דילמה

liat1953

New member
דילמה

הן חיינו כבר לא כשהיו דברים של אתמול,פשוטים,שיגרתיים היום קשים וכואבים. בני הצעיר הביא את תמונת הנישואין שלו. השאלה היא היכן לתלות אותה, ליד תמונת נישואי אחיו בחדר השינה נותר מקום, מה שהיה מאד לגיטימי. אך פתאום כל כך קשה,בלתי ניתפס. לשים ליד או במקום אחר. כה פשוט אך כל כך כבד משקל...עבורי... אולי לא אוביקטיבית...אבל זו המציאות. מה שפעם היה פשוט היום כבד מנשוא.
 

BooBee

New member
איפה שמרגיש לך נכון, שם תתלי

על פי הפנג שואי, הכי טוב לתלות תמונות משפחתיות בקיר המזרחי של הבית, אגב. גם של החיים וגם של המתים. על פי הפנג שואי, לתלות תמונות משפחתיות שמחות, זה הכי טוב. ואם תולים תמונה של בן משפחה שמת, זה טוב כי הרוח שלו מגנה על יושבי הבית הנותרים. נשיקות וחיבוקים, רויטל.
 

liat1953

New member
רויטל,אכן כך עשיתי

תליתי את התמונה על קיר מזרחי,ליד שתי תמונות מצוירות של האחים שתלויות שם שנים רבות....והנה קרה מה שקרה....איני מאמינה בהקשרים...אך לפי תחושת בטן,החלטתי לתלות בצד זה. בחדר השינה יש לנו גם תמונות האבות של אישי ושלי שכבר אינם איתנו....אך....??? כל כך הרבה שאלות...
 

acky007

New member
ליאתי.....

פשוט לא להאמין איך דברים, שנראים טריויאליים ופשוטים, הופכים פתאום להיות קשים להחלטה וגורמים למיני-מאבק פנימי בתוכנו שהרי מה יותר ברור מאשר לתלות את תמונות שני הילדים, שנישאו, זה לצד זה??? ואם לדעתי תשאלי - זהו בדיוק המקום! זה לצד זה! כך הייתי אני תולה את התמונות לו הספיק לירון להנשא... שבוע טוב ושיהיה רק טוב....
 

liat1953

New member
אברהם,אכן ,דברים כל כך טריויאלים

עומדים מולנו כהר ענק שהמסע לטפס עליו כל כך קשה ומיגע...לעיתים נראה כבלתי אפשרי...אך אי אפשר לוותר עליו. הבן דוקא ביקש כשראה שמתלבטת לתלות ליד אחיו...משהו בתוכי לא נתן לי...כמובן שאין לי הסבר לכך והחלטתי לתלות בקיר אחר והשארתי מקום גדול לתמונות דור ההמשך....כמה מחכה לזה... הם תמיד יהיו זה לצד זה...הן ניר לאורך כל הדרך איתנו,אמנם לא פיזית, מזכירים אותו באופן חופשי בכל הקשר אפשרי,שלא לדבר על כך שהוא אצל כל אחד שוכן קבע....לעד. שבוע טוב לך ולכולם והרבה טוב
 

chasidar

New member
היי ליאת...

הייתי אצל משפחות שכולות בבית ותמונת הילד שמת מככב בענק בסלון בלי תמונות של הילדים האחרים ולי זה מאד צרם. אצלי יש תמונות של 2 הבנות, יחד ולחוד, וגם תמונות של הקטנה שצולמו אחרי שהגדולה מתה. זה החיים. אני גם חושבת שמיקומו של התמונה לפי דעתי הוא לצד התמונה של אחיו. חסידה
 

liat1953

New member
חסידה

אני אכן מכירה בתים רבים שהופכים את הבית לאתר הנצחה,אני לא בעד,אך רצונו של אדם כבודו...הן חיינו נמשכים,אנחנו לא צריכים את התזכורת הזו מול עיננו שלעיתים גורמת מבוכה לאורחי הבית.
 

liat1953

New member
החיים נמשכים -אחרת

הבאתי בעבר ומביאה שוב, נראה לי כל כך מתאים עכשיו כתמיד. ******************************* החיים נמשכים-אחרת ------------------ קמים בבוקר,הכל דומה-לכאורה. מתמידים בשגרת-חיים מסודרת, איש לא מבין כמה באמת נורא. החיים נמשכים.אחרת. מחייכים לאנשים,הולכים לקניות, יממה אחרי יממה עוברת. בחשאי מזילים דמעה בחתונות, החיים נמשכים.אחרת. יוצאים לטיול,מתכנסים במשפחה, תמונת הבן שוב ושוב חוזרת, העצב נמהל בכל ארוע ובכל שמחה. החיים נמשכים.אחרת. מדברים עם אנשים,צוחקים, מתבדחים, מישהו זורק מילה מיותרת, ושוב עולים זיכרונות נישכחים. החיים נמשכים.אחרת. נותנים לילדים לצאת לבלות, מאד מודאגים כשהשעה מאוחרת, כשקשה - מתייפחים במיטה,בלילות. החיים נמשכים.אחרת. איש לא יבין,עולמנו נישבר, גם אם התנהגותנו ניראת נהדרת, חלק מאיתנו,עם הבן ,ניקבר. החיים נימשכים.אחרת.
 

chasidar

New member
החיים נמשכים.....

ליאת, אני זוכרת מה שקראתי פעם בטור של יאיר לפיד. הוא כתב: החיים אינם נמשכים. הם נעצרים. ואז הם ממשיכים שוב. אחרת. חסידה (שלמרות האמרה התחברתי מאד לשיר)
 

נ.תהילה

New member
את יודעת, ליאת

מילא המבוכה של אורחי הבית- שהיא מוכרת וכבודה במקומה מונח. אך אני ואי הנוחות (בדיעבד) מכך שמעל הטלוויזיה שלנו התנוססו עד לא מזמן 2 תמונות של אחות שלי ממש עשו לי רע עד היום. ועכשיו כשהן לא שם לא ייאמן עד כמה הוקל לי. באמת כמו שחסידה אומרת- הכי טבעי לדעתי זה שתמונות המתים יהיו שזורות ליד תמונות החיים ומה טוב אם יש תמונות שגם משותפות איתם- כי אכן אלו היו החיים ואלו יהיו החיים- איתם ובלעדיהם. שבוע נפלא לכולם כולם
 

liat1953

New member
תהילה יקרה

בשבעה חברתו של בני הביאה לי תמונה של בני שנפל ואחיו,ממוסגרת מאד יפה ומיוחדת,בסיום קורס קצינים...הנחתי אותה על השידה ליד מיטתי וכל בוקר כשאני קמה וכל לילה כשאני הולכת לישון אני מסתכלת בה וגאה בשני בני הנפלאים ורואה בה את האהבה הגדולה שבינהם. ובהקשר לתמונות,נזכרתי כעת,חברתו של בני ליום הולדתו ה- 20 הכינה לו אלבום תמונות,ציוני דרך בזוגיותם,לפני שסיימה ונתנה לו הביאה לי לראות ולשאול את דעתי....כשראיתי את התמונות של בני ופתאום שמתי לב לשינוי הקיצוני שחל בחיוכו,אחרי האסון,הרגשתי עד כמה הוא סובל...היה כל כך בולט,משמעותי וכואב.
 
למעלה