אז ככה:
מישהו אצלנו בעבודה עוזב ואני מאודרוצה את התפקיד שלו. התפקיד דינמי, יצירתי, דורש הרבה עבודה עם אנשים = בקיצור כל מה שאני אוהבת והכי חשוב אני אוכל סוף-סוף לצאת ממעגל המזכירות שאני כ"כ שונאת (מבלי להעליב אף אחד/ת). אבל מה עם כל השמיניות באוויר שאני עושה והפעלת כל קסמיי וקשריי האישיים, הסיכויים לקבל את התפקיד הנ"ל לא גבוהים בכלל. זה לא אבוד לגמרי, כי טרם גייסו מישהו אחר - אבל אני די זקוקה לנס או למשהו דרמטי שיקרה ע"מ שאקבל את התפקיד. מצד שני, בדיוק הציעו לי תפקיד אחר - להיות מזכירה מאוד, מאוד בכירה שהיא בהגדרת תפקיד הרבה מעבר למזכירה, ממש על תקן עוזרת אישית עם המון תחומי אחריות. אני לא יודעת אם מדובר רק בסיסמאות, כי זה תפקיד חדש שטרם קיים בחברה וזה ממש להקים אותו מאפס. הדילמה היא כזו: תפקיד שהנפש רוצה, אבל די חסר סיכוי לקבלו לעומת תפקיד קבוע, יוקרתי שאומר שאצטרך להשלים עם העובדה שאני נשארת מזכירה ולא משנה איך נייפף את ההגדרה. בנוסף, אם אעזוב את החברה ואחפש את מזלי בחוץ, רוב הסיכויים שלא יקחו אותי לתפקידים שהם לא מזכירותיים כי זה מה שהקו"ח שלי זועקים. חוץ מזה, אני בת 30 נשואה טריה - מה הסיכויים למצוא מקום עבודה הגון שלא יחטט לי בשחלות ויבדוק מתי אני מבייצת ? מקום העבודה שלי מעולה, מאוד יציב, יש תנאים סוצייאלים מצויינים. ממש לא כדאי לעזוב. אם היו אומרים לי לבחור בין התפקיד X לתפקיד המזכירה הבכירה, ברור שהייתי בוחרת בראשון. הבעיה היא שהתפקיד הנ"ל לא ודאי ולא ידוע מתי יהיה עליו מידע חדש. לא כדאי להמר עליו יותר מדיי ולהסתכן לאבד את תפקיד המזכירה, אבל מצד שני אני לא רוצה להתפשר וכל החיים לחשוב "מה היה אילו ..". אין לי כרגע ילדים או משכנתא וזה בדיוק הזמן לקבל החלטות גורליות. אני ממש בדילמה מה לעשות.
