אני כן חושב שיש בעיה עם הבחור
קודם כל, זה לא אומר שלך אין מה לבדוק עם עצמך. בהחלט יש. זה נכון תמיד, ונכון במיוחד כשיש סדרה של קשרים זוגיים לא מספקים.
however
אני רוצה להתייחס למצב המשפחתי של הבחור, גם בהקשר של העבירה של האב, שאני חושב שהיא דווקא מאוד משמעותית בסיפור (ואני לא שוכח לרגע את חזקת החפות ואת העובדה שיש גם טעויות שיפוטיות. ואף על פי כן).
עבירות פלילות, בעיקר אם הן בתחום היחסים הבין אישיים, כגון עבירות מין, אבל לא רק [ציינת שלא תתני לו להתקרב לילדייך...] -העבירות הללו לא נולדות בחלל ריק. לא כל מי שאוהב נשים אונס, לא כל מי שאוהב לחבק מטריד, ולא כל מי שאוהב ילדים הוא פדופיל. לא כדאי להתבלבל מטענות של נאשמים שבהן תמיד כל העולם אשם, חוץ מהם.
זוגיות שיש בה בעיות רגשיות קשות, שיושבות על תרבות של סגירות, הסתרה, העמדת פנים [אני מדבר כאן על הזוגיות של הורי החבר], מייצרות דינמיקה לא בריאה. לתוך הדינמיקה הזאת נולדים ילדים, שכל אחד מהם מעוצב קצת אחרת, ובוחר עמדה שונה כלפי המצב אליו הוא נקלע [מצב שמאוד נוכח גם אם מסתירים ולא מדברים], אבל מה שבטוח הוא שכולם מעוצבים נפשית בתבניות קשות שאליהן גדלו.
אני לא אומר שאי אפשר לקיים זוגיות עם אדם שבא ממשפחה שיש בה בעיות רגשיות. חלק עצום מהאוכלוסיה מגיע מבתים כאלה, בלי שתהיה שם עבירה פלילית. אבל כשיש בעיה והיא מאוד בולטת, בוודאי לא ניתן להתעלם.
החבר שלך לא אשם בכלום. אמא שלו, קרוב לוודאי, לא אשמה בכלום. אבל החבר שלך יביא לזוגיות שלו דפוסים מוכרים, וביניהם הדפוס שאת כבר כותבת עליו של הכחשה, אי דיבור, אי התמודדות וכולי.
לכן, כדי לסיים כבר את הסאגה שלי, אני אומר שאתם כזוג בוודאי ובוודאי צריכים עזרה מקצועית. זה לא מצב שאת עושה איזו שיגאה ברורה, ואם רק תתקני אותה הכל יהיה בסדר. לא. יש פה שני אנשים שלפחות לאחד מהם יש תסבוכת רגשית קשה (הוא), ואולי גם לשני יש מנה כלשהי (את). ולכן, אם זה סיפור רציני, וכך אני מתרשם שזה, חייבים פה עזרה מקצועית.
אפשר כמובן לפתור הכל ב"תזרקי אותו". אבל אני לא חושב שזו הדרך, בוודאי לא כברירה ראשונה.
