דיני תאגידים
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
איציק יושע עובר לתאגיד 'כאן'
תאגיד השידור הציבורי כאן ממשיך לגייס עובדים לשירותיו מבין אנשי רשות השידור. לאייס נודע כי 4 המגויסים החדשים איציק יושע, תומר מולוידזון, ישעיהו דגו ואיתמר מאירי, ובסך הכל גויסו עד כה 283 עובדים, 146 מהם מרשות השידור.
 
איציק יושע ימשיך לערוך, להגיש ולהפיק תכניות ברדיו 88 FM וברשת ג'. יושע החל את דרכו בקול ישראל לפני 35 שנה ועסק בביקורת מוזיקה ומופעי בידור, בעריכה ובהגשה של תכניות רבות בקול-ישראל. במהלך הקריירה ערך יושע משדרים ותכניות בערוצים השונים, בהן תכניות האירוח של יאיר לפיד ולילה גוב 2 עם גידי גוב.
 
תומר מולוידזון ימשיך כעורך, מפיק ומגיש ב-88FM. מולוידזון החל את דרכו ב-FM88 בתור מפיק ועורך של מגזין התרבות 'חי בערב', עורך משנה של יהודית בן יעקב ב'כאן שם ובכל מקום' ובפרויקט החממה של 88FM.
 
ישעיהו דגו הוא עורך ומגיש ברדיו רק"ע, וימשיך גם בתאגיד בשידורי קול ישראל בשפה האמהרית. דגו החל את עבודתו העיתונאית בקול ישראל בתקופת מבצע שלמה ב-1991.
 
כתב חדשות החוץ של ערוץ 1 איתמר מאירי ימשיך לתאגיד בתפקידו. את דרכו ברשות החל ב-2002 במחלקת הספורט של ערוץ 1, ב-2004 עבר לדסק החוץ וב-2008 החל לשמש ככתב חדשות חוץ.
 
בתאגיד 'כאן' אישרו את הפרטים.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/434150
תאגיד השידור הציבורי כאן ממשיך לגייס עובדים לשירותיו מבין אנשי רשות השידור. לאייס נודע כי 4 המגויסים החדשים איציק יושע, תומר מולוידזון, ישעיהו דגו ואיתמר מאירי, ובסך הכל גויסו עד כה 283 עובדים, 146 מהם מרשות השידור.
 
איציק יושע ימשיך לערוך, להגיש ולהפיק תכניות ברדיו 88 FM וברשת ג'. יושע החל את דרכו בקול ישראל לפני 35 שנה ועסק בביקורת מוזיקה ומופעי בידור, בעריכה ובהגשה של תכניות רבות בקול-ישראל. במהלך הקריירה ערך יושע משדרים ותכניות בערוצים השונים, בהן תכניות האירוח של יאיר לפיד ולילה גוב 2 עם גידי גוב.
 
תומר מולוידזון ימשיך כעורך, מפיק ומגיש ב-88FM. מולוידזון החל את דרכו ב-FM88 בתור מפיק ועורך של מגזין התרבות 'חי בערב', עורך משנה של יהודית בן יעקב ב'כאן שם ובכל מקום' ובפרויקט החממה של 88FM.
 
ישעיהו דגו הוא עורך ומגיש ברדיו רק"ע, וימשיך גם בתאגיד בשידורי קול ישראל בשפה האמהרית. דגו החל את עבודתו העיתונאית בקול ישראל בתקופת מבצע שלמה ב-1991.
 
כתב חדשות החוץ של ערוץ 1 איתמר מאירי ימשיך לתאגיד בתפקידו. את דרכו ברשות החל ב-2002 במחלקת הספורט של ערוץ 1, ב-2004 עבר לדסק החוץ וב-2008 החל לשמש ככתב חדשות חוץ.
 
בתאגיד 'כאן' אישרו את הפרטים.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/434150
רשות השידור איימה במאסר על העובדים שפרשו
 
 
מאות עובדי רשות השידור נאלצו בחודשים האחרונים לעזוב את מקום עבודתם, לאור סגירת הרשות ויישום תוכניות של פרישה מרצון. חלק מהעובדים גילו כי אין להם אופק תעסוקתי לאחר עזיבת רשות השידור. אבל כל זה לא מנע מהרשות להטריד את העובדים, ואף לאיים עליהם בעונש מאסר של שלוש שנים.
 
גלי הפרישה ברשות כוללים כ-500 עובדים שעזבו בחודשים האחרונים. חלק מהעובדים קיבלו בימים האחרונים מכתב מהמשנה למנכ"ל הרשות רוני בראון-קניס. במכתב לא הביעה הרשות התעניינות במצבם האישי או הוקרה לפעילותם ברשות במשך השנים, אלא תזכורת חריפה לסודיות אליה מחויבים העובדים הפורשים.
 
"עם סיום עבודתך ברשות השידור הרינו להביא לתשומת לבך כי הינך חתום על שמירת סודיות", נכתב לעובדים. "יודגש סעיף 3 שלפיו עובד שמסר ידיעה שהגיעה אליך מתוקף תפקידו ברשות השידור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיע אליו ידיעה מתוקף תפקידו כעובד הרשות, ואחר שחדל מלהיות עובד הרשות מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה - דינו מאסר שלוש שנים".
 
רשות השידור נמצאת בימים אלו בעיצומו של תהליך סגירה, לקראת פתיחת תאגיד השידור החדש. ברשות השידור לא הגיבו לשאלה איזה מידע חסוי, דווקא כעת לקראת הסגירה, עלול לדלוף לדעתם באופן שמצדיק את שליחתו.
 
מרשות השידור נמסר בתגובה כי "המכתב הינו רענון הנחיות שמירה על סודיות שחתמו עליו עובדי הרשות בעת קליטתם. מדובר ביישום סדרי מנהל שגרתיים הנהוגים בכל ארגון המכבד את עצמו מול עובדיו הפורשים".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3031206
 
 
מאות עובדי רשות השידור נאלצו בחודשים האחרונים לעזוב את מקום עבודתם, לאור סגירת הרשות ויישום תוכניות של פרישה מרצון. חלק מהעובדים גילו כי אין להם אופק תעסוקתי לאחר עזיבת רשות השידור. אבל כל זה לא מנע מהרשות להטריד את העובדים, ואף לאיים עליהם בעונש מאסר של שלוש שנים.
 
גלי הפרישה ברשות כוללים כ-500 עובדים שעזבו בחודשים האחרונים. חלק מהעובדים קיבלו בימים האחרונים מכתב מהמשנה למנכ"ל הרשות רוני בראון-קניס. במכתב לא הביעה הרשות התעניינות במצבם האישי או הוקרה לפעילותם ברשות במשך השנים, אלא תזכורת חריפה לסודיות אליה מחויבים העובדים הפורשים.
 
"עם סיום עבודתך ברשות השידור הרינו להביא לתשומת לבך כי הינך חתום על שמירת סודיות", נכתב לעובדים. "יודגש סעיף 3 שלפיו עובד שמסר ידיעה שהגיעה אליך מתוקף תפקידו ברשות השידור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיע אליו ידיעה מתוקף תפקידו כעובד הרשות, ואחר שחדל מלהיות עובד הרשות מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה - דינו מאסר שלוש שנים".
 
רשות השידור נמצאת בימים אלו בעיצומו של תהליך סגירה, לקראת פתיחת תאגיד השידור החדש. ברשות השידור לא הגיבו לשאלה איזה מידע חסוי, דווקא כעת לקראת הסגירה, עלול לדלוף לדעתם באופן שמצדיק את שליחתו.
 
מרשות השידור נמסר בתגובה כי "המכתב הינו רענון הנחיות שמירה על סודיות שחתמו עליו עובדי הרשות בעת קליטתם. מדובר ביישום סדרי מנהל שגרתיים הנהוגים בכל ארגון המכבד את עצמו מול עובדיו הפורשים".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3031206
מתי יקבל תאגיד השידור את מבנה הקבע בירושלים?
אי-ודאות לגבי המועד שבו תאגיד השידור הציבורי יקבל את מבנה הקבע בירושלים - תוספת קומות במיזם "מגדל הנשרים" הנבנה בגבעת שאול, בקרן הרחובות בית הדפוס-כנפי נשרים.
 
התאגיד אמור להתחיל את שידוריו לא יאוחר מ-30 באפריל 2017, וראשיו התחייבו כי יחל לשדר באופן חלקי מירושלים ביולי 2017. על-פי החוק שאושר בשבוע שעבר בכנסת, שידורי התאגיד יעברו לבירה באופן מלא בחודש יוני 2018. ואולם גורם בעיריית ירושלים אומר כי לאור היעדר תוכנית תקפה להגדלה מסיבית של הבניין, ספק אם הבנייה תסתיים עד אז. סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ, אומר כי לשטח שעליו מדובר אין אישורים, ולא ניתן להתחייב ללוח זמנים.
 
ביום האחרון לפני הדיון שנקבע בבג"ץ על מיקום התאגיד בירושלים, ב-27 ביולי השנה, הודיע מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ, כי נחתמה העסקה שבה התאגיד ירכוש מהיזם אבי חבר וחברת עץ השקד 5 קומות שייבנו בבניין, תמורת יותר מ-101 מיליון שקל, כולל מע"מ. שטח המשרדים יהיה 8,000 מ"ר בקירוב, בתוספת מרפסת גדולה ו-80 מקומות חניה.
 
מבדיקת מהלכי העסקה עולה כי התאגיד התקשר עם היזם אבי חבר עוד לפני שהתחיל לחפש הצעות באופן פומבי. למעשה, רק בדצמבר 2015, שנה וחצי אחרי קבלת החוק ואחרי מספר דחיות במועד התחלת השידורים מירושלים, פרסם התאגיד מודעה, שלפיה הוא מחפש לרכוש או לשכור שטח של 7,000 עד 8,000 מ"ר ו-150-170 מקומות חניה.
 
במודעה זו נמסר כי "התאגיד איתר נכס בבעלות היזם אבי חבר ברחוב כנפי נשרים 35 בירושלים. הנכס, בשטח של כ-7,800 מ"ר, יכול לעמוד לרשות התאגיד בחודש אוגוסט 2017, זאת לאחר ביצוע ההתאמות הדרושות לתאגיד. התאגיד מודיע בזאת כי הוא נמצא בהליך של משא ומתן ביחס לנכס האמור".
 
מכיוון שמדובר בתאגיד סטטוטורי שאמור לפעול על-פי חוק חובת מכרזים, ובתגובה לשאלת "גלובס" מדוע לא ננקט הליך מכרזי מקובל, נמסר מהתאגיד: "התאגיד פרסם הודעה פומבית, באתר האינטרנט שלו ובעיתונות, שהזמינה את הציבור להציע הצעות להשכרה או לרכישת נכס קבע בירושלים, והתקבלה הצעה אחת בלבד, שנבחנה ונמצאה לא רלוונטית. תקנות חובת המכרזים מתירות לתאגיד להתקשר בפטור ממכרז בהתקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימושו מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת.
 
"הגורמים המוסמכים לעניין זה הם ועדת המכרזים של התאגיד והמועצה, ואלה הגורמים שאישרו את ההתקשרות. לאחר בחינת מספר נכסים, נמצא כי הנכס של אבי חבר הוא היחיד המתאים למאפיינים הייחודיים הדרושים לתפעול של גוף שידור ולצרכים של התאגיד. בנוסף, המבנה מתוכנן כמבנה ירוק שיאפשר חיסכון במשאבים, הגישה התחבורתית למבנה נוחה יחסית, והנכס כולל 150 מקומות חניה עבור התאגיד. החוזה נחתם באישור משרד האוצר".
 
גורם בכיר ברשות השידור אומר: "התנהלות התאגיד בעניין רכישת הנכס בירושלים והתאמתו לשידורים, באופן שנראה כלל לא מחובר ללוח הזמנים המחייב, תואמת לבעיות התכנון הכלליות של התאגיד בכל התחומים".
 
תאגיד השידור מסר בתגובה: "התאגיד יתחיל את שידוריו מירושלים ביולי 2017, כפי שנקבע בתיקון לחוק. חתימת ההסכם התייחסה לקומות העליונות של המבנה, שנמצאות בהליכי תכנון והיו אמורות להיבנות כך שיהיו מוכנות לשימוש מלא, לכל הפלטפורמות ובהתאם להגדרת הצרכים של התאגיד, באוגוסט 2018. בעקבות תיקון החוק, התאגיד מימש את האופציה בהסכם וישתמש בקומות התחתונות, הבנויות, שיעברו התאמות לצרכיו, עד יולי 2017".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001144736
אי-ודאות לגבי המועד שבו תאגיד השידור הציבורי יקבל את מבנה הקבע בירושלים - תוספת קומות במיזם "מגדל הנשרים" הנבנה בגבעת שאול, בקרן הרחובות בית הדפוס-כנפי נשרים.
 
התאגיד אמור להתחיל את שידוריו לא יאוחר מ-30 באפריל 2017, וראשיו התחייבו כי יחל לשדר באופן חלקי מירושלים ביולי 2017. על-פי החוק שאושר בשבוע שעבר בכנסת, שידורי התאגיד יעברו לבירה באופן מלא בחודש יוני 2018. ואולם גורם בעיריית ירושלים אומר כי לאור היעדר תוכנית תקפה להגדלה מסיבית של הבניין, ספק אם הבנייה תסתיים עד אז. סגן ראש העיר, עופר ברקוביץ, אומר כי לשטח שעליו מדובר אין אישורים, ולא ניתן להתחייב ללוח זמנים.
 
ביום האחרון לפני הדיון שנקבע בבג"ץ על מיקום התאגיד בירושלים, ב-27 ביולי השנה, הודיע מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ, כי נחתמה העסקה שבה התאגיד ירכוש מהיזם אבי חבר וחברת עץ השקד 5 קומות שייבנו בבניין, תמורת יותר מ-101 מיליון שקל, כולל מע"מ. שטח המשרדים יהיה 8,000 מ"ר בקירוב, בתוספת מרפסת גדולה ו-80 מקומות חניה.
 
מבדיקת מהלכי העסקה עולה כי התאגיד התקשר עם היזם אבי חבר עוד לפני שהתחיל לחפש הצעות באופן פומבי. למעשה, רק בדצמבר 2015, שנה וחצי אחרי קבלת החוק ואחרי מספר דחיות במועד התחלת השידורים מירושלים, פרסם התאגיד מודעה, שלפיה הוא מחפש לרכוש או לשכור שטח של 7,000 עד 8,000 מ"ר ו-150-170 מקומות חניה.
 
במודעה זו נמסר כי "התאגיד איתר נכס בבעלות היזם אבי חבר ברחוב כנפי נשרים 35 בירושלים. הנכס, בשטח של כ-7,800 מ"ר, יכול לעמוד לרשות התאגיד בחודש אוגוסט 2017, זאת לאחר ביצוע ההתאמות הדרושות לתאגיד. התאגיד מודיע בזאת כי הוא נמצא בהליך של משא ומתן ביחס לנכס האמור".
 
מכיוון שמדובר בתאגיד סטטוטורי שאמור לפעול על-פי חוק חובת מכרזים, ובתגובה לשאלת "גלובס" מדוע לא ננקט הליך מכרזי מקובל, נמסר מהתאגיד: "התאגיד פרסם הודעה פומבית, באתר האינטרנט שלו ובעיתונות, שהזמינה את הציבור להציע הצעות להשכרה או לרכישת נכס קבע בירושלים, והתקבלה הצעה אחת בלבד, שנבחנה ונמצאה לא רלוונטית. תקנות חובת המכרזים מתירות לתאגיד להתקשר בפטור ממכרז בהתקשרות לרכישת זכויות במקרקעין, אם המקרקעין המסוימים דרושים לשימושו מפאת מיקומם המיוחד או בשל תכונה ייחודית אחרת.
 
"הגורמים המוסמכים לעניין זה הם ועדת המכרזים של התאגיד והמועצה, ואלה הגורמים שאישרו את ההתקשרות. לאחר בחינת מספר נכסים, נמצא כי הנכס של אבי חבר הוא היחיד המתאים למאפיינים הייחודיים הדרושים לתפעול של גוף שידור ולצרכים של התאגיד. בנוסף, המבנה מתוכנן כמבנה ירוק שיאפשר חיסכון במשאבים, הגישה התחבורתית למבנה נוחה יחסית, והנכס כולל 150 מקומות חניה עבור התאגיד. החוזה נחתם באישור משרד האוצר".
 
גורם בכיר ברשות השידור אומר: "התנהלות התאגיד בעניין רכישת הנכס בירושלים והתאמתו לשידורים, באופן שנראה כלל לא מחובר ללוח הזמנים המחייב, תואמת לבעיות התכנון הכלליות של התאגיד בכל התחומים".
 
תאגיד השידור מסר בתגובה: "התאגיד יתחיל את שידוריו מירושלים ביולי 2017, כפי שנקבע בתיקון לחוק. חתימת ההסכם התייחסה לקומות העליונות של המבנה, שנמצאות בהליכי תכנון והיו אמורות להיבנות כך שיהיו מוכנות לשימוש מלא, לכל הפלטפורמות ובהתאם להגדרת הצרכים של התאגיד, באוגוסט 2018. בעקבות תיקון החוק, התאגיד מימש את האופציה בהסכם וישתמש בקומות התחתונות, הבנויות, שיעברו התאמות לצרכיו, עד יולי 2017".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001144736
לירן כוג'הינוף ובועז כהן בדרך לכאן
 
 
גל המינויים נמשך: כתב המשטרה של רשת ב', לירן כוג'הינוף, ישמש ככתב בחטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" - כך נודע לוואלה ברנז'ה. כוג'הינוף הצטרף לקול ישראל ב-2012 ובשנה האחרונה שימש ככתב משטרה באזור תל אביב והמרכז, ולפני כן ככתב חינוך. בעבר כוג'הינוף היה כתב ברשת שוקן באזור השרון וסיקר את עולם הפלילים, המשפט והתחום המוניציפאלי.
 
מינוי חדש נוסף בתאגיד השידור הוא של בועז כהן, שישמש כעורך וכמגיש ב-88FM. כהן מגיש כיום את תוכנית הבוקר בתחנה "רוקר טוב".
 
בשבוע שעבר פורסם כי שרת התרבות מירי רגב השתלחה בישיבת הממשלה במינויים של התאגיד. רגב אמרה כי "לא ייתכן שלשר התקשורת אין שליטה במינויים ובהתנהלות של התאגיד הציבורי שממומן מכספי הציבור. מקימים כאן עוד סניף של הברנז'ה, שלא פועל על פי עקרונות מנחים המחוייבים בשידור ציבורי כמו ייצוג הולם ורב תרבותיות".
 
http://b.walla.co.il/item/2986369
 
 
גל המינויים נמשך: כתב המשטרה של רשת ב', לירן כוג'הינוף, ישמש ככתב בחטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" - כך נודע לוואלה ברנז'ה. כוג'הינוף הצטרף לקול ישראל ב-2012 ובשנה האחרונה שימש ככתב משטרה באזור תל אביב והמרכז, ולפני כן ככתב חינוך. בעבר כוג'הינוף היה כתב ברשת שוקן באזור השרון וסיקר את עולם הפלילים, המשפט והתחום המוניציפאלי.
 
מינוי חדש נוסף בתאגיד השידור הוא של בועז כהן, שישמש כעורך וכמגיש ב-88FM. כהן מגיש כיום את תוכנית הבוקר בתחנה "רוקר טוב".
 
בשבוע שעבר פורסם כי שרת התרבות מירי רגב השתלחה בישיבת הממשלה במינויים של התאגיד. רגב אמרה כי "לא ייתכן שלשר התקשורת אין שליטה במינויים ובהתנהלות של התאגיד הציבורי שממומן מכספי הציבור. מקימים כאן עוד סניף של הברנז'ה, שלא פועל על פי עקרונות מנחים המחוייבים בשידור ציבורי כמו ייצוג הולם ורב תרבותיות".
 
http://b.walla.co.il/item/2986369
תאגיד השידור: מכרז הפרסום יידחה בשל דחיית העלייה לאוויר
חוק תאגיד השידור הציבורי, הדוחה את תחילת השידורים לאפריל 2017, או לפחות עד לחודש ינואר, משפיע גם על המכרז לשיווק זמן הפרסום שלו: התאגיד הודיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי לדחיית מועד העלייה לאוויר יש, מטבע הדברים, השלכה על מועד המכרז ועל מועדי תחילת ההתקשרות עם הזוכה, ולכן הוא ייקח פרק זמן ממושך יותר לבחינת הכללים הנוגעים למכרז.
 
מהתאגיד, בניהולו של אלדד קובלנץ, נמסר לבית המשפט כי הוא יעשה מאמץ שקביעת הכללים הנוגעים למכרז ותיקון מסמכי המכרז בהתאם יושלמו עד סוף חודש אוגוסט, ולכן אין מניעה שהמועד להגשת הצעות יוארך.
 
כפי שנחשף ב"גלובס", לפני כמה שבועות הגישה שפ"מ הגישה עתירה מינהלית, שבה היא מבקשת מבית המשפט להורות על ביטול הכללים החדשים שאימץ תאגיד השידור הציבורי "כאן". שפ"מ, ששיווקה את זמן הפרסום של רשות השידור בתחום הרדיו למעלה מ-20 שנה, מבקשת כי הכללים הקודמים - כללי רשות השידור - יחולו על המכרז לזיכיון לזמן הפרסום של התאגיד.
 
לחלופין מבקשת החברה לתקן את הכללים החדשים, כך שיתווסף להם איסור על השתתפותם של מפרסמים במכרז; או לתקן את תנאי המכרז עצמו, כך שיאסור על השתתפות מפרסמים, או להוציא צו המורה לתאגיד לתקן את תנאי המכרז. בנוסף ביקשה שפ"מ צו ביניים לעצירת המכרז.
 
עד למכרז הנוכחי אסור היה למפרסמים ופרסומאים לקחת חלק בהתמודדות על השיווק של זמן הפרסום של תאגיד השידור.
 
מועד סגירת המכרז נדחה כבר מספר פעמים בגלל ההליך המשפטי. בסיבוב האחרון שלח השופט ד"ר קובי ורדי את התאגיד "לבחינה מחודשת ומעמיקה של כל הנדרש, הן לגבי תנאי המכרז והן לגבי הכללים".
 
כפי שנחשף ב"גלובס", עם הקבוצות המתעתדות להתמודד במכרז על שיווק זמן הפרסום נמנות שפ"מ, המפיק בני מנשה, קבוצה של טלית ואולפני הרצליה בראשותו של יונה ויזנטל, וקבוצה נוספת בהשתתפות של יבואנית iRobot.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001144940
חוק תאגיד השידור הציבורי, הדוחה את תחילת השידורים לאפריל 2017, או לפחות עד לחודש ינואר, משפיע גם על המכרז לשיווק זמן הפרסום שלו: התאגיד הודיע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי לדחיית מועד העלייה לאוויר יש, מטבע הדברים, השלכה על מועד המכרז ועל מועדי תחילת ההתקשרות עם הזוכה, ולכן הוא ייקח פרק זמן ממושך יותר לבחינת הכללים הנוגעים למכרז.
 
מהתאגיד, בניהולו של אלדד קובלנץ, נמסר לבית המשפט כי הוא יעשה מאמץ שקביעת הכללים הנוגעים למכרז ותיקון מסמכי המכרז בהתאם יושלמו עד סוף חודש אוגוסט, ולכן אין מניעה שהמועד להגשת הצעות יוארך.
 
כפי שנחשף ב"גלובס", לפני כמה שבועות הגישה שפ"מ הגישה עתירה מינהלית, שבה היא מבקשת מבית המשפט להורות על ביטול הכללים החדשים שאימץ תאגיד השידור הציבורי "כאן". שפ"מ, ששיווקה את זמן הפרסום של רשות השידור בתחום הרדיו למעלה מ-20 שנה, מבקשת כי הכללים הקודמים - כללי רשות השידור - יחולו על המכרז לזיכיון לזמן הפרסום של התאגיד.
 
לחלופין מבקשת החברה לתקן את הכללים החדשים, כך שיתווסף להם איסור על השתתפותם של מפרסמים במכרז; או לתקן את תנאי המכרז עצמו, כך שיאסור על השתתפות מפרסמים, או להוציא צו המורה לתאגיד לתקן את תנאי המכרז. בנוסף ביקשה שפ"מ צו ביניים לעצירת המכרז.
 
עד למכרז הנוכחי אסור היה למפרסמים ופרסומאים לקחת חלק בהתמודדות על השיווק של זמן הפרסום של תאגיד השידור.
 
מועד סגירת המכרז נדחה כבר מספר פעמים בגלל ההליך המשפטי. בסיבוב האחרון שלח השופט ד"ר קובי ורדי את התאגיד "לבחינה מחודשת ומעמיקה של כל הנדרש, הן לגבי תנאי המכרז והן לגבי הכללים".
 
כפי שנחשף ב"גלובס", עם הקבוצות המתעתדות להתמודד במכרז על שיווק זמן הפרסום נמנות שפ"מ, המפיק בני מנשה, קבוצה של טלית ואולפני הרצליה בראשותו של יונה ויזנטל, וקבוצה נוספת בהשתתפות של יבואנית iRobot.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001144940
נתניהו: "מצטער על הקמת התאגיד, זה חמק לי בצוק איתן"
האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יאפשר את תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי? "אני מצטער על הקמת התאגיד", אמר נתניהו בפגישה היום (ב') עם אנשי תקשורת מערוץ 1 ורשת ב'. לדבריו, "החוק הזה חמק לי במבצע צוק איתן".
 
את חוק תאגיד השידור הציבורי לסגירת רשות השידור והקמת התאגיד קידם ב-2014 שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן עם גיבוי של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. נתניהו עצמו תמך וקידם את החוק, ואף עשה שימוש במהלך לביטול האגרה בקמפיין הבחירות שלו ב-2015.
 
אלא שנתניהו ניסה כל העת לעכב את הקמת התאגיד, ככל הנראה בשל עצמאותו והנתק בין המינויים בתאגיד לבין הדרג הפוליטי. בתחילה עוכבו במשך שנה מינוי חברי מועצת התאגיד. בשבועות האחרונים רקח נתניהו דין עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לדחיית ההקמה של תאגיד השידור ב-15 חודשים. לאחר סערה ציבורית והתנגדות פוליטית התפשר נתניהו על דחייה של שבעה חודשים או עד ינואר.
 
כעת מודה נתניהו בפה מלא כי הוא מתנגד לתאגיד. דברי נתניהו נאמרו במסגרת סבב פגישות עם מערכות תקשורת. ביום חמישי האחרון נפגש נתניהו עם אנשי חדשות 2 לפגישה שנמשכה כארבע שעות – הרבה מעבר למתוכנן. פגישה דומה, שהתארכה גם היא לארבע שעות, התקיימה היום אנשי רשת ב' וערוץ 1. בפגישה היום נכחו כ-20 עיתונאים ועורכים מרשת ב' וערוץ 1, בהם אריה גולן, יואב קרקובסקי, רונן פולק, יעקב אחימאיר, עודד גרנות, עודד שחר, ערן סיקורל ואחרים.
 
במהלך הפגישה נתניהו היה נסער ודיבר בשפה שאינה תקינה פוליטית, ובין השאר השתמש כמה פעמים בביטוי "What the fuck". נתניהו נתן לנוכחים סקירה על המצב הביטחוני באזור, דיבר על כך שהתריע בזמן אמת על בעיית המנהרות בעזה ותקף בעקיפין את שר החינוך נפתלי בנט. עוד אמר נתניהו כי "כואב" לו על שר הביטחון לשעבר משה יעלון שהתפטר ותקף את נתניהו בחריפות. בשלב זה לא צפויה פגישה עם אנשי "ידיעות אחרונות" וחדשות 10.
 
נתניהו התייחס לכשלים, לטעמו, בהקמת התאגיד ואמר: "נניח שכל התאגיד הם אנשי שוברים שתיקה?", וזאת כדי להמחיש את העובדה שהחוק עבר ללא יכולת לשלוט בתאגיד וללא מעורבותו בזמן צוק איתן.
 
בו בעת מקורבו של נתניהו, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ממשיך לקדם את היוזמה בכנסת של הצעת חוק לביטול הקמת התאגיד. עיתונאי רשות השידור שאלו את נתניהו האם התאגיד יקום, אך נתניהו סירב להשיב בחיוב. הנוכחים בפגישה יצאו בתחושה כי נתניהו אינו מעוניין בפתיחת שידורי התאגיד.
 
עיתונאים שנכחו בשתי הפגישות אמרו כי הפגישה התארכה הרבה מעבר למתוכנן, וכי נתניהו ביקש שוב ושוב לדחות פגישות אחרות שהיו אמורות להתקיים במקביל, כולל גם דיונים ביטחוניים, לטובת הפגישה עם העיתונאים והעורכים. מדי פעם העבירו לנתניהו פתקים במהלך שיחות הרקע עם שתי קבוצות העיתונאים.
 
על "המתקפות" על רעייתו ואמר כי היא "אישה צדיקה שעוזרת לנכים וניצולי שואה". הוא תקף את חדשות ערוץ 2 וטען כי הם פועלים נגדו, ואמר כי בכוונתו לייצר תחרות בשוק התקשורת.
 
דוברו של ראש הממשלה בועז סטמבלר מסר: "אני לא מתייחס לשיחות רקע של ראש הממשלה".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3032572
האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יאפשר את תחילת השידורים של תאגיד השידור הציבורי? "אני מצטער על הקמת התאגיד", אמר נתניהו בפגישה היום (ב') עם אנשי תקשורת מערוץ 1 ורשת ב'. לדבריו, "החוק הזה חמק לי במבצע צוק איתן".
 
את חוק תאגיד השידור הציבורי לסגירת רשות השידור והקמת התאגיד קידם ב-2014 שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן עם גיבוי של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד. נתניהו עצמו תמך וקידם את החוק, ואף עשה שימוש במהלך לביטול האגרה בקמפיין הבחירות שלו ב-2015.
 
אלא שנתניהו ניסה כל העת לעכב את הקמת התאגיד, ככל הנראה בשל עצמאותו והנתק בין המינויים בתאגיד לבין הדרג הפוליטי. בתחילה עוכבו במשך שנה מינוי חברי מועצת התאגיד. בשבועות האחרונים רקח נתניהו דין עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לדחיית ההקמה של תאגיד השידור ב-15 חודשים. לאחר סערה ציבורית והתנגדות פוליטית התפשר נתניהו על דחייה של שבעה חודשים או עד ינואר.
 
כעת מודה נתניהו בפה מלא כי הוא מתנגד לתאגיד. דברי נתניהו נאמרו במסגרת סבב פגישות עם מערכות תקשורת. ביום חמישי האחרון נפגש נתניהו עם אנשי חדשות 2 לפגישה שנמשכה כארבע שעות – הרבה מעבר למתוכנן. פגישה דומה, שהתארכה גם היא לארבע שעות, התקיימה היום אנשי רשת ב' וערוץ 1. בפגישה היום נכחו כ-20 עיתונאים ועורכים מרשת ב' וערוץ 1, בהם אריה גולן, יואב קרקובסקי, רונן פולק, יעקב אחימאיר, עודד גרנות, עודד שחר, ערן סיקורל ואחרים.
 
במהלך הפגישה נתניהו היה נסער ודיבר בשפה שאינה תקינה פוליטית, ובין השאר השתמש כמה פעמים בביטוי "What the fuck". נתניהו נתן לנוכחים סקירה על המצב הביטחוני באזור, דיבר על כך שהתריע בזמן אמת על בעיית המנהרות בעזה ותקף בעקיפין את שר החינוך נפתלי בנט. עוד אמר נתניהו כי "כואב" לו על שר הביטחון לשעבר משה יעלון שהתפטר ותקף את נתניהו בחריפות. בשלב זה לא צפויה פגישה עם אנשי "ידיעות אחרונות" וחדשות 10.
 
נתניהו התייחס לכשלים, לטעמו, בהקמת התאגיד ואמר: "נניח שכל התאגיד הם אנשי שוברים שתיקה?", וזאת כדי להמחיש את העובדה שהחוק עבר ללא יכולת לשלוט בתאגיד וללא מעורבותו בזמן צוק איתן.
 
בו בעת מקורבו של נתניהו, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ממשיך לקדם את היוזמה בכנסת של הצעת חוק לביטול הקמת התאגיד. עיתונאי רשות השידור שאלו את נתניהו האם התאגיד יקום, אך נתניהו סירב להשיב בחיוב. הנוכחים בפגישה יצאו בתחושה כי נתניהו אינו מעוניין בפתיחת שידורי התאגיד.
 
עיתונאים שנכחו בשתי הפגישות אמרו כי הפגישה התארכה הרבה מעבר למתוכנן, וכי נתניהו ביקש שוב ושוב לדחות פגישות אחרות שהיו אמורות להתקיים במקביל, כולל גם דיונים ביטחוניים, לטובת הפגישה עם העיתונאים והעורכים. מדי פעם העבירו לנתניהו פתקים במהלך שיחות הרקע עם שתי קבוצות העיתונאים.
 
על "המתקפות" על רעייתו ואמר כי היא "אישה צדיקה שעוזרת לנכים וניצולי שואה". הוא תקף את חדשות ערוץ 2 וטען כי הם פועלים נגדו, ואמר כי בכוונתו לייצר תחרות בשוק התקשורת.
 
דוברו של ראש הממשלה בועז סטמבלר מסר: "אני לא מתייחס לשיחות רקע של ראש הממשלה".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.3032572
ברוכה הבאה: ריאיון עם יערה שפירא
יערה שפירא שימשה כתבת הבריאות והסביבה בגלצ, כעת היא מצטרפת לחטיבת החדשות האחודה של ''כאן''.
 
היי יערה, ברוכה הבאה ל''כאן'', גזרת כבר את החוגר?
תודה תודה. כן, בשעה טובה.
 
מה יהיה תפקידך המדויק?
כתבת בחטיבת החדשות. מניחה שאמשיך לעסוק בתחומים כלכליים ואזרחיים גם "כאן".
 
למה היה חשוב לך להצטרף ל''כאן''?
ההקמה של גוף שידור ציבורי חדש היא תהליך מרגש, היסטורי אפילו, ואני רוצה לקחת בו חלק. יש דברים שאפשר לעשות רק בגוף ציבורי.
 
מהם 3 הכלים הכי חשובים שקיבלת בשירות הצבאי בגלצ?
אה, זה ברור, מה שכולנו לומדים בגלצ: להכין גפילטע פיש, קצת הכשרה בדוקטרינה מרקסיסטית, פרקים בדיס-אינפורמציה, הדברים הרגילים. וטיפה יותר ברצינות, למדתי לזהות סיפורים מעניינים (גם בתוך תהליכים ארוכים), לעבוד קשה, לא להתפשר על אמינות ולא לפחד מאף אחד.
 
בין השאר היית יו"ר של מועצת התלמידים במחוז ת"א, את רואה דימיון בין התפקיד הזה לתפקידך כעיתונאית? אפשר לדבר על שליחות אפילו?
"שליחות" היא מילה גדולה. כשהייתי קטנה (אם מותר לומר את זה בגיל 21), זו הייתה הדרך שלי להשפיע. אגב, בתקופה הזו גם כתבתי כפרילאנס ל"ידיעות תל-אביב", ושידרתי קצת ברשת א'. תמיד אהבתי גם את הכתיבה העיתונאית נטו.
 
סרטון היתולי של גלצ בהגשתו של דודו ארז פורסם לאחרונה בפייסבוק וניסה להעביר מסר לפיו הדרך לגלצ לא עוברת דרך פרוטקציה. איך את הגעת לגלצ? ומהיכרותך את השטח, מה המצב בפועל?
ראיתי אותו, סרטון מוצלח. אני אגב במקור בכלל רציתי להיות קרבית, אבל דחו אותי כי אני רגישה לגלוטן (סיפור אמיתי).
כמו בהרבה תחומים, נדמה לי שגם התדמית של ה"גלצניקים" היא אולי קריקטורה של משהו שהיה נכון פעם. במחזור הגיוס שלי שירתו עיתונאים מצוינים מכל רחבי הארץ, מכל העדות, ומכל ההשקפות הפוליטיות והדתיות. גם אני בעצמי, לא ה"גלצניקית" שאתם מדמיינים.
 
כאמור, שימשת שדרנית ברשת א'. לאיזה תפקיד בתקשורת את שואפת להגיע? ממה את הכי שואבת סיפוק?
אני מאוד נהנית משידור, כמעט בכל הצורות שלו. בגלצ, ולפני כן ברשת א', התנסיתי בהגשת אקטואליה, ואני רוצה להמשיך בזה. הכי אני רוצה- פשוט לעשות עיתונות טובה ומעניינת, ולראות לאן זה ייקח אותי.
 
למדת צרפתית מורחבת בתיכון, יוצא לך להשתמש בה במסגרת הקריירה התקשורתית שלך?
הרחבתי ביותר מדי מקצועות: מתמטיקה, תנ"ך וצרפתית. למה זה טוב? קשה לדעת. כעורכת חדשות בגלצ, זה אפשר לי מדי פעם לתרגם קטעים קצרים מנאומים בצרפתית.
 
בנט בטוח גאה בך. את תהיי בין הצעירות ''כאן'', מה את מביאה איתך?
בעיקר: שיקול דעת, סדרי עדיפויות ואיזונים נחוצים. אני מאוד מתעניינת בנושאים כלכליים ולומדת אותם ברצינות, גם ברמת ההכשרה הפורמאלית. קלינטון צדק: ''זאת הכלכלה, טמבל''.
 
עדיין ברוח התפקיד הקודם שלך ככתבת בריאות- מאבק המתמחים נמצא בכותרות, וגם אנחנו פירסמנו סרטון שלנו בו אמסטרדמסקי ממחיש כמה קשה לקבל תור מהיר ל- MRI. מהו לדעתך הדבר שהכי דורש טיפול היום בתחום הבריאות?
זה אולי מפתיע, אבל אם הייתי צריכה לבחור נושא אחד- התשובה היא כנראה בריאות הנפש. הטיפול שאנחנו נותנים בארץ למתמודדי נפש הוא לא מספיק טוב, בלשון המעטה. קל להזניח אותם, אבל אסור לעשות את זה. בעבר ערכתי מעקב קבוע אחרי הרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף ב- 1 ביולי 2015 והעבירה את האחריות לטיפול ממשרד הבריאות לקופות החולים. אני חושבת שהרפורמה לא הצליחה.
 
ל''כאן'' תהיה חטיבת חדשות אחודה, אבל גם כך, מהי הפלטפורמה המועדפת עלייך?
כמעט בלתי אפשרי לבחור, כי האמת היא שלכל פלטפורמה יש יתרונות שונים וקהל קצת שונה. אני יכולה לומר שתמיד העדפתי שידור על פני כתיבה בלבד.
 
לסיום, קראנו שאת מכורה לקפה ולומדת לסרוג מסבתא, יש קשר בין השניים?
וואו, ממש עשיתם תחקיר. סבתא בינתיים ויתרה עליי כתלמידה, כנראה שיש דברים שאני כבר לא אצטיין בהם. את ההתמכרות לקפה דווקא טיפחתי, והשקעתי את כל הוני במכונת קפה משוכללת במיוחד. אנשי ''כאן'' מוזמנים אליי לאספרסו.
 
http://comingsoon.ipbc.org.il/post/?pid=1082
יערה שפירא שימשה כתבת הבריאות והסביבה בגלצ, כעת היא מצטרפת לחטיבת החדשות האחודה של ''כאן''.
 
היי יערה, ברוכה הבאה ל''כאן'', גזרת כבר את החוגר?
תודה תודה. כן, בשעה טובה.
 
מה יהיה תפקידך המדויק?
כתבת בחטיבת החדשות. מניחה שאמשיך לעסוק בתחומים כלכליים ואזרחיים גם "כאן".
 
למה היה חשוב לך להצטרף ל''כאן''?
ההקמה של גוף שידור ציבורי חדש היא תהליך מרגש, היסטורי אפילו, ואני רוצה לקחת בו חלק. יש דברים שאפשר לעשות רק בגוף ציבורי.
 
מהם 3 הכלים הכי חשובים שקיבלת בשירות הצבאי בגלצ?
אה, זה ברור, מה שכולנו לומדים בגלצ: להכין גפילטע פיש, קצת הכשרה בדוקטרינה מרקסיסטית, פרקים בדיס-אינפורמציה, הדברים הרגילים. וטיפה יותר ברצינות, למדתי לזהות סיפורים מעניינים (גם בתוך תהליכים ארוכים), לעבוד קשה, לא להתפשר על אמינות ולא לפחד מאף אחד.
 
בין השאר היית יו"ר של מועצת התלמידים במחוז ת"א, את רואה דימיון בין התפקיד הזה לתפקידך כעיתונאית? אפשר לדבר על שליחות אפילו?
"שליחות" היא מילה גדולה. כשהייתי קטנה (אם מותר לומר את זה בגיל 21), זו הייתה הדרך שלי להשפיע. אגב, בתקופה הזו גם כתבתי כפרילאנס ל"ידיעות תל-אביב", ושידרתי קצת ברשת א'. תמיד אהבתי גם את הכתיבה העיתונאית נטו.
 
סרטון היתולי של גלצ בהגשתו של דודו ארז פורסם לאחרונה בפייסבוק וניסה להעביר מסר לפיו הדרך לגלצ לא עוברת דרך פרוטקציה. איך את הגעת לגלצ? ומהיכרותך את השטח, מה המצב בפועל?
ראיתי אותו, סרטון מוצלח. אני אגב במקור בכלל רציתי להיות קרבית, אבל דחו אותי כי אני רגישה לגלוטן (סיפור אמיתי).
כמו בהרבה תחומים, נדמה לי שגם התדמית של ה"גלצניקים" היא אולי קריקטורה של משהו שהיה נכון פעם. במחזור הגיוס שלי שירתו עיתונאים מצוינים מכל רחבי הארץ, מכל העדות, ומכל ההשקפות הפוליטיות והדתיות. גם אני בעצמי, לא ה"גלצניקית" שאתם מדמיינים.
 
כאמור, שימשת שדרנית ברשת א'. לאיזה תפקיד בתקשורת את שואפת להגיע? ממה את הכי שואבת סיפוק?
אני מאוד נהנית משידור, כמעט בכל הצורות שלו. בגלצ, ולפני כן ברשת א', התנסיתי בהגשת אקטואליה, ואני רוצה להמשיך בזה. הכי אני רוצה- פשוט לעשות עיתונות טובה ומעניינת, ולראות לאן זה ייקח אותי.
 
למדת צרפתית מורחבת בתיכון, יוצא לך להשתמש בה במסגרת הקריירה התקשורתית שלך?
הרחבתי ביותר מדי מקצועות: מתמטיקה, תנ"ך וצרפתית. למה זה טוב? קשה לדעת. כעורכת חדשות בגלצ, זה אפשר לי מדי פעם לתרגם קטעים קצרים מנאומים בצרפתית.
 
בנט בטוח גאה בך. את תהיי בין הצעירות ''כאן'', מה את מביאה איתך?
בעיקר: שיקול דעת, סדרי עדיפויות ואיזונים נחוצים. אני מאוד מתעניינת בנושאים כלכליים ולומדת אותם ברצינות, גם ברמת ההכשרה הפורמאלית. קלינטון צדק: ''זאת הכלכלה, טמבל''.
 
עדיין ברוח התפקיד הקודם שלך ככתבת בריאות- מאבק המתמחים נמצא בכותרות, וגם אנחנו פירסמנו סרטון שלנו בו אמסטרדמסקי ממחיש כמה קשה לקבל תור מהיר ל- MRI. מהו לדעתך הדבר שהכי דורש טיפול היום בתחום הבריאות?
זה אולי מפתיע, אבל אם הייתי צריכה לבחור נושא אחד- התשובה היא כנראה בריאות הנפש. הטיפול שאנחנו נותנים בארץ למתמודדי נפש הוא לא מספיק טוב, בלשון המעטה. קל להזניח אותם, אבל אסור לעשות את זה. בעבר ערכתי מעקב קבוע אחרי הרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף ב- 1 ביולי 2015 והעבירה את האחריות לטיפול ממשרד הבריאות לקופות החולים. אני חושבת שהרפורמה לא הצליחה.
 
ל''כאן'' תהיה חטיבת חדשות אחודה, אבל גם כך, מהי הפלטפורמה המועדפת עלייך?
כמעט בלתי אפשרי לבחור, כי האמת היא שלכל פלטפורמה יש יתרונות שונים וקהל קצת שונה. אני יכולה לומר שתמיד העדפתי שידור על פני כתיבה בלבד.
 
לסיום, קראנו שאת מכורה לקפה ולומדת לסרוג מסבתא, יש קשר בין השניים?
וואו, ממש עשיתם תחקיר. סבתא בינתיים ויתרה עליי כתלמידה, כנראה שיש דברים שאני כבר לא אצטיין בהם. את ההתמכרות לקפה דווקא טיפחתי, והשקעתי את כל הוני במכונת קפה משוכללת במיוחד. אנשי ''כאן'' מוזמנים אליי לאספרסו.
 
http://comingsoon.ipbc.org.il/post/?pid=1082
המשורר שלומי חתוכה יגיש תוכנית רדיו בנושא תרבות
שלומי חתוכה מצטרף לתאגיד השידור הישראלי ויגיש ויערוך תוכנית רדיו בנושאי תרבות.
 
חתוכה, משורר, פעיל חברתי ומורה למתמטיקה, הוא אחד מהיוצרים שעומדים מאחורי ערב הקראת השירה "ערס פואטיקה" שייסדה המשוררת עדי קיסר, שיצר קול שכונה "הגל המזרחי החדש של השירה העברית".
 
לפני כשנה הוציא חתוכה ספר שירים ראשון שזיכה אותו בפרס משרד התרבות למשוררים בתחילת דרכם. בנוסף הוא פעיל במאבק בנושא "ילדי תימן החטופים" ועומד בראש תנועת עמר"ם שפועלת בעניין.
 
חתוכה אמר היום (ד') ל"גלובס" כי הוא לא בקיא בהאשמות שהועלו בעבר על-ידי שרת התרבות מירי רגב ואחרים לגבי ההרכב ההומוגני של המגויסים לתאגיד, אך באופן כללי הוא מאמין כי "חשוב שיהיה גיוון לא רק בין אשכנזים ומזרחיים אלא בין כל האוכלוסיות. חשוב שלא תהיה רק קבוצה הומוגנית אחת, אני נאבק על ייצוג וחושב שזה חשוב, ואני מאמין שזה גם יקרה בסוף - אחרת בשביל מה לעשות את כל השינוי הזה".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001145340
שלומי חתוכה מצטרף לתאגיד השידור הישראלי ויגיש ויערוך תוכנית רדיו בנושאי תרבות.
 
חתוכה, משורר, פעיל חברתי ומורה למתמטיקה, הוא אחד מהיוצרים שעומדים מאחורי ערב הקראת השירה "ערס פואטיקה" שייסדה המשוררת עדי קיסר, שיצר קול שכונה "הגל המזרחי החדש של השירה העברית".
 
לפני כשנה הוציא חתוכה ספר שירים ראשון שזיכה אותו בפרס משרד התרבות למשוררים בתחילת דרכם. בנוסף הוא פעיל במאבק בנושא "ילדי תימן החטופים" ועומד בראש תנועת עמר"ם שפועלת בעניין.
 
חתוכה אמר היום (ד') ל"גלובס" כי הוא לא בקיא בהאשמות שהועלו בעבר על-ידי שרת התרבות מירי רגב ואחרים לגבי ההרכב ההומוגני של המגויסים לתאגיד, אך באופן כללי הוא מאמין כי "חשוב שיהיה גיוון לא רק בין אשכנזים ומזרחיים אלא בין כל האוכלוסיות. חשוב שלא תהיה רק קבוצה הומוגנית אחת, אני נאבק על ייצוג וחושב שזה חשוב, ואני מאמין שזה גם יקרה בסוף - אחרת בשביל מה לעשות את כל השינוי הזה".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001145340
גם דן כנר ואיזי מן מצטרפים לתאגיד
 
 
דן כנר חתם בתאגיד וישמש כקריין חדשות ומגיש תוכניות ברשת ב', כך נודע לוואלה ברנז'ה. כנר יועסק בתאגיד במשרה חלקית, שכן ב-2013 הגיע לגיל הפנסיה. הנהלת רשות השידור מצאה דרך להמשיך את העסקתו של כנר, והוא מועסק ברשות בנוהל המכונה ש"א - העסקת עובד כפרילנסר.
 
כנר החל את דרכו העיתונאית כקריין בגל"צ, ולאחר שירותו הצבאי התקבל לקול ישראל. כנר הצטרף לרשות השידור עם הקמת הערוץ הראשון, בתחילה כקריין ומאוחר יותר הנחה תוכניות בערוץ. קולו הייחודי והגייתו המדויקת של כנר הם מהמזוהים ביותר עם רשות השידור. הוא גם משמש כמנחה בטקסים ממלכתיים ואירועים שונים. ביוני 2007 זכה בפרס השדרן המצטיין במסגרת כינוס הרדיו הראשון בישראל.
 
הוא עורר סערה בטקס ציון שנה לאסון השריפה בכרמל כשאמר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "יזם, רתם, עודד, הקים וסייע", וציין כי "היה הראשון להגיב ולרתום את כל המאמצים" כדי להתמודד עם האסון. הדברים נאמרו בזמן שמבקר המדינה ערך בחינה של האחראים לאסון. בראיון ל"סופשהשבוע" אמר כנר: "סברתי שכקריין ממלכתי לא ראוי שאקרא אותם, אבל, אז יצאה הוראה אחרונה שאין לשנות ולו מילה אחת. איש איננו מצפה ממני שאעזוב טקס, מה גם שאי אפשר לסרב לראש הממשלה".
 
מינוי נוסף בתאגיד הוא של איזי מן, שימשיך לשמש כעורך ומגיש ברשת ב', ובנוסף לכך כעורך תוכן בחטיבת הדיגיטל בתאגיד. בנוסף לעבודתו בקול ישראל, מן הוא סופר, כותב מקאמות ומנחה אירועים. אחיו הבכור הוא העיתונאי והחוקר פרופ' רפי מן. ב-1997 זכה מן בפרס מפקד גלי צה"ל על תוכניתו "מאה אחוז רדיו", שערך והגיש עם גלי צה"ל במלאת מאה שנה להמצאת הרדיו, והיה העובד היחיד של קול ישראל שזכה בפרס מטעם התחנה המתחרה.
 
http://b.walla.co.il/item/2987202
 
 
דן כנר חתם בתאגיד וישמש כקריין חדשות ומגיש תוכניות ברשת ב', כך נודע לוואלה ברנז'ה. כנר יועסק בתאגיד במשרה חלקית, שכן ב-2013 הגיע לגיל הפנסיה. הנהלת רשות השידור מצאה דרך להמשיך את העסקתו של כנר, והוא מועסק ברשות בנוהל המכונה ש"א - העסקת עובד כפרילנסר.
 
כנר החל את דרכו העיתונאית כקריין בגל"צ, ולאחר שירותו הצבאי התקבל לקול ישראל. כנר הצטרף לרשות השידור עם הקמת הערוץ הראשון, בתחילה כקריין ומאוחר יותר הנחה תוכניות בערוץ. קולו הייחודי והגייתו המדויקת של כנר הם מהמזוהים ביותר עם רשות השידור. הוא גם משמש כמנחה בטקסים ממלכתיים ואירועים שונים. ביוני 2007 זכה בפרס השדרן המצטיין במסגרת כינוס הרדיו הראשון בישראל.
 
הוא עורר סערה בטקס ציון שנה לאסון השריפה בכרמל כשאמר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "יזם, רתם, עודד, הקים וסייע", וציין כי "היה הראשון להגיב ולרתום את כל המאמצים" כדי להתמודד עם האסון. הדברים נאמרו בזמן שמבקר המדינה ערך בחינה של האחראים לאסון. בראיון ל"סופשהשבוע" אמר כנר: "סברתי שכקריין ממלכתי לא ראוי שאקרא אותם, אבל, אז יצאה הוראה אחרונה שאין לשנות ולו מילה אחת. איש איננו מצפה ממני שאעזוב טקס, מה גם שאי אפשר לסרב לראש הממשלה".
 
מינוי נוסף בתאגיד הוא של איזי מן, שימשיך לשמש כעורך ומגיש ברשת ב', ובנוסף לכך כעורך תוכן בחטיבת הדיגיטל בתאגיד. בנוסף לעבודתו בקול ישראל, מן הוא סופר, כותב מקאמות ומנחה אירועים. אחיו הבכור הוא העיתונאי והחוקר פרופ' רפי מן. ב-1997 זכה מן בפרס מפקד גלי צה"ל על תוכניתו "מאה אחוז רדיו", שערך והגיש עם גלי צה"ל במלאת מאה שנה להמצאת הרדיו, והיה העובד היחיד של קול ישראל שזכה בפרס מטעם התחנה המתחרה.
 
http://b.walla.co.il/item/2987202
רן בנימיני מרשת ב' הוא החותם ה-300 ב"כאן"
רן בנימיני, מגיש יומני הערב ברשת ב׳ ובימי שלישי בבוקר את סדר יום - מצטרף ל״כאן״ - תאגיד השידור הישראלי החדש כמגיש תכניות ברשת ב׳ של התאגיד. בנימיני הוא החותם ה-300 בתאגיד.
 
בנימיני שימש בעברו ככתב משטרה, כתב בכנסת וכתב כלכלה. ככתב ומגיש ברשת ב׳ הוא ליווה אירועים משמעותיים ובהם: המבצעים בעזה, מלחמת לבנון ה-2 וההתנתקות. כמו כן, שימש שליח רשת ב׳ בחו״ל, בין היתר לסיקור רעידת האדמה בהאיטי ובנפאל ולליווי מאינסטנבול של ניסיון ההפיכה בתורכיה.
 
מנהל רשת ב', עומר בן רובי: "מברך את רן על ההצטרפות המשמחת, ואת עצמנו - על המספר העגול. רן הוא מהתגליות הבולטות של השנים האחרונות בתחום ההגשה בקול ישראל, ואני שמח על שבחר להמשיך כמגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה - גם במסגרת שידורי רשת ב' החדשה בתאגיד".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/435165
רן בנימיני, מגיש יומני הערב ברשת ב׳ ובימי שלישי בבוקר את סדר יום - מצטרף ל״כאן״ - תאגיד השידור הישראלי החדש כמגיש תכניות ברשת ב׳ של התאגיד. בנימיני הוא החותם ה-300 בתאגיד.
 
בנימיני שימש בעברו ככתב משטרה, כתב בכנסת וכתב כלכלה. ככתב ומגיש ברשת ב׳ הוא ליווה אירועים משמעותיים ובהם: המבצעים בעזה, מלחמת לבנון ה-2 וההתנתקות. כמו כן, שימש שליח רשת ב׳ בחו״ל, בין היתר לסיקור רעידת האדמה בהאיטי ובנפאל ולליווי מאינסטנבול של ניסיון ההפיכה בתורכיה.
 
מנהל רשת ב', עומר בן רובי: "מברך את רן על ההצטרפות המשמחת, ואת עצמנו - על המספר העגול. רן הוא מהתגליות הבולטות של השנים האחרונות בתחום ההגשה בקול ישראל, ואני שמח על שבחר להמשיך כמגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה - גם במסגרת שידורי רשת ב' החדשה בתאגיד".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/435165
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.