך, כלכלה, פסיכולוגיה, אומנות, ספרות, הנדסה כימית, ביולוגיה, משפטים, פילוסופיה ולבטח שכחתי כמה אחרים. כל אחד ואחד מהם מפרסם גם תחת 'תקשורת' וגם תחת כתבי עת של הדיסציפלינה האחרת בין אם בתחומי פילוסופיה של המדעים או מתודולוגיה או כל נושא משיק אחר. זו לא דרך למדוד מעורבות סגל.
שיטת ניקוד הציטוטים שלהם מפתיעה אף היא. כל כתב עת וכל פרוסידינג של כנס שפורסם נכללים במדד שלהם ומחושבים באופן זהה.
כלל לא ברור, אם להסתמך על המידע באתר, אם הם בכלל מבדילים בין פרסומים של חברי סגל ופרסומים של מאסטראנטים ודוקטורנטים תחת שם האוניב'. לא ברור אם הם סופרים ביקורות ספרים כפרסום וכן מה היחס שלהם לפרסומים בכתבי עת לא שפיטים.
שנחאי עושים עבודה הרבה יותר טובה.