דילמה
מזמן לא הייתי כאן ואני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני מעלה כאן דילמה.
רקע קצר: אנחנו גרים בחו״ל אני כרגע בהריון (לידה צפויה בפסח) ואחרי הלידה אנחנו מתכננים לצאת לטיול גדול ובסופו בסוף יוני לחזור לארץ סופית אחרי יותר משנתיים וחצי. כרגע אמא שלי צפויה להגיע בדיוק בתל״מ ולהישאר בערך שבועיים בעיקר כדי לעזור לנו עם האח הגדול והעובדה שאנחנו צריכים לארוז ולמכור הכל לפני שאנחנו עוזבים לטיול (את הרוב הבן זוג יעשה כמובן). האמת שאני מאוד מצפה לזמן הזה עם אמא שלי זאת הזדמנות שלא ממש היתה לנו וגם לא בטוח שתהיה, רק אנחנו (והילדים והבן זוג כמובן אבל הרבה פחות אנשים מאשר בארץ) שאני לא עובדת ושהיא לא עובדת ואפילו שנגמר אצלה תקופה כשנחזור זה לא יהיה אותו דבר כי היא עובדת משרה מלאה.
עכשיו לפני שבועיים בערך חמי העלה את הרעיון שהוא רוצה להגיע לברית, בעברו הוא היה דתי וזה מאוד חשוב לו ואני מוכנה שניקח מוהל בגלל שזה חשוב לו (למרות שבארץ לקחנו רופא וגם בגלל שכאן דווקא מוהלים הם יותר מנוסים מרופאים לדעתי). הוא מגיע כנראה לבד בלי חמתי אבל זאת עדיין טיסה מאוד יקרה 2000$ וארוכה (גרים באוסטרליה) והוא רוצה להישאר שבועיים. הבעיה שלי זה שאני מרגישה שזאת תהיה פלישה לזמן שלי ושל אמא שלי. וזה לא שאני לא אוהבת אותו, אבל יש לנו רק חדר אורחים אחד וככה מישהו יצטרך לישון בסלון וזה יהיה צפוף. מעבר לזה, זה לא שהוא יסייר באזור ויסתובב הוא יהיה איתנו בבית ואין לי בעיה עם זה אם הוא היה לבד, אבל כמו שאמרתי זה מוריד לי מהאינטימיות שרציתי עם אמא שלי. אבל אני גם מבינה שממש חשוב לו לבוא לברית והוא מוכן לעשות את כל הנסיעה והעלות המטורפת רק בשביל זה, אז איך אני יכולה להגיד לו לא?
בתוך תוכי אני מקווה פשוט ללדת בשבוע 38 ואז החפיפה בין זמני הביקור שלהם תהיה מינימלית.
זהו לא יודעת אם יש לי כאן איזה שאלה זאת פשוט דילמה בתוכי, כמובן שדיברתי עם הבחור והוא מבין אותי אבל שוב אני אפילו לא כל כך יודעת מה אני רוצה, מצד אחד אני מאוד רוצה את הזמן לבד עם אמא מצד שני אני רוצה לכבד את הצורך שלו להיות בברית.
מזמן לא הייתי כאן ואני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני מעלה כאן דילמה.
רקע קצר: אנחנו גרים בחו״ל אני כרגע בהריון (לידה צפויה בפסח) ואחרי הלידה אנחנו מתכננים לצאת לטיול גדול ובסופו בסוף יוני לחזור לארץ סופית אחרי יותר משנתיים וחצי. כרגע אמא שלי צפויה להגיע בדיוק בתל״מ ולהישאר בערך שבועיים בעיקר כדי לעזור לנו עם האח הגדול והעובדה שאנחנו צריכים לארוז ולמכור הכל לפני שאנחנו עוזבים לטיול (את הרוב הבן זוג יעשה כמובן). האמת שאני מאוד מצפה לזמן הזה עם אמא שלי זאת הזדמנות שלא ממש היתה לנו וגם לא בטוח שתהיה, רק אנחנו (והילדים והבן זוג כמובן אבל הרבה פחות אנשים מאשר בארץ) שאני לא עובדת ושהיא לא עובדת ואפילו שנגמר אצלה תקופה כשנחזור זה לא יהיה אותו דבר כי היא עובדת משרה מלאה.
עכשיו לפני שבועיים בערך חמי העלה את הרעיון שהוא רוצה להגיע לברית, בעברו הוא היה דתי וזה מאוד חשוב לו ואני מוכנה שניקח מוהל בגלל שזה חשוב לו (למרות שבארץ לקחנו רופא וגם בגלל שכאן דווקא מוהלים הם יותר מנוסים מרופאים לדעתי). הוא מגיע כנראה לבד בלי חמתי אבל זאת עדיין טיסה מאוד יקרה 2000$ וארוכה (גרים באוסטרליה) והוא רוצה להישאר שבועיים. הבעיה שלי זה שאני מרגישה שזאת תהיה פלישה לזמן שלי ושל אמא שלי. וזה לא שאני לא אוהבת אותו, אבל יש לנו רק חדר אורחים אחד וככה מישהו יצטרך לישון בסלון וזה יהיה צפוף. מעבר לזה, זה לא שהוא יסייר באזור ויסתובב הוא יהיה איתנו בבית ואין לי בעיה עם זה אם הוא היה לבד, אבל כמו שאמרתי זה מוריד לי מהאינטימיות שרציתי עם אמא שלי. אבל אני גם מבינה שממש חשוב לו לבוא לברית והוא מוכן לעשות את כל הנסיעה והעלות המטורפת רק בשביל זה, אז איך אני יכולה להגיד לו לא?
בתוך תוכי אני מקווה פשוט ללדת בשבוע 38 ואז החפיפה בין זמני הביקור שלהם תהיה מינימלית.
זהו לא יודעת אם יש לי כאן איזה שאלה זאת פשוט דילמה בתוכי, כמובן שדיברתי עם הבחור והוא מבין אותי אבל שוב אני אפילו לא כל כך יודעת מה אני רוצה, מצד אחד אני מאוד רוצה את הזמן לבד עם אמא מצד שני אני רוצה לכבד את הצורך שלו להיות בברית.
