שכחתי... זה עוזר לי לכאבים גם
כבר במהלך הטיפול.
אם באתי מאוד תשושה אז סביר שבסוף הטיפול אני אהיה ישנונית וכשאגיע הביתה אפול לשינה טובה של כמה שעות. אם לא אז אני יכולה לצאת משם עירנית יותר משנכנסתי.
המדקר הקודם תמיד היה משאיר אותי עם יותר כאבים ועוד יום של מעיכות קשה, שהוא תמיד אמר שזה חלק מהתהליך, ושככה הגוף "מתנקה" ו-"מוציא החוצה" בלה בלה..
ורף התקדמות -
לפני 7 שנים כשקרסתי, הייתי מצליחה להחזיק מעמד רבע שעה מחוץ למיטה לפני שמתמוטטת. מחוץ למיטה זה גם ישיבה על כיסא ממש נוח למשל, זה גם "פעילות" עבור הגוף שלי.
ההליכות העלו לי את זה לחצי שעה
הסימבלתה לשעה, ובכמות הזאת הייתי תקועה כמה שנים מתסכלות מאווודד.
4-3 חודשים אחרי שהגעתי אליה עליתי לשעתיים,
ובימים אלה אני חוגגת לראשונה 3 שעות מחוץ למיטה, באופן כמעט יומיומי, ובלי לקרוס אחר כך. שזה כלל כךך הרבה יותר! (וכמובן שגם ממש לא מספיק
, אך עוד הזרוע נטויה)
הפיברו שלי התחיל קשה במיוחד ומשולב בבעיית מפרקים מולדת, אז זה באמת התחיל קטסטרופה, אני מניחה שהיום אני נחשבת רק ל"פיברו קשה", כך ש-3 שעות רצופות מחוץ למיטה זה בשבילי אוצר.