דילמה!!

[soso_sami]

דילמה!!

הנה מקרה שקרה. אשמח לקבל חוות דעת והתיחסויות של "אילו אני הייתי שם..." יכטה 40ft, מס' אנשי צוות -4, נמצאים בלב ים מאחורינו ארבעה ימי הפלגה ולפנינו עוד חמישה. הים סוער מזה יומיים וחצי והסערה רק מתגברת. הצטרפתי להפלגה כ-First Mate ובהכשרתי אני סקיפר עם קצת מייליג' מתחת לקיל ומלח בגבות (סתם רברבנות וצורת התבטאות). את הסקיפר הכרתי שלושה ימים לפני ההפלגה ונראה לי בסדר. הוא גם הבעלים של הסירה. לצוות נוספו שניים עם ניסיון הפלגה מוגבל. אחרי יומיים וחצי של הפלגה במז"א קשה הצוות עייף והצוות המיומן כמעט מותש. שמתי לב שכל פעילות על הסיפון נעשיית לרוב במהלך המשמרת של הסקיפר. גם אם יש צורך בפעילות מחוץ למשמרת הוא עושה הכל כדי לדחות אותה לרבות שינויי קורס. פעילות על הסיפון כוללת כיוון מפרשים, צימצום מפרשים, החלפת מפרשים, איבטוח ועוד. הסקיפר זוכה לשעות מנוחה מועדפות ורבות בעוד שהצוות ובעיקר אני - נשחקים. התלבטתי לא פעם ןלא מעט בלגיטימיות ההתנהגות ולא הגעתי להחלטה חד משמעית. אבל הדילמה היא אחרת ומורכבת יותר. דוגמא אחת: אנחנו עם חלוץ גנואה והרוח מתגברת. על מנת לדחות את העבודה לשעות הערנות שלו נותן הסקיפר הוראה לפתוח קצת מפרשים ולרדת מהרוח. כשמגיעה שעת המשמרת שלו מייד בראשיתה הוא רואה את המצב ומחליט להחליף חלוץ. כמובן שכעת החלפת החלוץ בתנאי רוח חזקים כאלה וחלוץ גדול כזה העסק הופך להיות מורכב עד כדי מסוכן ואני נדרש לסיפון. דוגמא שניה: החלפת חלוץ על הסיפון הקדמי. הגנואה הכבד יורד ובמקומו עולה הינקי. כאשר הסקיפר עובד על הסיפון אנחנו נדרשים לסטות מהרוח על מנת לאפשר תנאי עבודה נוחים ובטוחים יותר בעוד שכאשר הסקיפר בקוקפיט חבל לו על הזמן והוא שומר קורס הפלגה מיטבי ומחייב הצוות בעבודה קשה ומסוכנת. איך הייתם נוהגים במקומי בסיטואציה דומה איך הייתם מגיבים כסקיפרים אם הסגן שלכם היה נוהג כך (כמו שאתם הייתם נוהגים) בעוד אתם חושבים שאתם (כסקיפר) נוהגים בסדר גמור.

 

[אברהם פאר]

לשאלתך הראשונה.......

אכלת אותה,אם יצאת עם סקיפר שאתה לא מכיר,וכל זמן שהסקיפר פועל כחוק,עליך למלא אחר הוראותיו.אתה רשאי להציע ולהעיר כמובן,אך עליך לציית. שאלתך השניה לא ברורה.

 

[arye9]

לא רואה כאן דילמה

הוא הסקיפר, כך שחוץ משיחה אתו וקיטורים אין לך הרבה אפשרויות.

 

[ron800]

הסקיפר צודק

הסקיפר אחראי לבטיחות הצוות והספינה והוא צריך לשמור על שיקול דעת סביר לכן בשעות המנוחה שלו עדיף שינוח ולא יעשה עבודות נוספות . אני הייתי נוהג כמותו

 

[dov98]

קח רק בחשבון ------------>

בדיוק כפי שאתה לא מכיר אותו, הוא לא מכיר אותך ולדעתי משפט זה יותר חשוב: הוא סומך רק על עצמו כאשר הוא עושה את מערכת השיקולים שלו. אגב, אני הייתי נוהג בצורה זהה ורק לאחר הרבה זמן כאשר הייתי מכיר את יכולות חבריי הייתי מטיל משימות עפיהן ולא רגע לפני זה. לגבי קשה ומסוכנת? עניין של ראות עיניים...העובדה היא שאתה מדבר איתנו כעת

מלבד זאת יש הרבה סקיפרים שלא יודעים מהחיים שלהם והאמת היא שלא הייתי מוכן בעד שום הון שבעולם להפליג עם לפחות מחצית בעלי רשיון בינלאומי בארץ. קח בחשבון שעושים רשיון תוך כשנה עם כל המשתמע מכך.......

 

[soso_sami]

בואו נחדד קצת

אני מצטרף לתמימות הדעים שהוצגה פה אבל... מה קורה כשאתה לא הסקיפר. אתה חושב שאתה יותר טוב. אתה מקבל את הדין והמרות ללא בעיה (אכן כך היה) אבל כעת ישנה בעיית בטיחות. אתה יודע שאם תיגש עכשיו עם איש הצוות לסיפון למשוך את החלוץ בתנאים הקיימים ישנה סכנה מוחשית שאחד מכם עשוי ליפול. פשוט הרוח חזקה מדי, המפרש גדול מדי והסירה לא נהוגה "נכון" לפי הבנתך. עד מתי תעשה את מה שאתה צריך לעשות או הצטוות לעשות ומתי תמשוך את הקו האדום של הבטיחות ותגיד "ככה אני לא עושה את זה - יש דרך בטוחה יותר!"? ולגבי העבודה הנוספת ושחיקת הצוות לכל אלו שטענו שהיו נוהגים בדיוק אותו הדבר - בואו נזכור שסקיפר ללא צוות בים קשה לא שווה הרבה. נכון עדיף שהסקיפר יהיה רענן מספיק וחד מספיק להחליט נכון אבל אם הצוות יהיה שחוק ומותש מהעדר שעות שינה הוא לא יעשה את הנדרש ויסכן גם את הסקיפר וגם את עצמו. לאבד איש צוות בלב האטלנטי בסערה כי הוא לא זכר לקשור את עצמו מרוב עייפות ולא עמד לא הכוח להחזיק את עצמו כשהמיתר גרר אותו למים זו חוכמה קטנה מאוד. ואם אתה רענן וישנת מספיק (או אולי אתה ישן עכשיו) זה לא ממש יעזור לך בתמרון האדם בים שמלכתחילה לא היה צריך להתבצע. ואגב.... מבחן התוצאה כמו שמישהו כתב "הרי אתה פה כותב את השורות האלה..." הוא לא ממש רלוונטי כי ישנם עוד כמה גורמים כמו מזל ואחרים. הדילמה עוסקת, שוב, בסקיפר שאינו מפליג ככזה המתמודד עם החלטות גורליות של הסקיפר העשויות להשפיע על חיי אדם. והבה לא נתחסד ונתחבא מאחורי הקלישאה שהסקיפר תמיד מחליט וצריך ליישם את ההחלטה או לא להפליג. כל אחד מאיתנו עשוי להתמודד עם הסיטואציה הלא נעימה וישנן דרכים מדרכים שונות לנסות ולשנות את פני המציאות לפני שמכריזים מרד או קופצים לשחות עם הכרישים.

 

[arye9]

עדיין אני לא מסכים אתך

כלי שייט מפליגים בימים כבר מאות שנים. והחוקים ומקרים דומים נדונו כבר בבתי משפט מאות פעמים. אם לא הוסיפו לחוק "... מלבד במקרים שמישהו חושב אחרת" כנראה שעדיין רב החובל הוא המחליט האחרון. לשם ויכוח והעלאת דעות השרשור הזה על הכפק אבל לשכנע (לשמחתי) לא תצליח. דרך אגב אני מאמין שאותה הפלגה הסתיימה רק בקיטורים

.

 

[soso_sami]

אי אפשר לא להסכים איתי

שהרי את דעתי עדיין לא פרטתי אלא העלתי דילמה כמו שכתבת לשם העלאת דיעות וחידוד. אני לא מתכוון לשכנע איש ולא מתכוון להתעמת איתך או עם החוק. אין פה עניין של צדק וטעות אלא עניין של מה עושים ואיך מתמודדים. איך מתמודדים עם מצב שאתה בטוח שנותנים לך הוראה שגויה או שמסכנים אותך ויש לך את הכלים להחליט כך. יש בידך את הכלים לשפוט את ההחלטות וההוראות. איך לדעתך היית מצליח לנתב אותן לכיוונים מועדפים יותר מבחינתך או על פי השקפתך. והאמן לי זה לא פשוט בכל בכלל ואין פה עניין של אגו (לפחות רוב הזמן) ולגבי ההפלגה היא אכן נגמרה בטוב והמון קיטורים (דווקא לא שלי ) אבל אחרי שלושה חודשים משותפים כמעט - לא נשארנו חברים.

 

[Captain Black]

sami לך לפי התחושות

לדעתי אין כאן דילמה, בצורה חד משמעית לא הייתי נותן למישהו לסכן את חיי!!! ראינו בעבר אנשים תמימים ששילמו ביוקר על תמימותם בהחלט לא מסכים עם החברים שמצודדים בקבלה אוטומטית את החלטות הסקיפר, אני שואב זאת מניסיוני בעבר בחיל הים כאשר נאלצתי לא פעם אחת לשנות החלטות של "רבי חובלים" שאם הייתי מקבל את מרותם היום לא הייתי מדבר איתכם כאן בפורום. יש לי דוגמאות שהשתיקה עדיין יפה להן שאם הייתי מעלה אותן פה על הכתב הייתם בוודאי מקבלים צמרמורת. לגבי נושא המנוחה, ללא ספק הסקיפר חייב! לנוח מספיק מיתר אנשי הצוות בכדי לתת לראש לעבוד כמו שצריך. כמו בחיים שמור על החוק!!! אבל לך עם התחושות.

 

[סקיפר אילתי]

לפי דעתי captain black הגזמת..

הפלגה בכלי שייט זה לא לונה פארק. הדוגמא שלך מחיל הים שווה לת..! מי שמחליט זה רב החובל,הקברניט,הסקיפר,המפקד או איך שלא תכנה אותו,כל עוד לא הוכחת שהוא שיכור,חולה,או מעורער בנפשו,אתה חייב למלא כל הוראה. ספרי ההסטוריה מלאים בסיפורים על קצינים שמרדו בקברניט רק משום שנדמה היה להם שהקברניט טועה. גם כשהצליחו להוכיח בבית המשפט שהקברניט טעה בשיקוליו הם נתנו את הדין על מעשה המרד.איך אתה יכול לדעת שפעולתו של הקברניט שגויה ומסכנת חיים? הרי עצם הכרזת המרד מהווה סכנה לצוות ולכלי השייט, כולם יודעים איך התחיל אף אחד לא יודע איך ייגמר. בהרבה מקרים הביא המרד לאודן כלי השייט יחד עם כל הצוות. הרבה אנשים נוטים לחשוב בטעות שעל יאכטה לא חלים חוקי הים. במקרה של סמי כל עוד לא עלה בדעתו ליטול את הפיקוד בכח היו לו שתי אפשרויות: האחת "לייעץ" לסקיפר בעדינות וולקוות שחלק מהעצות יתקבלו. השנייה להתפלל שייגמר בשלום. הוא כנראה התפלל באדיקות ,עובדה הוא כאן. ולסיום,לכל סקיפר האישיות שלו,לפעמים נסיון ימי רב מחפה על אישיות בעייתית,אבל מכאן ועד הכרזת מרד הדרך ארוכה.

 

[Alex33]

קשה לי להתייחס ספציפית , אך השקפתי

בעניין די ברורה. 1. הסקיפר אכן סמכות החלטית אחרונה וסופית.אפשר -אף רצוי - שיתיעץ לפי העניין באנשי צוות , בעיקר באלה בעלי יכולת (המוכרת לסקיפר) לתרום ,אך בסופו של דבר צריך להבין שיש לקבל את דעת הסקיפר ,במיוחד שהוא הבעלים,וטעויות-גדולות וקטנות-יעלו לו ,ורק לו, גם בכסף וטירחה.. אלה דברים שצריך לומר -אם לא מובנים מאליהם..- בצורה פתוחה וברורה בתדריך מקדים לקראת הפלגה(יחד עם יתר הפרטים שיתארו את"קווי המיתאר", לוח הזמנים ,הגבולות והמיגבלות של ההפלגה) ובמיוחד אם היא ממושכת. על אחת כמה וכמה בהפלגה עם חברים,כדי למנוע אי-נעימויות וויכוחים בהמשך...ולהישאר חברים גם בהמשך. אישית, לא הייתי יוצא להפלגה "כיף" ממושכת(תורכיה וכדומה) עם סקיפר שאני לא מכיר , כשייט וכאדם. לגבי הפלגה "מסחרית"/DELIVERY ,עם סקיפר ואנשי צוות בשכר, שם אין הזדמנות לסקיפר להכיר את אנשי הצוות המתחלפים תדירות (ולהיפך..),ולהכיר הדדית כל אחד את רמתו ונסיונו של האחר, ההפלגות ממושכות וקשות יותר , ועל כן נושא המשמעת חייב להיות ברור וחד יותר...בהפלגות בשכר, יש גם הבנה שסקיפר כושל לא היה מחזיק בתפקידו זמן רב.. גם כאן, מי שרוצה להקפיד שלא יקח כל עבודה..( אני מדבר על כך תאורטית, לא הפלגתי אף פעם בשכר..לא ממש מכיר את ה"מאטריה") 2. יוצא מהכלל לדעתי- לא בהבט החוקי אלא ברמת ההשקפה האישית שלי- הוא בהקשר הבטיחות. אם סקיפר מחליט על מעשה שיש בו משום סיכון חיים (כולל שלו) ובנסיבות המקרה זהו מעשה נוגד נוהלי SEAMANSHIP טובה ומקובלת , אני הייתי "לוקח סיכון" ,מביע נחרצות את דעתי ומתנגד "פסיבית" לביצוע הוראה כזו ולפחות לא מבצע אותה בעצמי..מעבר לזה גם כאן אין יותר מה לעשות. 3.מאידך , בנסיבות קיצוניות ( תקלות חמורות, מזג אוויר קשה) קשה להגיע להחלטה איפה בדיוק הגבול בהקשר לאמור לסעיף קודם ; אז, לעתים ,המנעות או דחיה של פעולה מסויימת(בגלל ויקוחים או סרבנות) עלולה ב"גדול" להחמיר את המצב (הבטיחות) של כלל הסירה על ציוותה..

 

[אלון סלומון]

>>> מצב קשה

אתחיל ב: "הטוב והרע,ומה שקרה, במו ידייך נברא. ואמשיך: ישנם סקיפרים שניתן להשפיע עליהם ועל שיקולי הדעת שלהם. ולפי בסיפור סקיפר זה לא נמנה עליהם. ולכן,הייתי הולך בין הטיפות ומנסה להשפיע על דעתו,ואם לא,אז או שאקבל את דעתו (ראה ציטוט פתיחה),או שבהזדמנות הראשונה ארד מהספינה.

 

[soso_sami]

עוד עוד עוד

זה מתחיל להתפתח להיות מעניין. אנא עוד דיעות, בת ים ראיתי שהיית פה ולא הגבת גם אחרים ואחרות... לא להתבייש ולא לפחד. לקח לי הרבה שנים להפנים את העובדה הפשוטה שאין לי תשובה מוחלטת ואין פה עניין של נכון או לא נכון. מעולם לא העברתי את הסיטואציה בראשי לפני שנתקלתי בה. גם כשהפלגתי עם סקיפרים אחרים הן כשהם פיקדו והן כשאני פיקדתי לא נתקלתי בכזו סיטואציה ובמקרה הראשון עשיתי את הטוב ביותר כפי שהבנתי אותו אז ואני חושב שכך אנהג גם היום אבל... לפני שאני מפרט ושם את עצמי על שולחן הניתוחים ונותן לכולם לקטול אותי ולהוליך אותי על הקרש אני אשמח לקרוא עוד דיעות והתלבטויות. כמי שהתנסה בכך זה בכלל לא פשוט

 

[בת ים]

אמא מחכה שהילדים יתבטאו

קודם...

 

[soso_sami]

אז מה זה אומר? כשאני צועק אימל'ה...

כשאני צועק אימל'ה... בים, את תבואי????

 

[בת ים]

בטח...אבל רק אם אני לא ככה../images/Emo5.gif

בגלל עצות של ילדים סוררים.

 

[בת ים]

ביש מזל../images/Emo57.gif

נפלת על סקיפר/איש תסלחו לי ביותר על הביטוי-חרא! ואני חושבת שאופן ההתנהגות שתארת, נובעת דווקא מאופיו של האיש ולא מתוקף תפקידו כסקיפר. הסקיפר צריך יותר מנוחה? תא יותר נוח? כן!! כי האחריות בסופו של דבר נופלת על כתפיו. האם הסקיפר צריך להתעלל באנשי הצוות במתכוון, האם הוא צריך למנוע מהם שינה? לא!! אבל מה, כפי שכתבו כאן לפני, מן הסתם חלים על היאכטה חוקי הים, הסקיפר, סוציופת ככול שיהיה, הוא האחראי על הסירה וצוות נתון למרותו. מוזר, הסיפור הזה גורם לי לחשוב שבעצם אופי האדם לעולם לא ישתנה, גם אם חלפו מאות שנים וגם אם הסירות הפכו בינתיים מעץ לפיברגלס. למי שיצא לראות את הסדרה הורנבלוואר (מומלץ, מומלץ)או לקרוא את הספרים, יכול להבין מה הכוונה לקפטן סוציופת/מתעלל. כלומר, המעמד הבכיר יותר, לעולם ועד יכתיב שררה, יש מי שידע לנהוג בה בחוכמה ובדעת ויש מי שינצל אותה לרעה, כמו בסיפור שלך. אישית, במקרה של בטיחות, כמו בפסקה על שינוי קורס כשהסקיפר על הסיפון, לעומת אי שינוי קורס כש"סתם אנשי צוות"/מלחים פשוטים על הסיפון, הייתי כן מעירה לסקיפר.גם במחיר, נגיד של עונש על נסיון להמרות את פי הקפטן, נסיון להמריד את אנשי הצוות...יכול להיות שהקפטן היה מורה להלקות אותי או לכבול אותי לריגינג של המפרש הראשי...... אהה..אופפס..התבלבלתי עם סיפור אחר

ברצינות, בנושאים של בטיחות בהחלט הייתי מביעה את דעתי, בעדינות ובנסיון למצוא את הרגע המתאים. אם אני חושבת שזה היה עוזר? לפי תאור הדברים, לא נראה לי. אבל שווה היה לנסות. בענינים של מנוחה ותיזוז, לא חושבת שהייתי מעירה לסקיפר, אלה עם כן בשלב מסויים העניין היה הופך למפגע בטיחותי. שורה תחתונה: לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות, חוץ מלהתפלל לפוסידון ולקוות שיש עוד בעולם שסקיפרים הוגנים.

 

[ה ש ח ף]

הדעה שלי...

לפני מספר חודשים התפרסם סיפור, נדמה לי שהקישור הופיע כאן, על יאכטה שהתהפכה באיזור הקריביים, הסקיפר ריכז את האנשים ותדרך אותם להשאר יחד על גבי הגוף של הספינה ההפוכה. שני אנשי צוות חשבו שהם יודעים טוב יותר והחליטו להתחיל לשחות לכיוון שלדעתם נמצא החוף הקרוב. לאחר מספר שעות חולץ הסקיפר יחד עם האנשים שאיתו, החיפושים נמשכו עוד יומיים עד שנמצאו השניים הנוספים במצב קשה מאד. כאשר אני מפליג כסקיפר אני מעדיף לקחת את המשמרות הקשות יותר, את השעות שרוב האנשים מעדיפים לישון בהן, כך אני בטוח שבזמנים אלה המשמרת מוחזקת טוב, את המשמרות הקלות יעשו האנשים בעלי פחות נסיון, בשעות אלה הם מרגישים נוח יותר להעיר אותי כאשר צריך. תמיד טוב לשמוע דעות של אנשים בעלי נסיון, יש סקיפרים שמעדיפים לא לקחת אנשים כאלה כדי לא לשמוע את דיעותיהם. החוק בים די דומה לחוק השיפוט הצבאי, אתה ממלא פקודה אלה אם היא בלתי חוקית בעליל. ההבדל הוא שלא כמו בצבא אתה תמיד יכול לרדת בנמל הבא. כמו שאמר לי פעם רב חובל ותיק: On my ship it's my way or gangway. אגב, בחוק השיפוט הצבאי עדיין קיים אונש מות למסרב פקודה בים במצב של בטיחות. למיטב ידיעתי מעולם לא הופעל הסעיף הזה בחיל הים, ונקוה שלא יהיה בו צורך.

 

[soso_sami]

אז ככה אני טפלתי בזה

ראשית אני חושב כמו מרבית האנשים שסקיפר זו לא רק הכשרה אלא גם תפקיד. על סירה יש רק סקיפר אחד וכל השאר שייטים מנוסים יותר או פחות. תחת ההגדרה הזו יצאתי לים. במפגש שלי עם הסקיפר הבהרתי את עמדתי וציינתי שבעיני כל עוד לא תפגע הבטיחות אין שום בעיה וכשהבטיחות תפגע נמצא את הדרך לעבור את המכשול. גם אני בתור סקיפר מעדיף את המשמרות המורכבות ולא חושב שהסקיפר צריך לנוח יותר או להיות רענן יותר או כל דבר אחר - יותר אלא אם הוגדר כך מלכתחילה. כסקיפר אתה אחראי לא רק לספינה אלא ובעיקר לשלום הצוות. נכון שאין פה מצב של התעללות מכווונת או רדיה בצוות אבל יש חוסר התחשבות מופגן וסוציומטיות קיצונית. הבעיה שזה גלש גם לבטיחות ושם זה כבר לא משחק. אני לא עזבתי ולא מיהרתי לעזוב את הסירה כי בין השאר ראיתי בחוויה הזו מבחן לי עצמי. לא, לא. לא אל מול בורא עולם אלא ביני לביני. איך אני מצליח להתמודד עם המצב הזה, מה צריך לעשות, מה מותר לעשות ובעיקר איך אני אלמד ואנהג אחרת ולא רק מתוקף אישיותי אלא מתוך רגישות והבנה מלאה של מערכת היחסים סקיפר/צוות. קרעתי את התח... בהפלגה ולא קיטרתי אלא לעצמי בלבד. נכון שהיו כמה וכמה נקודות משבר בעיקר כשאתה מסיים משמרת מחורבנת בלילה כשקר ורטוב ומגעיל ולפניה לא ישנת וכל מה שאתה רוצה זה לפשוט את חליפת הסערה והסוודר והטרניג והגטקס והכפפות הרטובות ולהכנס בטרנינג יבש יחסית למיטה לחה ולישון קצת ואז הדפיקות מהסיפון שקוראות לך לבוא לעזור לפרוש עוד קצת חלוץ שמשמעו להוריד את החלוץ הקיים ולהחליף אותו או להניף עוד בייבי סייל. איזה מזל שרק אני הבנתי עברית על הסירה ויכולתי לגדף ולקלל בחיוך. כשהגיעו העניינים לכדי דילמות בטיחות התחלתי מלחמת התשה ורבלית. נכון אני יודע שזה לא נכון ולא תקין אבל גם ההחלטות היו שגויות - אני משוכנע! וזה לא שלא עשיתי את הדברים לבסוף אם כך הוחלט אלא שניסיתי לשנות את ההחלטה ע"י דיבוי התשה. לבסוף הוחלט לנהוג כעצתי ורק כדי שאני אפסיק לברבר כבר. מכיוון שחוות הדעת עלי כבר לא הייתה חשובה בעיני לא היה אכפת לי להתפס כנודניק חסר תקנה ובלבד שכשהרוח נשבה ב-60 קשר והגלים היו כהרים ולא ראינו כלום והיינו מותשים כי רק שנינו החזקנו משמרות התקבלה לבסוף דעתי להיות ב- Heveto בכדי שנוכל לנוח ולאגור כח להמשך וכן הלאה דוגמאות מעין אלה. אז זהו. ככה נהגתי ולא הגעתי לכדי עימותים ולא הסתפקתי רק בקיטורים ומצאתי את הדרכים לנתב את ההחלטות וכנראה שלבסוף הייתי בסדר כי בסיום ההפלגה הוא אמר לי שלעולם כנראה לא יצא איתי יותר לים אבל בכל פעם שיצטרך ישמח אם אני אהיה זה שיפליג את הסירה שלו לכל מקום בכל זמן. לא מעט התלבטתי בשאלה איך הייתי נוהג כסקיפר אם איש הצוות המיומן שלי היה חולק על דעתי והחלטותי. ראשית עד כמה הייתי מוכן להיות פתוח לביקורת ובאיזו סיטואציה ושנית עד כמה הייתי מוכן להתפשר על דעתי. נושא נוסף שהטריד אותי היה איך הייתי נוהג לו אותו איש צוות היה מנדנד לי בדרך זו או אחרת על מנת לשנות את החלטותי או דרכי. מתי הייתי מתפרץ עליו, עד כמה הייתי חזק מולו, באיזו הזדמנות הייתי מגרש אותו אולי ובכלל. צריך גם לזכור שהבעיתיות המוצגת יוצאת בד"כ במצבי לחץ ולא במצבי הפלגה רגילים מה שמחריף כל סיטואציה של עימות. אני חושב שהחוויה הזו על כל יתרונותיה וחסרונותיה (לא הייתי מוותר על ההפלגה הזו גם בדיעבד) בסופו של תהליך תרמה לי לא מעט כסקיפר גם ואולי בגלל שהיו בה חלקים פחות נעימים.

 

[בת ים]

אהבתי את הגישה שלך../images/Emo45.gif

אכן, מכל מצב אנחנו לומדים ובסופו של דבר, כמו שראינו גם בשרשור התקלות, סופו של דבר אנחנו מגדירים את הסיטואציה-חוויה. תודה על השרשור המאתגר!!!