דילמה

r3dt4g

New member
דילמה

היי כולם
למי שזוכר אותי, לא הייתי כאן די הרבה זמן
הסיבה לכך היא שעזבתי את עולם ההכרויות מסיבות אישיות.
לאחרונה אני חושב לחזור לזה, אך אני נמצא בדילמה קטנה.
הבעיה שלי היא שאני סובל מהתקפי חרדה, זה משהו חדש יחסית, בעבר זה לא היה לי, אבל בגלל זה אני מתקשה להתפרנס.
היום אני גר עם אחותי וכנראה שבעתיד הקרוב אני אחייה בעיקר מקצבת נכות ועבודה במשרה חלקית.
אני לא דואג מבחינת מחייה ואני יודע שהבעיה תעבור בסופו של דבר אבל מדאיג אותי הנושא הזה בכל מה שקשור לזוגיות.
כמה נשים באמת יכולות למצוא עניין באדם שסובל מבעייה נפשית?
בחודשים האחרונים אבא שלי החליט לנסות "לסדר" לי מישהי מאוקראינה שהיא סוג של קרובה רחוקה (אחות של בעלה של אחותי הקטנה).
המישהי הזאת ממה ששמעתי עד עכשיו מנהלת חיים פשוטים, בעלת אופי רגוע וכזאת שלא אוהבת לצאת הרבה, שזה מושך אותי כי אני בעצמי כזה.
ועוד דבר, יש לה ילד (בן 5 נראה לי), ולמרות שזה כלל לא מהווה מכשול בשבילי, זה כן יכול להשפיעה על התפיסה של אותה האחת בכל מה שקשור למציאת בן זוג.
אני מאמין שהיא כנראה תרצה גבר בוגר, עם עבודה מסודרת, שיוכל לפרנס אותה ואת הילד שלה, וליהיות בעמדה טובה מספיק בכדי ליצור בסיס טוב למשפחה.
וזה מסוג הדברים שחסרים לי.

איך לדעתכם אני צריך לפעול במצב כזה?
האם בכלל שווה לי להכנס לזה או שאולי עלי לנסות ללכת על משהו קל יותר, כמו להכיר מישהי פה בפורום לדוגמה, לצאת ביחד, ולקדם את זה משם?
 
על זה המבוגרים היו אומרים..

למה לקשור את העגלה לפני הסוסים ??

דבר עם הבחורה, תן לה להכיר אותך, תמצא חן בעיניה -הרווחת !!
לא תמצא חן בעיניה,
-חזרתה בדיוק לאותו מקום שבו אתה נמצא היום.
ולא הפסדת כלום -אם כבר אז הרווחת היכרות וניסיון עם אדם חדש.

ועוד משו.. אל תספר לה -אני ככה וככה ויש לי בעיות ובלה בלה בלה..
תשאל תספר לא תשאל לא מעניין .

אל תנסה לייפות כשאתה מספר על עצמך אבל גם אין צורך
להרחיב על מה שבעיינך נתפס כחסרון.

בהצלחה.
 
שלום איש יקר!!!


את האמת...
התגעגעתי אליך!
אני שמחה שהחלטת לקפוץ ולבקר אותנו שוב...
אני שמחה עוד יותר לדעת שאתה מרגיש פה,בפורום,מקום מבטחים לבוא ולשתף,להתייעץ ולמצוא כתף תומכת:)

לגבי הבעיה שהעלת...
ראשית אומר אל תכנס לקשר שמנסים להכיר לך..
עליך בראש ובראשונה לטפל בעצמך לפני שאתה חושב להתחיל לטפל באחרים...
עצם העובדה שהבחורה עם ילד וכיום לא קל לחיות פה בארץ,העול והנטל הכרוכים בפירנוס המשפחה יחמירו לך את בעיית החרדה שאתה שרוי בה כעת..

תטפל בעצמך קודם.תעשה כל מה שצריך לעשות על מנת לעבור את התקופה הזאת.
זה הכי חשוב.
תיוועץ עם פסיכולוג גם,נסה להבין באמצעות טיפול מדוע אתה כה לחוץ וחרד מזוגיות גם...

אני מחזקת את ידייך מפה,שולחת לך
ענקי
ותדע...
שתמיד אהיה פה לתת לך את הכתף שלעיתים אתה זקוק לה:)



 

r3dt4g

New member
תודה ציירת :)

גם אני התגעגעתי אליך, הפורום הזה הוא סוג של בית בשבילי, אפילו שאני יוצא לחופשות פה ושם :)
בכל אופן אני מבין אותך לגמרי בקטע של לא להכיר כל עוד יש לי את הבעיה עם החרדות,
אבל יש פה משהו יפה בכל הסיפור, הדרך בשבילי לצאת מהחרדות זה למצוא משהו שאני יכול להשקיעה בו את עצמי, לתת את כולי למען מטרה כלשהי.
הקדשה עצמית, השקעה, זה רק חלק מהדברים שרק משפרים את מצבי.
אני מאמין שזוגיות יכולה להוציא אותי מהמצב שלי.

בלי קשר אני מסכים איתך לגמרי וזה גם הסיבה למה עזבתי את הקהילה, כי הגרשתי שאני לא במצב טוב להכרויות.
המטרה שלי בסופו של דבר זה כמו שאומרים "לפגוע בשני ציפורים עם אבן אחת", להכיר מישהי, ותוך כדי להפטר מהחרדות שלי (שאגב לא קשורות לזוגיות)
 
תעשה הפרדה.

בוא נניח שמצאת זוגיות..
היא בהכרך תיהיה זוגיות שככל הנראה מכילה גם את הבעיה שלך.

איך זה פותר את הבעיה ?

לדעתי הפרד ומשול
 
אמממ...

ואתה באמת חושב/מרגיש שאתה רוצה להתחיל את הזוגיות שלך ממקום של גידול ילד שהוא לא שלך?
תוכל להתמודד עם זה? אחת כמה וכמה שמדובר יחסית בילד גדול שייתכן והוא לא יראה בך את הדמות אבא?

תנסה לדלות קצת יותר פרטים לגבי הבחורה...
אל תכניס את עצמך להתחייבות שאח״כ יהיה לך קשה לצאת ממנה...
 
להכיר בכוחות עצמך

אתה נשמע או יותר נכון נקרא אחלה בנאדם, כנה וישיר שחושב בצורה שקולה , אתה לא צריך להתפשר או להגיד נו שיהיה .
ואת הצדדים האלה אתה צריך לייחצן ולפאר בזמן שאתה מכיר בנות, כמובן לציין שיש מגרעות אך לתת יותר דגש על המעלות .
 

io1977

New member
יש פה סוג של "עיסקת חבילה"

מצד אחד אתה אם הבעיות שאתה לא מסוגל לתקשר עם בחורות אז אתה פונה למישהי שכנראה תסכים להיות עימך מטעמי נוחות (הייתי באוקריינה שם כולם חושבים ישראל זה כמו ארצות הברית ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות) לכן היא כנראה תעשה הכול כדי שיהיה לילד שלה עתיד טוב יותר.
תחשוב טוב עם כדאי לך כי לא בטוח שזו תהיה זוגיות אלה יותר זוגיות מטעמי נוחות.
כמו שאמרו לך פה אולי באמת לנסות עוד מאמץ קטן של טיפול לפני האופציה הזו שיהיה בהצלחה בכול מקרה
:)
 
לא קל,

אבל...
אתה יודע, מצבים כאלו של התקפי חדרה וכו' הם מעגליים.

אתה חייב לשבור את המעגל אבל לעשות זאת בכוחות עצמך ולא להסתמך על גורם חיצוני (למשל, מערכת זוגית).
שם יכולה להיות הנפילה הכואבת, כך אני מאמין בכל אופן.

קח לעצמך זמן,
שקם את עצמך, אני בטוח שאתה יכול וזו לא שאלה של אם אלא מתי וכמה אתה מוכן להשקיע בזה.

אח"כ תמצא זוגיות,
אל דאגה - זה יגיע :]

אגב,
אני מאוד שמרן בדיעות שלי, ככה שמישהי עם ילד זה no-no אצלי (כרגע בכ'א - ואתה פחות או יותר בגילי ככה שזה תופס גם גם לגבייך).
 
למעלה