השכל לא תמיד מוכן לקבל הכל ../images/Emo13.gif
כשלמדתי באוניברסיטה (עזבתי את הלימודים ממש לאחרונה) רציתי מאד לקבל משרה מסוימת. אבל לא עשיתי כלום בשביל זה, אלא רק רציתי. בשלב כלשהו (בתחילת שנת הלימודים) התחלתי לעשות דמיון מודרך שבו דמיינתי את עצמי במקום העבודה האידיאלי עבורי, משרה שתשאיר לי הרבה זמן פנוי אבל שאקבל בה כסף טוב ועוד צרכים שיש לי. הקפדתי לא לבקש משרה ספציפית אלא את המשרה שהכי תתאים לי באופן מופשט. עשיתי את זה בסך הכל פעמיים בלבד. אחרי שבוע "פתאום" נתקלתי בהצעת עבודה למשרה הזאת שכל הזמן רציתי: תמיכה בחדר מחשב באוניברסיטה. ותקלוט את התנאים: על 18 שעות בשבוע מקבלים החזר שכר לימוד מלא+3300 ש"ח בחודש+זה ממוקם בדיוק צמוד לפקולטה שלי!!! הייתי בראיון עבודה שם ואפשר להגיד שתפשתי רגלים קרות. בהתחלה התלהבתי ואז ההתלהבות שלי ירדה ושידרתי את זה. אמרו לי שיפנו אלי אם האדם שהם קיבלו כבר לא יעבור את החניכה. בכל אופן, הכל הסתדר לטובה (כמו תמיד! ידעתי שיש לזה סיבה), כי כמה שבועות אחר כך עזבתי את הלימודים, כך שהמשרה לא אקטואלית לגבי (היא מיועדת לסטונדטים). פתחתי דף חדש (אני לא לומדת) וכבר עשיתי השבוע פעם אחת את הדמיון מודרך של זימון העבודה. כמובן שאני גם מסתכלת במודעות בעיתונים, ואני לא יושבת בבית ורק עושה דמיון מודרך עם רגלים על הכסא
אני אתן הסבר קצר לאיך זה אפשרי: האמונות שלנו מבנות את המציאות שלנו. למשל, אם תהיה לך אמונה פנימית שאנשים בעצם הם נצלנים, אז האמונה הפנימית הזאת תשפיע על האנשים שתפגוש ועל מה שיקרה לך איתם. אתה תמשוך לחייך אנשים שהם נצלנים, וגם אנשים שהם לא נצלנים - התכונה של נצלנות יכולה לעלות אצלם כשהם יהיו איתך במגע. או למשל, אם אדם מאמין שהוא אפס ולא מגיע לו כלום ושהוא סבל או משהו כזה, הוא ימשוך אל חייו אנשים שיתעללו בו/יתנשאו כלפיו/ירדו עליו וכו´. אז כמו שהאמונות הפנימיות משפיעות על חיינו, כך גם המחשבות שלנו, וכך גם דמיון מודרך (דברים שאתה בעצם מדמיין). אנחנו יוצרים את המציאות שלנו. אנו אחראים על חיינו.