דילמות בתרגום
- פותח הנושא perhay
- פורסם בתאריך
מכיוון שיש כאן אנשים עם הרבה נסיון
כמוBoojie למשל, היה לי מעניין לקרוא אם הדברים שגילי מעלה "מדברים" גם אליכם. מתנצלת שלא ראיתי מתי זה נכתב, אך נראה לי במקרה הזה שזה לא ממש חשוב, כי היא נוגעת על פי מיטב הבנתי בדילמות שנתקלים בהן הרבה מתרגמים. יצא לי בעבר להעזר בפורום הזה בשאלות קונקרטיות של תרגום, ואכן קבלתי פתרונות מאד טובים. מצד שני, לדעתי, יש מקום גם בפורום הזה להעלות לפחות לעיתים רחוקות סוגיות תאורטיות שעשויים לעניין את ציבור המתרגמים. לכן העליתי את ההודעה עם הפוסט של הבלוג של גילי בר הלל.
כמוBoojie למשל, היה לי מעניין לקרוא אם הדברים שגילי מעלה "מדברים" גם אליכם. מתנצלת שלא ראיתי מתי זה נכתב, אך נראה לי במקרה הזה שזה לא ממש חשוב, כי היא נוגעת על פי מיטב הבנתי בדילמות שנתקלים בהן הרבה מתרגמים. יצא לי בעבר להעזר בפורום הזה בשאלות קונקרטיות של תרגום, ואכן קבלתי פתרונות מאד טובים. מצד שני, לדעתי, יש מקום גם בפורום הזה להעלות לפחות לעיתים רחוקות סוגיות תאורטיות שעשויים לעניין את ציבור המתרגמים. לכן העליתי את ההודעה עם הפוסט של הבלוג של גילי בר הלל.
בסופו של דבר, מסתבר שאין כמו המצאה
יצירתית טובה כדי להעביר את המקור (וגילי לא צריכה להתנצל, אלא *להתגאות* בזה), משום שהרושם שהמצאה כזו עושה לעיתים מוסיף דברים שלא היה ניתן למצוא במקור. עכשיו כמובן יעורו ה'זגוגיים', הלא הם מאמיני השקיפות, וחרדה וחיל יאחזו בהם מגודל החריגה והסטיה: אנחנו? אומנים? יוצרים? שוכני עפר אנו, מלחכי-פינכה של המקור! אבל עבור הקוראים, במרבית המקרים אלה הדברים שירגשו אותם יותר מכל, כי אומנות טובה היא תמיד דבר טוב, וזה לקח שאפשר ללמוד מעבודת תרגום.
יצירתית טובה כדי להעביר את המקור (וגילי לא צריכה להתנצל, אלא *להתגאות* בזה), משום שהרושם שהמצאה כזו עושה לעיתים מוסיף דברים שלא היה ניתן למצוא במקור. עכשיו כמובן יעורו ה'זגוגיים', הלא הם מאמיני השקיפות, וחרדה וחיל יאחזו בהם מגודל החריגה והסטיה: אנחנו? אומנים? יוצרים? שוכני עפר אנו, מלחכי-פינכה של המקור! אבל עבור הקוראים, במרבית המקרים אלה הדברים שירגשו אותם יותר מכל, כי אומנות טובה היא תמיד דבר טוב, וזה לקח שאפשר ללמוד מעבודת תרגום.
פערים תרבותיים
איך אתם נוהגים בנושא של פערים תרבותיים? כמו גילי בר-הלל (ראו שאלה שלישית בפוסט שהבאתי לעיל). זה לדעתי אחד הנושאים החשובים בתרגום. האם אתם מנסים להתאים את הכתוב כך שיתאים לקורא הישראלי או להפך, נצמדים לכתוב? כשאני עמדתי מול דילמה כזאת, החלטתי להצמד למקור. זוהי גם דרך להכרת תרבות אחרת על כל מאפייניה. אם הקורא הוא ילד, תהיה לו הזדמנות להרחיב את עולם המושגים שלו, וקורא מבוגר ידע, לדעתי, להסתדר במרחבים אחרים.
איך אתם נוהגים בנושא של פערים תרבותיים? כמו גילי בר-הלל (ראו שאלה שלישית בפוסט שהבאתי לעיל). זה לדעתי אחד הנושאים החשובים בתרגום. האם אתם מנסים להתאים את הכתוב כך שיתאים לקורא הישראלי או להפך, נצמדים לכתוב? כשאני עמדתי מול דילמה כזאת, החלטתי להצמד למקור. זוהי גם דרך להכרת תרבות אחרת על כל מאפייניה. אם הקורא הוא ילד, תהיה לו הזדמנות להרחיב את עולם המושגים שלו, וקורא מבוגר ידע, לדעתי, להסתדר במרחבים אחרים.
תלוי מאוד בהקשר, ובעיקר במטרת הטקסט
בספר הדרכה הכף נוטה לכיוון התאמה רבה ככל האפשר לתרבות היעד, שתאפשר לקורא להבין מה לעשות. כאשר מדובר בספר זכרונות, מתאים יותר להיצמד למקור, והמתרגם צריך להתלבט כמה להסביר. ברור שקהל יעד צעיר יחסית מכוון לכמות רבה יחסית של הסברים. ספר פרוזה, במקרים רבים, מתאים לשיטתו של ווליס. דוגמאות מתרגומים שלי: בספר הדרכה להורי תינוקות, החלפתי סוג מסוים של קרקרים אמריקאים בבמבה, כשהיה ברור שזאת המקבילה התרבותית של חטיף שנותנים לפעוטות. גם הוספתי הנחיות תזונה של משרד הבריאות בארץ, למשל באזהרה מפני פיצוחים שלא הופיעה במקור, כי שם גם מבוגרים לא אוכלים אותם. בספר לנוער שהגיבורה שלו היא ילדה אנגליה, שילבתי תיאורים קצרים של המאכלים שהיא מזכירה כלאחר יד, כדי שלקוראים הצעירים יהיה מושג טוב יותר למה הכוונה. לעומת זאת בספר זכרונות של בשלנית ניו יורקית עדכנית השארתי הרבה תעתיקים ושמות לועזיים, בהנחה שקהל היעד מעורה בהם יותר.
בספר הדרכה הכף נוטה לכיוון התאמה רבה ככל האפשר לתרבות היעד, שתאפשר לקורא להבין מה לעשות. כאשר מדובר בספר זכרונות, מתאים יותר להיצמד למקור, והמתרגם צריך להתלבט כמה להסביר. ברור שקהל יעד צעיר יחסית מכוון לכמות רבה יחסית של הסברים. ספר פרוזה, במקרים רבים, מתאים לשיטתו של ווליס. דוגמאות מתרגומים שלי: בספר הדרכה להורי תינוקות, החלפתי סוג מסוים של קרקרים אמריקאים בבמבה, כשהיה ברור שזאת המקבילה התרבותית של חטיף שנותנים לפעוטות. גם הוספתי הנחיות תזונה של משרד הבריאות בארץ, למשל באזהרה מפני פיצוחים שלא הופיעה במקור, כי שם גם מבוגרים לא אוכלים אותם. בספר לנוער שהגיבורה שלו היא ילדה אנגליה, שילבתי תיאורים קצרים של המאכלים שהיא מזכירה כלאחר יד, כדי שלקוראים הצעירים יהיה מושג טוב יותר למה הכוונה. לעומת זאת בספר זכרונות של בשלנית ניו יורקית עדכנית השארתי הרבה תעתיקים ושמות לועזיים, בהנחה שקהל היעד מעורה בהם יותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.