דינה ראלט ובה גווה
הרבה פעמים אני עד לקשיים – שיש לכל מתאמן בה גווה – בסינכרוניזציה של חלקים שונים. לא נדיר למצוא תנועות בהם רק חלק אחד מהגוף זז, ואילו החלקים האחרים "קפואים" או אפילו זזים בכיוון השני. לעתים מדובר על חלוקה של פלג גוף עליון, אמצעי ותחתון, ולעתים בצדי הגוף. לפני שנים, מטפל פיזיותרפיה שהתמחה בשיקום נפשי ושיקום פגיעות עצב קשות בא לכמה שיעורי בה גווה (עוד לא היה יו-טיוב), התלהב וביקש ממני ללמד אתו את הנפגעים, ובעצם לעזור בשיקומם באמצעות בה גווה. לא הבנתי את התלהבותו, והוא הסביר לי שהוא לא ראה שיטת לחימה/תנועה בה נדרשת תנועה "רב מרחבית" (כך הוא הגדיר זאת, והתכוון לתנועה בכיוונים שונים בו זמנית) ולדעתו זה יכול מאד לעזור. סופו של הסיפור הוא שדחיתי אותו – בעיקר מכיוון שחשבתי שזו תהיה שרלטנות מצדי לעסוק בטיפול – ונזכרתי בו לעתים רחוקות. נאמר כבר ששבעים אחוז מהבה גווה זה עבודת הרגליים, וכי התרגול במעגל – שהוא התרגול העיקרי של הבה גווה - הנו התניה, ואינו דומה לאומנויות לחימה אחרות בכך שאינו קשור קשר ישיר לאפליקציה או ללחימה. כשאני אומר "התנייה" לתלמידים חדשים, אני לא מצליח להעביר את המהות, שכן באמת לוקח זמן לחוש בפירות התרגול. שמחתי, על כן, לראות את התקציר של דינה בבלוג שלה, ולאסוף חומר בעקבות הלינקים שהשאירה. ברור שניתן למצוא דברים דומים במינונים שונים בשיטות אחרות, אך שיטה בה התרגול הבסיסי והחשוב ביותר כולל מבט לכיוון אחד ותנועה לכיוון שני, חצי גוף קפוא, או נע בקצב אחר מחצי הגוף השני, עובדת על אותו ה"חיווט" המוזכר במאמר. זאב
הרבה פעמים אני עד לקשיים – שיש לכל מתאמן בה גווה – בסינכרוניזציה של חלקים שונים. לא נדיר למצוא תנועות בהם רק חלק אחד מהגוף זז, ואילו החלקים האחרים "קפואים" או אפילו זזים בכיוון השני. לעתים מדובר על חלוקה של פלג גוף עליון, אמצעי ותחתון, ולעתים בצדי הגוף. לפני שנים, מטפל פיזיותרפיה שהתמחה בשיקום נפשי ושיקום פגיעות עצב קשות בא לכמה שיעורי בה גווה (עוד לא היה יו-טיוב), התלהב וביקש ממני ללמד אתו את הנפגעים, ובעצם לעזור בשיקומם באמצעות בה גווה. לא הבנתי את התלהבותו, והוא הסביר לי שהוא לא ראה שיטת לחימה/תנועה בה נדרשת תנועה "רב מרחבית" (כך הוא הגדיר זאת, והתכוון לתנועה בכיוונים שונים בו זמנית) ולדעתו זה יכול מאד לעזור. סופו של הסיפור הוא שדחיתי אותו – בעיקר מכיוון שחשבתי שזו תהיה שרלטנות מצדי לעסוק בטיפול – ונזכרתי בו לעתים רחוקות. נאמר כבר ששבעים אחוז מהבה גווה זה עבודת הרגליים, וכי התרגול במעגל – שהוא התרגול העיקרי של הבה גווה - הנו התניה, ואינו דומה לאומנויות לחימה אחרות בכך שאינו קשור קשר ישיר לאפליקציה או ללחימה. כשאני אומר "התנייה" לתלמידים חדשים, אני לא מצליח להעביר את המהות, שכן באמת לוקח זמן לחוש בפירות התרגול. שמחתי, על כן, לראות את התקציר של דינה בבלוג שלה, ולאסוף חומר בעקבות הלינקים שהשאירה. ברור שניתן למצוא דברים דומים במינונים שונים בשיטות אחרות, אך שיטה בה התרגול הבסיסי והחשוב ביותר כולל מבט לכיוון אחד ותנועה לכיוון שני, חצי גוף קפוא, או נע בקצב אחר מחצי הגוף השני, עובדת על אותו ה"חיווט" המוזכר במאמר. זאב