דיסקציות

[bingaling]

דיסקציות

בעוד כ3 שבועות אנחנו מתחילים בדיסקציות ואני מתביישת לומר שכבר החילו אצלי סיוטים ואני מתקשה להירדם בלילות. מעולם לא התקרבתי למוות, אני כל הזמן מדמיינת איך אני נכנסת לחדר חשוך עם עשר גופות חומות ומתחילה לצרוח/להתעלף. עוד מישהו אולי עבר את ההרגשה הזו, או שמי שחווה אותה נושר מרפואה? מישהו יכול לקשר אותי אולי עם אתרים בהם מראים תמונות של דיסקציות וכד´ (כי חלק גדול ממה שמפחיד אותי הוא אי הידיעה לגבי מה שהולך לקרות)? בקיצור S.O.S! (ואגב, אני לא בטוחה שהחוקים של הפורום מרשים לטכניונית כמוני לשהות כאן-אם לא, אודה למנהליו באם ישלחו לי מייל המסביר את החוק ומבקש ממני להתפנות מכאן)

 

[bingaling]

החילו=החלו, כמובן

 

[tevagil]

קצת לימוד רוחני יעזור לך

הגוף איננו הנשמה, ולכן מבחינת הגוף אין הבדל אם שוכנת בו נשמה או לא. בכל מקרה מדובר בהרבה בשר, דם, עצמות ושאר הדברים שלמדת אותם. לכן לראות גוף מת זה לא שונה בהרבה מלראות גוף ישן (לדוגמא). להיפך, אפשר לדקור אותו, לחתוך אותו וכדומה, ואף אחד לא סובל. הגוף איננו משהו רוחני, אלא סתם גושי בשר, כך שלא צריך מלהתרגש ולראות גופים מתים. נכון שהיו בהם פעם נשמות והם היו יפים, אבל כעת הם מכוערים כי אין בהם נשמות. גוף מת נראה בערך כמו בובה. תראי שתעברי את השלב הזה בקלות, בהצלחה.

 

[מר אדוני]

דיסקציות וכו´

קודם כל, אני חייב להודות שאני מבין את הרגשתך, אם כי מתקשה להזדהות איתה. הדיסקציות של היום זה לא מה שהיה פעם, ולכן ממש אין סיבה לפחד. נתחיל בזה שאת לא לבד בחדר. יש שם את כל הכיתה שלך, ולפחות הימצאותם שם אמורה להקל במידה רבה. נוסיף לזה את העובדה שתמיד יימצא האחוז הזה מהסטודנטים שלוקח הכל בקלות, ומריץ בדיחות - וכבר יש לך מתכון להקלה. הגופה, לכשעצמה, נראית אכן חומה ויותר דומה לבובה מגומי מאשר לאדם. הסירחון שלה הוא כבר לא סירחון של ריקבון או מוות, אלא יותר ריח של פורמלין (שאצלנו בירושלים מטופל די טוב על-ידי מנדפים - אני לא יודע מה המצב עם זה בטכניון. בתל-אביב אין מנדפים, ואכן חדר הדיסקציות שם מסריח מפורמלין). אני עברתי את הדיסקציה הראשונה שלי לפני חצי שבוע בערך, ואני מודה שהיה קצת מגעיל לגעת בפעם הראשונה בגופה, אבל ברגע שעוברים את המחסום הזה - הכל בסדר. על הפעם הראשונה כבר חתכתי, וסיפרתי לשותפיי לשולחן סיפורים על מאו-טסה-טונג, לנין ושאר גופות משומרות... לעומת זאת, היו אנשים שלא הסכימו לגעת בגופה, ולכן המחסום הזה עוד לא נשבר אצלם. נחכה ונראה. בכל מקרה, אין לך מה לפחד. מתרגלים לזה, איכשהו, או שבאמת נושרים מרפואה (כי מה שווה רופא שלא מסוגל להתמודד עם המוות?!). שלך, ולדי

 

[Blue Tooth]

לא יודעת בדיוק למה אתה מתכוון

במילה "מנדף", אבל בת"א יש מע´ שאיבה בצידי המיטות שעליהן מונחות הגופות. נכון שעדיין קיים ריח פורמלין בחלל החדר, אבל זה בכל זאת עוזר... (וכמובן שלא מזיקה מסיכה). אצלכם לא מרגישים את הריח?

 

[MuadDib]

שלום לך, וברוכה הבאה לפורום

לא, אין שום חוק האוסר על סטודנטים לרפואה מהטכניון להיות כאן. הסיבה לכך שהפורום נקרא "מקצועות הרפואה י-ם", היא שהוא משרת את הועד של שנה ב´ בפקולטה לרפואה בי-ם, אבל גם סטודנטים למקצועות הרפואה וכאלה המתעניינים במקצועות רפואיים מוזמנים. בנוגע לדיסקציות. השד אינו נורא כ"כ, ואני מניח שההרגשה הזו תעבור ככל שתעשי יותר דיסקציות. אצלנו בי-ם, חדר הדיסקציה מואר, יש מזגן, יש מנדפים (כדי שאנשים לא יחטפו הרעלת פורמלין). גם הגופות אינן נראות כאילו חפרו אותן עכשיו, הן משומרות היטב ולא כ"כ דומות לבני אדם. אני מציע לך לחכות לדיסקציה הראשונה, יתכן שתופתעי לטובה.

 

[SaraCat]

bingaling

עניתי לך דרך האתר בתא דואר שלך תפתחי שם

 

[bingaling]

תודה לכל המעודדים והמעודדות

מהפה שלכם לאוזן של אלוהים...

 

[Blue Tooth]

כולם מתרגלים לזה, ודי מהר

תמיד יש כמה אנשים שבפעם הראשונה נגעלים ולא רוצים לגעת בכלום, ואפילו יוצאים מהחדר מידי פעם, אבל עד הפעם השניה-שלישית כולם מתרגלים. זה באמת לא נורא, תראי שזה מעניין מאוד.