דילמת החזרה

[itaym02]

את מבלבלת - אף אחד לא אומר לעזוב

את פשוט דורשת שאנחנו נהיה אלו שנחליף את החיתולים ונשאר עם ההורים בבית, במקום להביא פרנסה.

 

[שופשופון]

יש כאן דילמה

מאד יפה שיישמת את מה שאמרת אבל אני בטוחה שזה נעשה בהרבה מאמצים ובהרבה קשיים מצד המשפחה.
וזה שאני מבינה את המצוקה שלה לא אומר שאני אעזוב את הורי למות בפינה החשוכה, זה רק אומר שאני מראה אמפטיה לצרות של אחרים.
(מודה שאחד מהשיקולים הרבים שהיו לנו בהחלטה לחזור ארצה היתה העובדה שההורים של שנינו מזדקנים במהרה).

 

[RonspotNL]

את בטוחה?

הרי אי אפשר לקום לקחת את הרגליים ולעשות מה שבא לך בעיקר לא כשיש ילדים עבודה בית ובעל חלק מתהליך ההגירה זה להבין שאת רחוקה והם רחוקים זה חלק מהחבילה ואם יש זמן וכסף אז אפשר לבקר לתקופה איקס ולחזור

 

[morannt]

מודה לך !

תודה לך על המילים הכול כך נכונות שאמרת שלצערי משקפות במידה רבה את התחושה שלי ועדיין מקונן הספק והרצון להאמין שיהיה בסדר ואני אוכל להנות מהחיים בארץ שוב
ולמעשה לחזור לארץ אחריי כול כך הרבה שנים זה להתחיל מההתחלה בהרבה מובנים ומכאן נובע החשש הרב שלי , ילדים בדרך כלל הם מאוד סתגלתנים במיוחד בגיל הצעיר, אבל אנחנו המבוגרים בשבילנו המאבק והבנייה המחודשת קשה יותר
תודה לך על ההבנה .

 

[M i c h a l y U S A]

אם תרצי-תוכלי

תבואי בגישה שבארץ זה כמו בארץ. תנסי לא להשוות בין החיים שם לחיים בארץ..כי אין דבר דומה לזה.
אם תבואי בגישה שאת תצליחי..את תצליחי.

אמרתי את שלי.
קחי מה שמתאים לך..זה הכל.
ושיהיה בהצלחה עם כל החלטה שתעשי.

 

[שופשופון]

בהחלט לבנות את עצמך מחדש

זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו.
אף אחד לא מכיר אותי, לא יודע במה אני חזקה ובמה אני חלשה. הכל חדש.
לכאורה "חוזרים הביתה" אבל זה לא הבית שלנו, אני לא יודעת איפה קונים פה עוף אורגני, איפה קונים כלים חד פעמיים בזול ועוד הרבה דברים.
ההרגשה היא של חוסר שליטה בדיוק כמו שהיה בשנה הראשונה שהגענו לארה"ב.
אני בונה את עצמי מחדש גם בתחום המקצועי ובעיקר בתחום החברתי. חברות הנפש שלי נשארו בארה"ב, יש לנו פה חברים אבל זה לא אותו דבר, הם לא מכירים את הילדים שלי בכלל..
בהצלחה בכל מה שתבחרי לעשות

 

[morannt]

כמה שאת צודקת !!

בדיוק אמרתי אתמול לבעלי כאשר המשכנו את הדיונים לתוך הלילה

שמה עושה מדינה טובה או לא זה הדברים הקטנים של חיי היום היום , איך השגרה היומיומית שלך נראית כמו שמשלוחים מהסופר זה הדבר הכי פשוט פה או אף פעם לא צופרים עלייך בכביש ואפילו מפרגנים אתה קונה משהו מקבל החזר כספי מלא בלי וויכוחים בלי המחאות, על חברות אני בכלל לא מדברת אני אשאיר כאן המון חברים מאוד טובים ונשארו לי בארץ שתיים שכול אחת גרה בעיר אחרת ומאוד עסוקים בחיים והגדול ילדים . אני מאחלת לך המון הצלחה ואם אני אחזור לארץ אני אשמח להיות חברה שלך .

 

[M i c h a l y U S A]

מבחינת החומר-צודקת,מבחינת הנפש?היכן היא?

 

[morannt]

זה מלא הכול שחור לבן

את נותנת רושם שזה כזה פשוט למרות שמדובר על לפרק חיים שלמים ולא טיול שחוזרים ממנו אחרי שנה לארץ, תחשב על זה גם.

 

[M i c h a l y U S A]

לא זה לא פשוט בכלל

אך כשזה מגיע להורה חולה שאין אפ אחד לטפל בו...זה לא עיניין של דילמה.

וכניראה עד שלא תאבד הורה לא תבין. אי אפשר לחזור אחורה..אז עדיף לשקול מאוד ברצינות
מה הצעד המתבקש.
אי אפשר לשים מצב כזה מול נוחות חומרית שאפשר לחזור אליה עם רוצים.

זה ויכוח לא לעיניין משום שיש כאן שיח חרשים
של שיקולים זרים כשזה מגיע לטיפול בהורים.

 

[RonspotNL]

מה זאת אומרת היכן היא?

 

[נינה לי]

לא חייתי באנגליה (אם כי גרתי במדינות אחרות)

אבל אני חיה בארץ, ואני רוצה לאמר לך שיש כאן המון דברים "קטנים" שעושים את החיים טובים:
המשלוחים מהסופר עובדים יופי.
בערים מסוימות, עוצרים יותר ויותר להולכי רגל לפני מעבר חצייה.
יש גם הרבה שמאפשרים להשתלב בכביש (אני תמיד מנופפת להם לאות תודה, מעין זריקת עידוד להמשך).
יש הרבה מאוד אנשים מנומסים!
והשמש מחייכת בד"כ, ונעים.
והכי חשוב: זה שלך. זה לא של האנגלים.
והכל בעברית!
ואת לא זרה מהגרת נוספת שמקבלת עליה בכניעה את כל חוקי המקום החדש.

 

[RonspotNL]

נו באמת

ומה את חושבת שעושה כל" עולה "חדש המהגר לישראל?? הוא לא מקבל בכניעה את כל החוקים במקום החדש ?הוא לא צריך ללמוד עברית? מה לעשות ככה הדברים עובדים כשאת מהגרת את תקופה איקס נחשבת לזרה את אמורה להשתלב בשפה ובחיים עד שאת משתלבת לגמרי

 

[נינה לי]

חה-חה-חה

אתה כל כך מתאמץ לגזור גזירה שווה בין קבלת הפנים למהגרים ישראלים בחו"ל לבין עולים חדשים לארץ, שזה ממש פתטי...
תראה לי קבוצת יורדים אחת בחו"ל שיש לה לפחות נציג אחד (כישראלים לשעבר) בפרלמנט המדינה שאליה עברו.
עכשו תשווה את זה לייצוג העולים מרוסיה (מפלגה שלמה ועוד נציגים בכל המפלגות) והעולים מאתיופיה (ובסה"כ הם מונים רק 100,000 איש) בכנסת ותגיד לי אם זה אותו דבר...
לעולים לישראל יש אפשרות להצטרף למשחק הפוליטי ולהשפיע על כלל אזרחי המדינה. ומה בהולנד? באוסטרליה? בקנדה? בארה"ב וכיו"ב?
זה בדיוק העניין: ישראל היא מדינה ליהודים מכל העולם; כשאתה מהגר, אתה מצטרף לזירה נתונה.

 

[RonspotNL]

סליחה?

ומה זה משנה אם יש או אין נציג בפרלמנט במדינה אליה עברו? מה הקשר בכלל? חוץ מזה שגם בשביל להכנס למשחק הפוליטי את צריכה להשתלב בחברה קודם אגב כאן בהולנד אין שום מפלגות של מהגרים וכל המהגרים יכולים להשתלב באותן המפלגות שכבר קיימות( למרות שמהגרים יכולים גם לפתוח מפלגה חדשה ועובדה שזה לא קורה מה לעשות)ואין לאף אחד בעיה עם זה ( לפחות לא כאן)

 

[נינה לי]

הקשר הוא שבישראל יש מקום של כבוד לעולים

שזה מקרוב באו והם יכולים להשפיע על החברה הישראלית.
בהולנד, כפי שאתה בעצמך אומר, מצפים מהם קודם כל לשבת בשקט ולהיטמע.
אז זה לא אותו דבר.

 

[RonspotNL]

למה לא אותו הדבר?

הרי זה מה שצריך לקרות קודם את צריכה להטמע בחברה החדשה זה חלק מתהליך ההגירה מה לעשות בלי זה את לא תסתדרי

 

[שופשופון]

הנה כבר יש לך עוד חברה בארץ

כל הדברים היומיומיים שציינת, קיימים בישראל. הבעיה היחידה היא שבגלל שאנחנו חדשים אנחנו לא מכירים אותם ולא יודעים איך הם פועלים.
הבעיה היא בלעזוב מקום שרגילים אליו ולעבור למקום חדש (במקרה הפעם זה ישראל אבל פעם קודמת זה היה ארה"ב). לוקח זמן להתרגל ולהתאקלם.

 

[נינה לי]

כל מעבר כרוך במשבר. אבל כשיודעים לָמה חוזרים

ויש סדר עדיפויות, אז קל יותר לצלוח את המשבר.
אם יותר חשוב לגדל ילדים שיכירו ויבלו עם משפחתם המורחבת, ושידעו את השפה, התרבות וההיסטוריה של העם שלהם, אז קל יותר לוותר על משלוחים נוחים מהסופר ועל שלווה מלאכותית (כי בד"כ ישראלים לא באמת מחוברים לבעיות המדינה שאליה הם עוברים).
ובסוף מתרגלים ואפילו מפסיקים להשוות כל הזמן בין שני המקומות.
ולך, שופשופון, קליטה מהירה ורק נחת וטוב!

 

[tsaa5]

אפשר לדאוג לסיוע

לאמא על בסיס יומי, 24/7 שעות.

לא הייתי עוקרת את משפחתי לישראל - מאנגליה.

אפשר להגיע מדי פעם לארץ לאמא. להיות בקשר יומי - טלפוני.

אם חייכם נוחים ומסודרים באנגליה, ועל פי מה שאת כותבת, עושה רושם

שאינך ששה לעשות את הצעד הזה.

טיפלתי באבי ובאמי כשהיו בדיור מוגן,

אני חושבת שהרצוי שתהיה לה עזרה יומיומית עם מגורים למטפלת.

ומעבר לכך, החיים בישראל, נהיו קשים עד מאד, ומכל הבחינות.

לא הייתי עוזבת את החיים באנגליה, את השקט, את השלווה, את הירוק, את הנימוסים האנגליים.....

הלוואי עלי ועל ילדי ונכדי.