דימוי גוף

[Mנטה]

דימוי גוף

יצא לי בשנה האחרונה להיתקל בילדים שאחרי כל ההיפוטוניה, החולשה, הדיספרקסיה, התחושה, כל הדברים האלו שהיו בגיל הרך או לא היו, טופלו או לא טופלו, בסופו של דבר כל אלו היו פחותויותר בסדר. הבעיה היתה דימוי גוף. כלומר ילדות (בעיקר בנות) שמתביישות בגוף של עצמן. האם נתקלתם ? האם ניסיתם לעזור ? מה אתם עושים במצב כזה ?

 

[תעלולה]

עלית על משהו לא פשוט

ואני תוהה אם הוא בכלל קשור לכל הנושאים הטיפוליים שהזכרת. עצם העובדה שמדובר פה בעיקר בבנות מראה שאולי זה בכלל לא קשור לסיבה שבעטיה הן היו מטופלות בריפוי בעיסוק אלא אולי לחברה שאליה הן שייכות ולמסרים שהן מקבלות ממנה. אולי לבדוק מה אנו כהורים מעבירים לבנותנו בכל מה שקשור לגוף שלהן... ושאלה הכללתית ונוראית (מתנצלת מראש אך עדיין שואלת) - האם הילדות הללו באות ממגזר מסויים (חרדי למשל)?

 

[Mנטה]

דוקא לא.

אני זוכרת שכשהתחלתי לעבוד מישהי סיפרה לי שיש דבר כזה "תסמונת הבת הדתיה", כאחת שפחות משקיעים בה וזה, זה היה נכון באוכלוסיה שבה עבדנו אז, אוכלוסיה קשת יום של מגזרים סוציו-אקונומיים נמוכים ודתיים, בעיקר חוזרים בתשובה מזרחיים וככה (יווו כמה סטיגמות במשפט אחד, מצטערת). אבל השאלה שלי עכשיו דוקא בעקבות כמה בנות ממעמד הביניים, מצב כלכלי בינוני ורגיל, אולי אם משהו משותף זה אחיות בכורות. אבל האמא של האחת מאוד מטופחת ומקסימה והאמא של השניה קצת כפופה וכאלה בעצמה, שתיהן מאוד רגישות ודואגות לילדות. ילדה אחת שמנמנה ואולי זה מה שמציק לה והילדה השניה דוקא רזונת. בקיצור, משהו נורא רגשי שקשור בגוף ובשטחיות היתי פעם אולי מייחסת אותו להרגלי המגע בבית (יותר ופחות חיבוקים, יותר ופחות ספורט וכאלה). לי באיזה מקום נדמה שהרבה תנועה, בעיקר תנועה מתוחכמת, הרבה טבע וכאלה אולי יכולים לשפר דימוי כזה, מן הסתם זה משהו מאוד רגשי אבל גם עבודה דרך הגוף אולי תגיע למקומות האלו. אלא שאני לא בטוחה והנסיונות שלי בינתיים לא היו מאוד מוצלחים. בגלל זה אני אשמח לשמוע עוד רעיונות. ואגב, לא מדובר על בנות שצריכות טיפול רגשי מאיזשהי סיבה.

 

[יעל ניסן]

קצת ../images/Emo32.gif וקצת קשור

בדיוק היום בעבודה דיברנו על כלמיני "הפרעות" שהן פועל יוצא של התרבות שלנו וסגנון החיים שלנו. בעבר, כשיצאו לצוד והיה צריך לאכול כשיש ולרעוב כשאין - אני מניחה שלא היו "הפרעות אכילה"; העיסוק בדימוי גוף היה ככל הנראה קשור להולדת ילדים ולכוחות השרדות; ולמי היה זמן לדיכאון בכלל? צריך פנאי מענייני השרדות ע"מ לעסוק בעניינים של הרגש.

 

[Mנטה]

בתזה הזאת בדיוק עוסק

"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" של מילן קונדרה, לא?

 

[יעל ניסן]

אכן כן

 

[נגהויסבוך]

הי מנטה

גם אני לא רואה קשר בין הדברים שטופלו לבין האפשרות שדימוי הגוף ישתפר ? או יתחזק ? או סתם לא יהיה משהו ... יכולה לראות איך דמוי גוף שלילי מתפתח ... כשכל הבנות בכתה "ציפצופיות" ואני גבוהה מאוד וקצת מלאה ... פרסומות כבר אמרנו ... אי האפשרות ללבוש בגדים שאחרות לובשות, או בגלל שאני גבוהה עקבים שכולן לובשות ... אם נקשרו את זה לדברים שהיו שם בגיל הילדות ... אז "אני נורא משתדלת " ותמיד אני מגיעה אחרונה... יש לי גוף חלש אני עקומה אני מסורבלת ... לא יודעת אם אפשר לנטרל לגמרי את התערבות הסביבה כתומכת או כמעוותת, אבל זה בילד אין, כי הילד חי בתוך הסביבה ומבצע למידה מהתנסויות שלו. יכולה להעיד על עצמי, שקצת קשה לי להמליץ לבתי לקנות ביקיני, כשאני רואה איך מסתירה את הבטן ( ההיפוטונית) מפעם לפעם ... אבל מודה שהשנה קניתי לה בשמחה, והצעתי לה שאם תרגיש נח יותר מחוץ למים אם מכנס צמוד יפה, נוכל להוסיף משהו שיתאים לבגד ים. לצערי עד כמה שחשבתי שאני רגישה למסר לגבי דימוי גוף, קיבלתי פידבק מעו"ס שזאת היתה תגובה רעה מאוד ! אז אין לזה סוף, לא ? לפעמים אתה מנסה לתקן ויוצא מקלקל ... היתה לי התנסות יפה עם נערה מתבגרת, שאלתי אותה אם היא חושבת שהיא יפה והיא אמרה שלא ! סחבתי אותה למקלחת, הסתגרנו שם ועשינו טיפול פנים ... ( מרוב שיש לי מושג בכל השלבים, אבל המצאתי ...חחח) ... ועמדנו ככה מול הראי ודרשתי ממנה לחייך אל עצמה, ולהנות מהעניים שלה לחוד והפה לחוד והעור לחוד .. ולהנות מעצמה .. הלוואי שיכולתי לראות אותה כמה ימים ברצף ... חשבתי על זה גם ... תודה

 

[Mנטה]

מה שמאוד מציק לי בענין הזה

שמדובר בשני המקרים בילדות בכיתה ב'. חשבתי בהתחלה שאולי אם הן יעשו משהו עם הגוף, אז יהיה להן נחמד יותר, אבל שתיהן רוקדות. חשבתי שאולי אם הן יקבלו פידבקים נכונים מההורים יהיה להן קל יותר - אבל יש להן הורים נהדרים (לפחות מה שהצלחתי לראות). ואז התחלתי לחשוב מה (מעבר לטלויזיה וכו') עושה שהאדם יהיה בבעסה מהגוף שלו, והדבר היחיד שהעליתי בדעתי זה דברים שטובים לי אישית. לי, נגיד, תמיד היה בטחון יחסית כשהיתי בחוץ, בטבע, בטיולים, אז המלצתי להורים לעשות את זה - אבל זה ענין של אופי של משפחה ומאוד בעייתי למי שלא מאורגן על זה. אז זאת לא המלצה מספיק טובה אולי. אני מאוד מתוסכלת בענין הזה. אני חושבת שזה אחד הדברים הכי חשובים בשביל בן אדם, שדימוי הגוף שלו יהיה טוב, תקין, נחמד. אפילו לא במונחים של יופי, אבל כן במונחים של לא להתבייש כל כך. ואלו לא ילדות מכוערות או אפילו מסורבלות. סתם קצת היפוטוניה והרבה אינטלגנציה. פשוט חבל לראות את זה ולא להיות מסוגל לעזור. יש למישהו עוד מחשבות בענין ?

 

[נגהויסבוך]

לשאול את הנערה ?

מה את חושבת שגורם לך להרגיש טוב ? מה הדברים שאת אוהבת בעצמך ? פעם דרשתי מילד תלוי על טרפז, להגיד מחמאה לעצמו כל פעם שהוא בועט בגליל ... בסוף המפגש הוא אמר לי שהבין משהו בקשר ל"בעיה שהיתה לו עם החברים שלו באותו בוקר" ... שמתי לב , שלכל ילד או הורה יש פתרון שמתאים לו, אז אני פשוט שואלת אותם ?

 

[tmaz]

תאהבי אותן

תסתכלי עליהן ותראי את היופי שיש בהן. ואז תקריני להן את זה. בכלל, לדעתי אנחנו בחברה ככלל קמצנים איומים במחמאות. וביקורתיים מאוד. בעיקר ברמה החיצונית. יש כל כך הרבה אנשים יפהפיים בעולם, שלא עומדים בשום "קריטריון יופי" פלצני-תעשייתי, (סליחה על הביטוי, אבל באמת לא יכולתי להתאפק). אבל הם יפהפיים. אנחנו כמרפאות יכולות להסתכל על אנשים וללמוד להעריך את היופי שיש בהם. ואז להגיד להם את זה (במילים או בחיבוק או בחיוך)