דירבלקום!

אוֹחַ

New member
דירבלקום!

אבל דירבלקום לחזור על השאלה הלעוסה לעייפה וה"מתבקשת" בימים אלה (עד מחר בין ערביים), מדי שנה בשנה. די! במקום זה אני אשאל שאלה אחרת: מי עובד בערב כיפור? דומה שמזה כמה שנים ערב כיפור הפך לעוד יום עבודה. קצר, אומנם - משהו כמו 4 שעות. לא יודע לשים את האצבע על הנקודה - מתי זה התחיל. אולי מאז גל ההייטק שטף את המשק (נכון שזה לא פייר להאשים בהכל את "גל ההייטק"?), שרובו ככולו עובד מול חו"ל, ומנסה ליישר קו, ככל האפשר, מול שעות העבודה של חו"ל. אולי מאז שאנחנו עושים את עצמנו מדינה יותר חילונית משהיא באמת. לא יודע. מה שאני יודע שזה המצב, פחות או יותר, מאז נכנסתי לשוק העבודה. אבל אני זוכר מצב שונה. מצב בו ערב כיפור היה "יום כיפור קטן" (שחל, אגב, כל ערב ר"ח), אני לא זוכר שאבא שלי עבד בערב כיפור. אני כן זוכר אנשים הולכים למקווה, מסובבים כפרות, ובעיקר אוכלים. כן, אם כבר, אז זה יום שאמור להיות מוקדש לאכילה, שהרי נכתב: "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". פטנט, מה? ובכלל, אני חושב שיום עבודה של ארבע שעות, הוא הפסד כלכלי מובהק.
 

אוֹחַ

New member
קחו ת'פסיק שאחרי 'שעות', במשפט

האחרון, ושימו אחרי 'בתשיעי', שני משפטים קודם.
 
אצלנו

(מי אמר הייטק ולא קיבל?) כל ערב חג לא עובדים, כך שערב יום כיפור לא שונה מערבי חג אחרים. ואגב, אם מקדישים את כל הבוקר והזמן שלפני הצום לאכילה, זה לא רק מקשה את המצב בזמן הצום? הרי צריך לאכול קל ומעט, עד כמה שההגיון והדיאטנים אומרים. ולשאלתך שלא נשאלה - אני לא. פעם, בעבר הרחוק, הייתי כל כך אנטי, שאמרתי שגם אם ארצה לצום לצורך בריאות, נאמר, אעשה את זה דווקא ביום אחר. בינתיים, החלק הילדותי הזה עבר לי, אבל עדיין, לא רואה עצמי חל מהמנהג הזה (וממנהגים/מצוות אחרים). אם אני עושה רע למישהו, משתדלת להתנצל על זה Online, או בזמן קרוב לזמן הפגיעה, ולא מכפרת אחת לשנה על עוולות שנה שלמה. בכלל, מנסה לעוול
כמה שפחות. ועכשיו הולכת לצפות ב"אושפיזין" בערוץ 2.
 

טופז2

New member
סרט מרגש ומהנה ביותר

לא הייתי ערה לסרט קודם ולא עקבתי גם אחר הפרסומים המוקדמים. הצפיה היתה מקרית ונהניתי מהסרט ביותר - מהתוכן, המשחק, מהיכולת להביט פנימה לעולם החרדי מכמה וכמה בחינות. אהבתי.
 

טופז2

New member
הם חיו בשכונת חרדים

וההקפדה שלהם במצוות מנהגים ואורח חיים נראו כשל חרדים, אני מבינה אם כך שחוזרים בתשובה מקפידים ומחמירים אף יותר. 2. הרס האתרוג למשה היה גרוע גם מפני החשש לאובדן הסגולה לבנים שהוא ורעיתו פיללו כ"כ. 3. מכיר בודאי את הסיפור של אותו עני שהחליט לקנות בכל כספו לכבוד שבת את הדג בשוק ואח"כ התגלה בתוכו אבן מרגליות? נראה ..אותה הסיבה שמשה האביון קנה ב 1000 ש"ח את האתרוג - האמונה שהשם יברך ויגמול אותו. 4. אהבתי גם מאד את העברת היחסים בין בני הזוג אף ללא מגע כלל, רק בעינים ובשפה דתית מרומזת. שמת לב? גמר חתימה טובה
 
גמני נהניתי. מאוד.

בכלל, בשנים האחרונות עושים כאן סרטים שממש ממש - אפילו לאלה שאומרים "סרט ישראלי?! לא שווה צפייה" - לא מביישים אף יוצר סרטים. בהחלט היה מהנה, מעניין ואפילו מפעים. לצפות בתרבות שהיא כל כך שונה מזו שלי, כל כך לא מובנת לי, ולנסות לראות את זה מנקודת מבט אחרת, לנסות להבין. זה היה הכיפור הקטן שלי, כנראה
 
"האושפיזין" - אכן סרט מלבב ../images/Emo141.gif

ותמהתני כמה מן הצופים היו נמנעים לצפות בו לו ידעו כמה הרבה הוא לוקח מז'אנר סרטי חג המולד הקלאסיים, במיוחד מ"איזה עולם נפלא" של פראנק קאפרה. ואינני טוען שהוא אינו סרט מקורי, חלילה. רק תוהה כיצד שנאת הזרים האפיינית לחרדים (ולחוזרים בתשובה על אחת כמה וכמה) הייתה מתישבת עם הידיעה, ששולי רנד יושב על כתפי ענקים גויים, ר"ל.
 

אלי ו.

New member
אשמח אם תפרט

אני מניח שאתה מתכוון ל"איזה חיים נפלאים" אותו ראיתי ממש מזמן אבל קשה לי להזכר בקווי דמיון מעבר להתערבות שמיימית בחיי אדם. (המלאך שמראה לג'יימס סטיוארט מה היה קורה אם לא היה נולד) בקשר ל"לשבת על כתפי ענקים", קשה להאמין שאפשר ליצור היום סרט בלי להיות מושפע בדרך כלשהי מיוצרים קודמים.
 
אתה מאתגר אותי ../images/Emo141.gif

בכל זאת עברו שנתיים מאז ראיתי את "האושפיזין" ויותר מאז ראיתי את "איזה חיים נפלאים" (ותודה על התיקון). ממה שאני זוכר, חוץ מההתערבות השמיימית, יש גם עניין החג שבפתח, הגיבור שעולמו חרב עליו והוא הולך ושוקע כשכולם סביבו מתמרקים לקראת החג, ואז, ההיפוך הניסי שהופך את הסיפור מטרגדיה לסיפור מוסר. אני מניח שיש גם קווי דמיון צורניים בנוסף לקווי הדמיון העלילתיים, אבל את זה אני כבר באמת לא זוכר.
 

אלי ו.

New member
ממה שאני זוכר

(שני הסרטים אינם טריים בזכרוני כך שסלח לי אם איני מדייק) גם שולי רנד וגם ג'יימס סטיוארט עולמם חרב עליהם לפני החג מסיבות כלכליות. לשולי רנד יש תקווה וסטיוארט מקווה שכלל לא היה נולד. (האם הוא מנסה להתאבד? אני לא זוכר) לרנד קורה נס והוא מקבל נדבה לא צפויה. לסטיוארט יש חלום/התגלות בו מלאך מראה לו שהעולם היה הרבה יותר גרוע בלעדיו. רנד קונה אתרוג שהרבה מעבר להישג ידו, משיג סוכה, וחוגג את חג הסוכות מגיעים אליו אורחים לא קרואים מעברו כעבריין שמנסים את הכנסת האורחים שלו ואת שליטתו העצמית. בסוף הסרט הגיבורים חובקים בן זכר. בסוף "איזה חיים נפלאים" כל אנשי העיירה מתגייסים לעזור לסטיוארט להקים מחדש את הבנק שלו במופע מרגש של אחוות חג המולד. במחשבה שניה הסרטים אמנם נפתחים בצורה דומה ומסתיימים בצורה אופטימית אבל אושפיזין הוא סרט הרבה יותר מודרני. הרבה יותר תת עלילות, ויותר מורכב. (די מובן, בכ"ז יש הפרש של כמה עשרות שנים בין הסרטים) ב"איזה חיים נפלאים" ההתערבות השמיימית היא בעיקר פסיכולוגית כדי לעודד את סטיוארט, ב"אושפיזין" ההתערבות מאוד גשמית, אלף הדולאר שקיבלו קשורים בבירור לתפילה והבן שנולד נקשר לעמידה בניסיון ואולי ב"סגולה" של האתרוג המהודר. אולי יש קווי דמיון צורניים (הזכרון שלי בקושי מצליח להעלות את העלילות) אבל הם לא זכורים לי. כל מה שאני זוכר מ"איזה חיים נפלאים" זה את העיירה המושלגת ואת החיוך האידיוטי של סטיוארט.
 

מוגג

New member
וחוץ מזה

עם כל הכבוד לקולנוע ההוליוודי - המעשיות החסידיות קדומות קצת יותר. אהבתי באושפיזין את האינטראקציה בין בני הזוג. לא אהבתי את הדמויות החילוניות בסרט (העבריינים כמייצגי החילוניות). התסריט - קצת מאולץ וחסר אמינות פנימית. יש נסיון לדחוס כל מיני דברים ביחד. הקטע עם הסוכה הגזולה - מודבק בכוח כמו גם ה"פתרון" (מחול לך מחול לך). הקטע עם האתרוג כמובן גנוב מ"אתרוגו של אותו צדיק" של עגנון שבעצמו הוא עיבוד לסיפור חסידי. אגב - באותה שנה גם ב"מעורב ירושלמי" הדמות החילונית שוחטת את האתרוג בחושבה שזה לימון. וכל זה עוד לפני ששרון הפך לאתרוג..
 

מוגג

New member
וואם באתרוגים עסקינן

הנה עוד סיפור המושפע מהקולנוע הנוצרי: לָכֵן, אַנְשֵׁי לֵבָב שִׁמְעוּ-לִי: חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע וְשַׁדַּי מֵעָוֶל. כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם-לוֹ; וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ. אַף אָמְנָם אֵל לֹא-יַרְשִׁיעַ; וְשַׁדַּי, לֹא-יְעַוֵּת מִשְׁפָּט. [איוב לד/י-יב] (הנוסח העברי מתורגם ממקור אחר ואינו מדוייק) עובדא הוה בחד גבר דהוו ליה תרין בנין חד מנהון עבד מצוה וחד מנהון לא עבד כל עיקר ההוא דעבד מצוה זבן לביתיה וזבן כל מה דהוה ליה ואנקפתהון למצותא. חד זמן ביומא דהושענא יהבי ליה אינתתיה עשרה פולסין אמרה לו פוק זבין לבניך כלום מן שוקא כיון שיצא לשוק פגעו ביה גבאי צדקה אמרי הא אתא מרי מצותא אמרו לו הב חולקך בהדא מצותא דאנן זבנין חד קולא לחדא יתומתא נסב אלין י' פולסין ויהב יתהון להון. ונתבייש לילך לביתו הלך לו לבהכ"נ חמא תמן מן אלין אתרוגייא דמינוקייא מקלקלי ביום הושענא ותנינן תמן מיד התינוקות שומטין לולביהן ואוכלים אתרוגיהם נסב מנהון ומלא ית סקא והלך לפרש בים הגדול עד שהגיע למדינת המלך כיון שהגיע שם, ארעת שעתא ואשתכח מלכא חשש מעוי אמרין ליה בחלמא אסוותך אכול מן אלין אתרוגין דיהודאי מצלין עמהון ביום הושענא ואת מתסי. פשפשין בההוא שעתא לכל אלפיא ולכל מדינתא ולא אשכחון אזלין ואשכחון לההוא גברא יתיב על סקא אמרין ליה אית גבך כלום אמר להם גבר מסכן אנא ולית גבי כלום למזבנא פשפשו בסקא ואשכחין מן אלין אתרוגין ואמרין ליה אלין מן הן אמר לון מן אלין דיהודאי מצלי ביום הושענא. אטענון סקא ואעלוה קדם מלכא אכל מלכא אלין אתרוגייא ואיתסי פנין שקא ומלאוה דינרין אמר ליה מלכא שאיל לך עוד שאלה ואנא עביד אמר ליה שאילנא דיחזור לי מודלי ויפקון כל עמא לקדמותי. עבדין ליה כן כיון דמטא לההיא מדינתא נפק כרוזא קדמוי ונפקו כל עמא לקדמותיה. נפקו אחוי ובניו לקדמותיה מיני גוזין בחד נהר יהב להון שבלתא דנהרא ושטפת יתהון ואשתכר עלל לביתיה וירת מודלי דאחויי לקיים מה שנאמר כי פועל אדם ישלם לו . (ויקרא רבה לז) נוסח עברי: 1. מעשה היה באיש אחד שהיו לו שני בנים. אחד היה עושה צדקות הרבה והאחר לא היה עושה [צדקה] כלל ועיקר. זה שהיה עושה צדקות הרבה מכר את ביתו וכל מה שהיה לו כדי לעשות צדקה. 2. פעם אחת, ביום הושענא (רבה), נתנה לו אשתו עשרה פולרין (=מטבעות כסף). אמרה לו: צא, קנה לבניך משהו מן השוק. כיוון שיצא פגעו בו גבאי צדקה. אמרו: הנה בעל הצדקה בא לו. אמרו לו: תן חלקן בצדקה זו שאנו מבקשים לקנות בגד ליתומה אחת. לקח את הפולרין ההם ונתן להם. 3. נתבייש ללילך אצל אשתו. מה עשה? 4. הלך לבית הכנסת וראה שם מאותם אתרוגים שנושאים התינוקות ביום הושענא, כמו ששנינו שם: "מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן" (סוכה ד:ז). לקח מהם ומילא את שקו והלך ופירש בים הגדול עד שהגיע למדינת הים. 5. אירעה השעה ונמצא אותו מלך חש במעיו. אמרו לו הרופאים: אכול מהאתרוגים הללו שמתפללים היהודים עמם ביום הושענא ומייד אתה נרפא. הלכו, חיפשו בכל המדינה ובכל הספינות ולא מצאו. והלכו ומצאו את האיש ההוא רובץ על שקו. 6. אמרו לו: יש לך משהו למכור? אמר להם: אדם עני אני ואין אצלי דבר. פתחו את שקו ומצאוהו מלא אתרוגים. אמרו לו: אלו מניין הם? אמר להם: מאלה שהיהודים מתפללים [עמם] ביום הושענא. הטעינו [את השק] על גבו והעלוהו לפני המלך. אירעה השעה ואכל מאותם אתרוגים ונרפא. 7. אמר: רוקנו לו את שקו ומלאו לו דינרים(=כסף). עשו לו כך. אמר לו המלך: בקש לך בקשה ואעשנה. אמר לו: מבקש אני שיוחזר לי רכושי ושיצאו כל העם לקראתי. עשו לו כן. 8. כיוון שהגיע לאותו נמל יצא כרוז לפניו ויצאו כל העם לקראתו. יצאו אחיו ובניו לקראתו. כשעברו בנהר אחד היכתה אותם שבולת הנהר ושטפה אותם ונמצא נכנס לביתו ויורש את רכוש אחיו, לקיים מה שנאמר: כי פועל אדם ישלם לו (וכאורח איש ימצאנו).
 

hillelg

New member
הסוכה הגזולה

גם אני חשבתי שהוא מודבק בכוח. אבל מסתבר שהוא הקטע שסביבו בנו את כל הסרט - מקרה שהיה באמת לשולי או למישהו שהוא מכיר (כמדומני שכך סיפר שולי רנד לשיחת השבוע). כנראה לא היה להם לב להוריד אותו, גם אחרי שהסרט הלך לכיוון אחר לגמרי.
 

מוגג

New member
היצ'קוק

סיפר פעם על סצינהדרת שהיתה לו במפעל למכוניות - המצלמה עוקבת אחרי תהליך הייצור של המכונית לאורך הסרט (..) הנע בסופה של הסצינה נראית מכונית ובתוכה גופה. כשנשאל מדוע לא הכניס את הסצינה לסרט, ענה: כי היא לא היתה שייכת. אחד הדברים החשובים באמנות היא יכולת המחיקה. לסרט של שעתיים אי אפשר לדחוס את כל הרעיונות ואת כל המאורעות. אחד הכללים בתסריט (ובימוי) אומר: אם הסרט שלם גם בלי הסצינה/הדמות - ותר עליה. מצד שני, באמנות לא חייבים להיצמד לכללים. דבר נוסף - לא תמיד כדאי לצפות ב"מאחורי הקלעים" של סרט. זה בדרכלל סרטון שיווקי אשר כל מטרתו היא מכירת הסרט. יש בו יותר הצדקות בדיעבד מאשר כנות אמנותית.
 

אלי ו.

New member
בקשר לעבריינים, חשבתי על זה קצת

נראה לי שאנחנו לא עושים צדק לסרט הזה. זה אמנם הסרט ה"חרדי" הראשון שנכנס למיינסטרים אבל זה לא הוגן להפוך כל דמות ודמות שבו ל"מייצגת" ציבור מסויים. אם הסרט הזה היה הסרט החרדי העשירי לא היינו מחפשים בו "אב טיפוס" חילוני או חרדי אלא מקבלים את הדמויות כבני אדם. האושפיזין אינם מייצגים את החילונים, הם הניסיון שבו עומד משה בלנגא. אם הם מייצגים משהו זה את עברו כעבריין. הסרט אינו על ההתמודדות של משה עם החילוניות אלא בעיקר על ההתמודדות שלו עם עצמו.
 

טופז2

New member
חושבת גם שהם היו מבחן עבורו, אך

גם חשבתי שיתכן ושולי רנד לא יכול להתמודד עם סיטואציה מורכבת יותר של מפגש שווה בין חילונים לדתיים בעלי רמה שווה ובחר בדרך הקלה להציג סטראוטיפ נוח לחילונים. אך בכל אופן, האפשרות הראשונה שאמרת נראית גם לי נכונה יותר.
 
מסכים עם הפיסקה האחרונה ../images/Emo141.gif

וזאת משום שהעבריינים מוצגים במודגש כנציגי קבוצה חריגה באוכלוסיה החילונית, לא כנציגים אופייניים של כלל האוכלוסיה החילונית. העבריינים גם אינם מתאפיינים בסטריאוטיפים שנהוג להדביק לחילונים בטכסטים חרדיים (מפונקים, נהנתנים, חלשי אופי וכדומה). מצד שני, יש מקום לשאול מדוע בחר רנד לתפקיד העבריין בשאול מזרחי, שחקן שהבליט את המזרחיות שלו בתפקידים שמילא עד כה בקולנוע הישראלי (ע"ע "שתי אצבעות מצידון", "זוהר", "האושפיזין").
 
למעלה