דין פרוטה כדין מאה?

לא צריך להיות אלישיב בשביל לגרום לתהליך

הזה.שאלת כאן בפורום.נניח שאני ועוד שנים מסכימים שלקחת שקל ללא כאב זה בסדר.לי יש 10 ילדים ואחים ולך יש כמספר הזה ולהם קרובים שיכולים להיות מושפעים מהם והנה יש לנו כבר כמה מאות שקלים.זה ברמה המעשית.ברמה המוסרית אתה צריך לענות לעצמך מה יהיה במקרה שזה "בסדר" האם זה בסדר לכולם או לא.לא יכול להיות מוסר שהוא מיוחד רק לאנשים מסוימים.
 

sceptic1

New member
אפילו אם הייתי מסכים

שההתנהגות שלי במקרה הזה יכולה ליצור השפעה משמעותית, ואני חושב כך, נותרת השאלה למה שאני לא אעשה את זה בסתר בלי שאף אחד יראה?
לא יכול להיות מוסר שהוא מיוחד לאדם ספציפי אבל זו דוגמא למוסר שיכול להיות לכל אחד כלפי עצמו אבל לא לכולם ביחד.
 
הזכרת לי אפיזודה

כששאלתי בסמינר את רבנו (רב פוסק ידוע) האם מותר לי לצלם חוברות צביעה ולצרוב דיסקים וכדו' הוא אמר : כן, אבל לא לפרסם את זה.

אז אולי תפסוק שמותר לגנוב שקל, ונ.ב לא לפרסם את זה.
 
תכל'ס נכון

אין אסור.
למי שלא מאמין באוטוריטה כלשהי - האיסורים לא קיימים.
גם לגנוב 1000 שקל, וגם לרצוח, ולאנוס. אין שום דבר אסור. אין אסור.

אבל -
זה שאין איסור, זה שאין אוטוריטה שאוסרת, זה לא אומר שאנחנו לא *רוצים* לאמץ את האיסור. מבחירה. מסיבות כאלה ואחרות אנחנו רוצים לקבל על עצמנו איסורים כאלה ואחרים.
עכשיו השאלה היא "מה אתה רוצה", לא "מה אסור מצד עצמו".

אפשר להרחיב על כך די הרבה, אבל אכתוב נקודה אחת בתור חומר למחשבה.
אחד הדברים שיכולים לגרום לך לרצות לקבל מערכת מוסרית כלשהי, הוא גם הרצון שלך לחיות בתוך חברה שמאמינה במערכת המוסרית הזו.
אתה רוצה לחיות בחברה הומניסטית ושוחרת צדק. ואם זה כך, אז אתה גם רוצה להתנהג על פי כללי התנהגות אלה, מעצם היותך חלק מחברה כזו.
 
עזוב לגנוב שקל

בא נדבר על לירוק למישהו בצלחת.
אמא נתנה לך אוכל בקערה וביקשה שתשמור עליה חלבית, מפה לשם שמת אותה בטעות במיקרוגל רווי החזירים והשרימפסים שלך. האם אתה מחזיר לאמא את הקערה בלי לומר מילה?
אין פה באמת מקום למילים כמו מותר ואסור. כי גם אם תרצח מחר מאה יתומים בעלי מבט נוגה, אף ישות לא תפקח עליך עין ותאמר 'היי אסור!'

יש פה רק שאלה של עד כמה אתה מנייאק.

אז נניח שאתה מאד רוצה משהו מטופש כמו - שקל, או לשבת מקדימה באוטו, אני לא רואה רוע בלקחת את זה לעצמך, אבל מה קורה אם חבר שלך ממש אוהב את השקל שלו, כי סבתא שלו וכו', או אם הוא ממש מוכרח לשבת קדימה כי יש רגל שבורה ומאחורה הוא יסבול - יצאת חרא רע לב.
אין שחור לבן, אין רע וטוב, אין אסור ומותר. יש הגיון מוסרי בסיסי שאדם שפוי יודע ללכת אחריו ויודע להרגיש רע כשהוא לא הולך אחריו.
ובגלל שאני יודע שאתה עקשן, ציירתי לך גרף-מוסר 'גרסר' אם תרצה, הדפס ושמור לכל דילמה. הוא אמנם לא מדעי, לא מוסרי ואף לא מדוייק כלל. אבל אני סוג של עומד מאחוריו:



..................................................................................|
..................................................................................|
..................................................................................|
..................................................................................|
..................................................................................|
....................|.............................................................|
עד כמה אתה רוצה/צריך את הדבר.............עד כמה הדבר יזיק/יצער מישהו אחר

יצאת חרא רע לב. (אנסים, שודדי זקנות, אנשים שצופרים לאוטו-פח-הזבל)




...................|...............................................................|
...................|...............................................................|
...................|...............................................................|
עד כמה אתה רוצה/צריך את הדבר.............עד כמה הדבר יזיק/יצער מישהו אחר

יצאת עבריין פרזיט. (גנבים, מוכרי חתול בשק, בחורות שלא יורדות)




..................|
..................|
..................|
..................|
..................|
..................|................................................................|
עד כמה אתה רוצה/צריך את הדבר.............עד כמה הדבר יזיק/יצער מישהו אחר

יצאת מנייאק, אבל בן אדם בסך הכל. (מורידי סרטים פיראטים, גנבי שקלים, עוקפי תור, מפליצים חרישית באוטו)


היה שלום ותודה על הדגים.
מה? הם לא היו בשבילי?
 

pokeret

New member


 
אם זה^ לא יהפוך לטקסט יסוד בכל קורס בנושא

הפילוסופיה של המוסר עוד בחיי נכדי, מדובר בלא פחות מפשיטת רגל של האקדמיה.
 

sceptic1

New member
תגובה

לגבי שלוש השורות הראשונות, יש דמיון בין המקרים אבל זו לא הנקודה שניסיתי לברר, במקרה שלך לפי דעת האם הבן פגע בה מאוד כי היא תקבל גיהנום, היא עשתה משהו שנוגד את הערכים שלה וכו', לעומת זאת במקרה שלי גם לדעת הקרבן לא קרה שום דבר משמעותי.

לגבי השימוש במילה אסור, כבר הגדרתי למה אני מתכוון בתגובה לניני.

ולגבי ההמשך, פשוט לא הבנתי איך זה רלוונטי, הרי השאלה מתחילה רק בגלל שזה לא פוגע בו כלל, אם זה שקל של סבתא וכ'ו אז השאלה בטלה.

נ.ב.
אין לי מושג איך בתגובה להודעה כל כך חיננית יצרתי הודעה כל כך לאקונית, אבל לפחות זה מדגיש את הכשרון שלך, סחתיין.
 
הו תודה

במקרה של האמא אבל, כוונתי הייתה במקרה שהיא לעולם לא תדע - פשוט להחזיר לה את הקערה ולשקר, כך שאפילו אם יש גהנום בשמים - היא בטוחה.
ובמילים אחרות - לירוק למישהו בצלחת כמו לגנוב לו שקל, לא פוגע ולא יפגע בו בשום דרך והוא גם לעולם לא ידע. אבל, זה מבחינת מַניַיאקִיוּת.
 
למעלה