דילמת טלפון

[bananadana1]

דילמת טלפון

לאחרונה (חודשיים) אני מרגישה שפשוט לא בא לי לדבר בטלפון עם אמא של חבר שלי (אנחנו 3 וחצי שנים יחד).
יצא שהיא התקשרה כמה פעמים ולא יכולתי לענות, וכל פעם שרציתי לחזור - משהו עצר אותי. כל שיחה איתה מתרכזת בעיקר בה, ואני פשוט שותקת. היא אישה חולה (סיפרתי עליה כאן בעבר), ואנחנו מתראות משהו כמו כל חודש. זה לא שהיא גרה לבד, אלא גרה עם בעלה ו2 הבנות הקטנות שלה.

אני לא כל כך יודעת מה הנוהג במקרים כאלה. כל החמיות והכלות שאני מכירה בקשר טוב, כי שתיהן רוצות. בגלל שאמא שלו חולה ובגלל כל מיני דברים שנאלצתי לספוג ממנה, אני מרגישה שכבר קשה לי לשחק אותה שהכול בסדר. קשה לי להקשיב ולייעץ כמו פעם. אני ממש מרגישה שזה פשוט נטל עבורי.

לדעתכן זה קריטי להתקשר? סתם בשביל להגיד "התקשרתי"? אני לא נהנית לדבר איתה. מספיק לי שחבר שלי מדבר איתה ואומר לי שהכול בסדר ושהיא מוסרת ד"ש. למה צריך יותר?

אשמח לדעתכן, המון תודה!
(אגב, מניסיון העבר כאן, אני בוחרת לא להתייחס לתגובות ציניות וילדותיות).

 

[נומלה]

לא צריך יותר

אני בדעה שכל אחד אחראי על הוריו ועל התקשורת איתם. מספיק שהוא מתקשר ומדבר ולפעמים הוא יכול לומר לאמא שלו XXX מוסרת ד"ש. את רואה אותה פעם בחודש ובמילא היא תספר לך את כל הסיפורים.

 

[bananadana1]

לפחות בדבר אחד אנחנו מסכימות

 

[B l u e D e v i l]

השאלה היא מה את מצפה ממנה

כי כידוע יחס גורר יחס.
אם עוד 5 שנים יהיו לך ילדים ותרצי בייבי-סיטר או פינוקים וכו היא עלולה להיות פגועה ולא "לספק את הסחורה".

בסך הכל אם מתאים לך קשר של משפחה רחוקה ולא קרובה השיחות שלה אליך מספיקות. יחד עם זאת,אם היא מתקשרת כמה פעמים ואת לא עונה ולא חוזרת אליה, זה כבר לא יפה ולא מנומס. והיתי מציעה להתקשר עם לוח זמנים.
"היי אילנה, ראיתי שהתקשרת בדיוק התלבשתי למכון כושר ועכשיו בדרך אליו יש לי 5 דקות ורציתי לשאול אם רצית משהו דחוף"
אחרי 5 דקות "תכנסי" למכון/ללימודים/לעבודה/לחברה/לחנות ותסיימי את השיחה.

 

[bananadana1]

תראי..

אם אנחנו הולכות לקטע של היחס גורר יחס, אני יודעת שלא אוכל להיעזר בה בעתיד, בגלל המחלה שלה. יד אחת לא מתפקדת וגם רגל לא. וגם הראש לא בדיוק צלול. אז ככה שלהיעזר בה לא נראה לי שיקרה.

לגבי הלו"ז- העניין הוא שאם אני אומרת לה שאני עוד 5 דקות צריכה לזוז, היא תגיד לי להתקשר לאחר מכן. ותמיד זה סיפורים ע"ג סיפורים, וממש אין לי כבר סבלנות לזה. גם אני עוברת תקופה לא קלה, והתחשבות למישהי שלא כל כך מתחשבת בי (באמת שעברתי איתה לא מעט), פשוט לא מתאימה לי כרגע.

 

[B l u e D e v i l]

לגבי

להתקשר אחר כך, אין לך התחייבות לזה. לעומת זאת לקבל 4 ימים טלפון ולא לחזור זו כן סוג של התחייבות וחוסר נימוס.
אז היא אמרה לך להתקשר יותר מאוחר, את מבחינתך בדקת שאין מצב חירום או משהו שמצריך יחס מיידי וכל שיחת חולין את יכולה לגלגל על הבן שלה.

אני לא יודעת כמה את יכולה לצפות להתחשבות ממישהי שלפי תאורייך היא נכה פיזית וגם מנטלית לא נמצאת במצב בריא.
אני גם יכולה להבין איך בגלל זה היא לא בראש הרשימה להפוך לחברה הכי טובה שלך. ולזה יש את הבן שלה, שצריך כנראה להבין ממך איפה את עומדת כדי שבריבים בהמשך זה לא יזרק לך בפנים.

 

[bananadana1]

לגמרי מסכימה איתך. תודה רבה!

 

[אנילה1]

את עדין לא נשואה לחבר, לכן אין לך מחויבות

אמו. מספיק שהחבר מדבר איתה ומוסר ד"ש ממך

 

[bananadana1]

כן, יחד עם זאת

גרתי אצלם כמעט שנה, ואנחנו יחסית הרבה זמן יחד. לכן הרגשתי שזה מתבקש, וכך אני רואה שהדברים מתנהלים אצל חמות וכלות אחרות.

למה חתונה משנה את העניין, לדעתך?

 

[אנילה1]

חתונה היא יותר מחוייבות, והיא גם מרמזת

על הבאת צאצאים, ואז זה מתחיל להיות קשר דם.

 

[bananadana1]

הבנתי אותך. תודה!

 

[דניאל ואורן]

אני חושבת שאם היא מנסה להשיג אותך

כדאי מבחינה נימוסית לחזור אליה. אחרת, זה נהיה לא נעים.
יחד עם זאת, את לא חייבת להיגרר לשיחות ארוכות ואת כן יכולה להציב גבול שאומר שאין לך זמן עכשיו.

נסי לתחום את השיחות איתה, כמו שכתבו לך - אבל כן תקפידי לצמצם אותן.

דבר נוסף שאת יכולה לעשות זה לבקש מדי פעם מחבר שלך לחזור אליה ולהגיד לה, X אמרה שהתקשרת, אבל היא עסוקה עכשיו אז אני חוזר אליך לראות שהכל בסדר...

 

[ko ko riko]

אני קוראת פה וממש לא מאמינה, איזה מין

בעיות צצות לכם.

את בקשר טלפוני עם האמא של החבר שלך? למה? למה זה טוב?
מי צריך את זה? כשיש חג תתקשרי להגיד חג שמח ממש לא צריך יותר מזה.

לפעמים יש הרגשה הממציאים את הבעיות פה.