אין ספק שלומי
שאתה צודק: משעה הראשונה לחייהם עושים את מירב המאמצים, כדי להרוס להם את הבריאות. ואפילו קודם - בתקופה העוברית. ועוד קודם - בדורות הקודמים. אין גם ספק, שתמיד יש לאן לשאוף ויש מה לשפר. אבל. אישה מבקשת לעזור בבעיה ספציפית. ולזה אנחנו מנסים לענות לה כעת. זה, שאחר-כך אתה יכול לתת עזרה לתינוק גם בדברים אחרים - זה משהו אחר, והיא גם יכולה לרצות או לא לרצות את זה! צריך תיאום ציפיות והבנות (בדרך כלל, הבנה שלך והבנה של אמא בנושא "מה זה בריאות" - זה בכלל לא אותו דבר) ותשובה לשאלה. אין ספק, שניתן לעזור גם מעבר - אבל לא נשאלנו על זה! את זה תוכל להציע בהמשך. לגבי "הבנות", דוגמה מביום: מגיע אמא עם ילד חולה, חום 40, מיובש, מטושטש, על כל השאר אני כבר לא מדברת, ב-12:30, ושואלת, אם במקרה אני יכולה לעזור, ילד במצב כזה כבר כמה ימים ומצבו הולך ומחמיר. לשאלה: "למה הבאת אותו רק עכשיו?" אמא עונה: "כי גן נגמר רק ב-12". וזה אקוטי! אז מ לדבר על כל בשאר. בכל מקרה, אני בדעה, שיש לענות על השאלה שנשאלה ולא על מה שאני רוצה לענות. בברכה, יעל