דין צדק או משפט רשע?

דין צדק או משפט רשע?

יש כל מיני דינים בתורה שממש מרתיחים אותי,טוב,אז השבוע כידוע לכולם היא פרשת משפטים וכמובן שכל דיני התורה מופיעים שם,אז יש דינים שכליים ויש דינים נחמדים ואפי` יש גם כמה צודקים,אבל יש דברים שנראה לי שאין שום אדם הגיוני או מחב``ת(ובכוונה אני אומר הגיוני או מחב``ת כי הרי הם לא הולכים יחד...)שיוכל לתת איזשהו הסבר רציונלי. ואני מתכוון לפוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים,שזה אומר,שיש עבירות מסוימות שלא רק מי שעבר את העבירה יענש אלא גם הבן שלו וגם הנכד שלו וגם הנין שלו, למה?ככה!כי הסבא לפני חמישים שנה עבר עבירה אז הנכד יקבל עונש!!ואיך עוד הם קוראים לו?``אל רחום וחנון``וואו,כמה רחמים יש בלהעניש נכד חף מפשע רק כי סבא שלו היה פושע.
 
לפעמים זה טוב

סבא שלי מצד אבא היה חילוני אבא שלי חזר בתשובה, ועכשיו אלוהים מעניש את סבא שלי בכך שיש לו נכד חוטא שנשוי לכופרת. אם לא היו זוכרים לו את זה הייתי דוס.
 
מה אתה עושה כאן צחוק?

אני מביא כאן דוגמאות של עוולות נוראיות בדת ואתה עושה צחוק???????????.
 
שאלתה מומחים?

בא נשמע מה אומרים כל הנויגרשלים למיהם ומחליט הם זה פתרון או מריחה תעשה שעורי בית,אל תזרוק סתם באויר
 
אגב

הזכרת לי איזה זקן חרדי פיקח ושנון שהיה צוחק כל היום על אלוהים והדת,למזלו הרע היו לו כמה בנים שכולם טיפשים תמימים ואדוקים,אמרו עליו ליצני הדור שאלוהים נקם בו באמצעות הילדים האלה...
 

עץ שתול

New member
נוצר חסד לאלפים

מרובה מדת הטוב ממדת פורענות על אחד מחמש מאות (עיין ברש"י). האבסורד פה הוא, שהרי בטוח שבטווח של אלפי דורות יש להאדם זכות אבות מכאן ועד להודעה חדשה, ובתכלס אנו לא רואים את החסד, מה שכן קיים זה רק סבל ורוע.
 
טוב,זה מובן...

כי כנראה שיש התנגשות של הנוצר חסד עם הפוקד עוון אבות ומההתנגשות הזו אנחנו נוצרנו...
 

עץ שתול

New member
עוד משהו

כידוע אדם שהורג יהודי: "מכה איש ומת מות יומת"! אבל אדם שמכה את עבדו הכנעני: "אך אם יום או יומים יעמוד לא יוקם כי כספו הוא"! (ואני כבר לא מתייחס לפרמטיביות, אכזריות וסאדיסטיות שיש בהתנהגות כזו אל העבד).
 

ג נ ו ב

New member
האריה והשועל....

אריה רעב נתקל בדרכו ביער, בשועל. השועל שחס על נפשו, אמר לאריה מה בצע לך בשועל קטן? בוא עימי ואראך טרף גדול וקל. הגיעו לקרחת יער וראו שם יהודי. אמר השועל לאריה, הרי לך. אמר לו האריה אני ירא מאלוהיו של היהודי. אמר לו השועל, הרי גם בתורתם נאמר נושא עוון אבות על בנים, אז מי שיקבל את העונש, זה בנך או נכדך... האריה השתכנע זינק לעבר היהודי, אולם לפני היהודי הייתה טמונה מלכודת שעד מהרה מצא האריה את עצמו בתוכה. כשכולו בוכה זעק לשועל, אבל למה אני נענשתי? אמר לו השועל, אולי אביך או סבך חטאו. אמר לו האריה ומדוע אשא אני בתוצאות חטאם? אמר לו השועל, הרי גם לך לא היה אכפת להנות על חשבון ילדיך ומה לך כי תלין.... סתם נזכרתי....
 

יוסי2302

New member
זה כשאוחזין מעשה אבותיהם בידם.

אז מגלים בזה שאין להם בעיה ע''ז . אבל אחרי הכל באמת קשה.
 
בורות לשמה

אך לאו דווקא שלך, אלא של חז"ל. הגיע הזמן שתפסיקו לדקלם כמו תוכים למרות עדות הכתוב "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם: וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהֹוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהֹוָה: וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהֹוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית:" עכ"ז "לֹא שָׁב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה" ולא בגלל חטאת העם כדברי רעשי "וְגַם בְּכָל זֹאת לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יְהֹוָה: - דורו של יאשיה מראין עצמם שהם צדיקים והם רשעים היו צרים צורות של עכו"ם על דלתותיהם מבפנים חציה על זו וחציה על זו וכשהיו מבערי עכו"ם בודקים היה הדלת פתוח ולא היו מכירין בה:" אלא בפשטות "עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה:" שהלוא מודה רשעי "פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר - לא ביטל גזירתו שנאמר בחזקיהו (ישעיה לה) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך וגו' ומבניך אשר תוליד אלו דניאל חנניה מישאל ועזריה ואף ביאשיהו על ידי חולדה הנביאה (ירמיה יט) הנני מביא רעה אל מקום הזה ואל יושבי וגו' ואומר (מלכים ב ג) וכמוהו לא היה לפניו מלך אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול אשר חרה ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסירותי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת. נפשי יצאה בדברו - יצאה ממני בדברו דבר זה. בקשתיו ולא מצאתיו - ואם תאמר והלא ירמיה עומד ומתנבא בימי יהויקים וצדקיהו שובו אלי ואשובה אליכם לא לבטל את הגזירה אלא להקל הפורענות ולהכין מלכותם בשובם מן הגולה לנוטעם מאין נטישה ולבנותם מאין הורס:" גועל נפש על תירוץ עלוב שכזה. המזכיר לי את דברי רשב"י "זונות מפרכסות זו את זו ת"ח לא כל שכן" שלולי כן היה דן את ירמיה כנביא שקר. שהרי לא קויימה נבואת "וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם:" ובפרט לאותה נבואה המתייחסת למציאת ספר התורה "שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְדִבַּרְתֶּם אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם: וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת: אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים: לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה וָאַעַן וָאֹמַר אָמֵן יְהֹוָה:" ולא נראה לי שאליל הבעל יהוה התכוון שאף אם ישובו " לא לבטל את הגזירה אלא להקל הפורענות ולהכין מלכותם בשובם מן הגולה לנוטעם מאין נטישה ולבנותם מאין הורס:" כדברי רשעי
 
המשך

אם אליל הבעל יהוה פיו ענה בו "עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי:" אין כל צורך למצוא סיבה למסיבה "עַל כָּל רָעַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְאִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָם: וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וְלַמֵּד אֹתָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שֹׁמְעִים לָקַחַת מוּסָר:" שכאילו בגלל "וַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ: וַיִּבְנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת לְמַעַן הַחֲטִיא אֶת יְהוּדָה:" שהלוא מאז שבנו את ירושלים תיכנן להסירה מעל פניו. ואז ודאי ישראל ויהודה לא הספיקו לקטר לבעל. ומה גם שזה כ 30 שנה מזמן 18 שנה ליאשיהו ועד לשנה ה10 לצדקיה, כל העם הספיק לחזור בתשוקה. ומה פלא שפיהם ענה בם "כִּי עָשׂה נַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יָצָא מִפִּינוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּיךְ לָהּ נְסָכִים כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבֹתֵינוּ מְלָכֵינוּ וְשָׂרֵינוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלָם וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים וְרָעָה לֹא רָאִינוּ: וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים חָסַרְנוּ כֹל וּבַחֶרֶב וּבָרָעָב תָּמְנוּ:"
 
למעלה