תבורכי
אני יכולה להבין אותך.
העניין הוא כזה. אצל הרבה אנשים התקופה שאחרי הצבא היא תקופה של "קריעת תחת". אינני יודעת על כמה עומד המינוס שלך אבל זה מה שאני יודעת עד כה: את משוחררת טרי. את במינוס, שהמענק לא כיסה. את רוצה לטייל. את עובדת בשתי עבודות: אחת גלובלי, והשניה 3 ימים בשבוע (שזה קצת יותר מחצי משרה). את גרה אצל אבאמא ואני מתארת לעצמי שאולי תרצי ללמוד... את גם - סה"כ בת 20.
הייתי ממליצה לעשות חושבין. אם את גרה אצל אבאמא, ההוצאות שלך לא גבוהות. לא הייתי ממהרת לעבור לגור לבד אלא אם כן יש בעיה קריטית (ואם את חיה אצל ההורים כרגע, אני מניחה שזה משהו נסבל ויותר מזה). לעבוד זה חשוב, ואם את רוצה לעבוד בדגש על מהות ופחות על שכר- קחי בחשבון שיש לזה "מחיר". שבי, תעשי תוכניות. את רוצה ללמוד? תתחילי לשבת ולחשב עלויות. תפתחי אקסל. תבני תוכנית כללית ל-10 שנים הקרובות. (ללמוד תואר ראשון זה 3 שנים, לטייל זה חצי שנה עד שנה וכו'. להתחיל לראות מציאותית כמה כל זה יעלה לך). יכול להיות שתגלי שזה בסדר גמור להשאר בבית של ההורים. (כי לפעמים לתחזק אוטו אבל לגור בבית זה פחות כסף מלגור בעיר אחרת ולמממן דירה). חשוב שתביני, שנכון שזו כאילו החלטה קטנה- לקחת עבודה נוספת ולוותר על סופי שבוע, אבל קחי בחשבון שאם תחליטי לעבוד בזמן שאת לומדת, לעיתים רבות לא יהיה לך סופי שבוע תקופות ארוכות. ויכול להיות גם שהמינוס שלך הוא רק 2-3 אלף ש"ח, ובמקרה כזה תוך זמן קצר תוכלי לסגור את המינוס מהצבא. אבל הגיע הזמן לעשות חושבין. חשוב מאוד שתמיד ישאר לך זמן לעצמך. זה משהו שמאוד חשוב לדעתי. ולעיתים צריך לעשות משהו שיש לך ערך שעתי יותר גבוה מאשר משהו עם מהות שאפילו לא משרה מלאה. בכל זאת. לא מדובר במשהו שהוא קריירה, נכון? (או שכן?)