דילמת האפסיות

[AVIR81]

דילמת האפסיות

רציתי לשתף את אתכם בדילמה קשה שאני מתמודד מדובר בנושא שודאי נדוש כאן הרבה אלא שאני חדש כאן 20 שנה גדלתי וחונכתי שאדם זה דבר נצחי והחיים כאן הם רק הקדמה לחיים האמיתיים שיהיו נצחיים ופתאום מתחילים הספקות על כל היסודות שבנו לי וכל דבר בכלל לא ברור שזה נכון ואולי זה בולשיט ואם כן התוצאה שאדם הוא אוסף של חומרים שבעוד 10 שנים יחל בתהליך התבלות איטית במקרה הטוב, ועוד 40 50 שנים יגמור קרירה ,זוהי הרגשה די מבאסת אשמח לקבל תגובות בושא הזה

 

[babylon_a1]

זאת למעשה הסיבה...

שאנשים המציאו את הדת ותחיית המתים למשל בריחה מהמציאות לעולמות דימיוניים

 

[חולה חדש]

מה זה מציאות?

גם אנשים במטריקס חשבו שמטריקס זה מציאות.

 

[הדוניסטית]

לפחות הם לא לקחו סרט והביאו ממנו

דוגמאות למציאות... בנאדם, אתה חי בסרט. צא מזה.

 

[חולה חדש]

הבדל הוא

שאני מודע שאני חי בסרט ואתם חיים בסרט ומשוכנעים שזה מציאות

 

[הדוניסטית]

אנחנו לא חיים בסרט!!!

מציאות זו מציאות זו מציאות. וגם אתה לא רץ מתחת גלגלים של מכונית בגלל שהמכונית לא באמת קיימת... אתה יכול לנסות דרך אגב, אם ממש בא לך.

 

[חולה חדש]

האם המציאות זה רק מאדם יכול לחוש

בחושיו או מעבר לזה.אם אדם לא לחוש משהו האם זה סימן שהמשהו הזה לא קיים?

 

[goylem]

או שקיים או שלא..

 

[hafraapsichotit]

זאת ../images/Emo39.gifהמציאות כל השאר מסטולים

 

[חולה חדש]

מה זה מציאות?

גם אנשים במטריקס חשבו שמטריקס זה מציאות.

 

[אנדרנליסט]

בעוד 200 שנה

אף אחד לא יידע מי היה אנדרנליסט. לכן לא חשוב במה אני מאמין, מה אני עושה, או מה אחרים חושבים עלי היום. תחשבו על זה, כמה מכם מכירים את הסבא שלהם מלפני 4-5 דורות ? ומה עם הדורות שקדמו ל4-5? אתם יודעים האם הם היו אנשים טובים או רעים? מה זה אומר עלינו? זה אומר שגם אותנו לא ייזכרו עוד 200 שנה. המחשבה הזו נותנת לי חופש מוחלט, כי גם אם מה שאני עושה חושב או מאמין לא נכון, אז מה, העולם לא באמת יזכור את זה. מבאס? לא חופשי? כן

 

[ShakeSpearE]

מפחיד? כן

 

[rigoletto111]

מפחיד... ואולי אפשר להתנחם, שיש

סיכוי מסויים שהשם שלך יהיה ברשימת האנשים שלא יישכחו לעולם (שייקספיר, למשל...

). סיכוי זעיר, אבל תמיד הוא קיים... אז תהיו טובים בתחום שלכם!

 

[uri80]

אבל גם אם יזכרו את שמך, איך זה עוזר

לאלכסנדר מוקדון למשל, שהיום זוכרים את שמו? הבחור מת בגיל 32 (אחרי שהספיק לעשות לא מעט בחייו הקצרצרים). בהנחה שבאמת אין המשך, הוא מת לגמרי ובאופן טוטאלי. מבחינתו זה לא משנה כבר אם זוכרים את שמו או לא. הוא כבר לא ידע לעולם שגם היום מכירים את שמו. (ובכל זאת אני מבין מאד את הרעיון הזה ששמך יזכר אחריך, השאלה היא רק מידת הנחמה שיש בדבר)

 

[rigoletto111]

אבל לבעייה שהעלה אנדרנליסט זה עונה

ועובדה שיש אנשים שמבחינתם זה משנה. גם לפי התפיסה של אנשי התנ"ך זה מאד חשוב לשלמה המלך אם הבנים שלו יהיו מלכים על כל ישראל או רק על שבט יהודה . לא בגלל עולם הבא (תפיסה שלא נמצאת אז), אלא בגלל שהבנים זה ההמשך. חוץ מזה, אין לי דרך לדעת שאין חיים לאחר המוות. וחוץ מזה באמת, למי שהעניין מטריד אותו אני ממליץ לרוץ ולראות את הסרט "שיחות נפש" , של ארקן, שעוסק בהתמודדות עם המוות. (תחפשו באתר הסינמטק בירושלים www.jer-cin.org.il הסרט שודר ביום חמישי האחרון).

 

[uri80]

המקרה של שלמה לא דומה מאחר

ושם מדובר על הבנים שלו ולא עליו עצמו. כמעט כל אדם מעוניין בטובת צאצאיו כי הם אכן ההמשך האמיתי שלו והוא אוהב אותם ורוצה בטובתם. דהיינו דאגה לאדם אחר. אני דיברתי רק על שמו של אותו אדם וחשיבותו בדורות הבאים. בנוסף, אין ויכוח על כך שאינני יודע אם יש המשך או לא לאחר המוות. רק ציינתי שכרגע לא נראה לי שיש המשך, וחבל.

 

[goylem]

חבל, מבאס, דפוק, מרגיז

וגם לא נותן לי להירדם עכשיו. דייי!

 

[בעיקר כופר]

אהבתי את צורת המחשבה

אני מרגיש צורך עז להטביע את חותמי על העולם אבל בשביל מה?

 

[AVIR81]

זה פותר את זה

אם יש לך צורך עז להטביע רישומך זה אומר שיש לך סיבה אתה רק צריך לחשוב מהי

 

[t h e c a t]

נכון - מפחיד

מבאס, מייאש, ומה לא א-ב-ל מה לעשות, אם אתה לא מאמין במשהו - אתה לא מאמין בו. ואם אתה מאמין במשהו - אתה מאמין בו. הרבה פעמים חברים דתיים זורקים לי הערה "בחרת בדרך הקלה". ואני אומר להם, נו באמת, אתה קם בבוקר, יש לך סיבה, משמעות. כשמישהו קרוב אליך מת אתה אומר, נו, טוב, הוא בעולם הבא. ומה לי יש? אבל זה שלדרך מסוימת יש יתרונות, לא יגרום לי ללכת לפיה. אתה צריך להיות ישר עם עצמך