דילמה

[מיכאלית חדשה]

דילמה

או שזו לא ממש, אבל אני מפרסמת רק כי אני רוצה דעה על המקרה: מישהי שחברה טובה הכירה לי, התגלתה כמאוד נחמדה. אך לאחר כמה שבועות רבתי איתה, והשלמנו. אחרי כמה שבועות אותו סיפור. חשבתי בהתחלה שהיא משהו מיוחד, אבל היא התגלתה כמעיקה ותינוקית. ניתקתי איתה את הקשר בריב, ואין לי כוונה לחזור ולהיות חברה שלה. אני שלמה עם מה שעשיתי, אבל עדיין יש לי הרגשת מועקה קשה מהחברות הקצרה הזו, ועם החברה השניה לא הצלחתי לדבר. נראה לי שהיא מתעלמת ממני. איך אני יכולה להיפטר מהמועקה הזו ולהחזיר את הדברים לקדמותם עם החברה השניה? האם יש דרך? יום טוב, הדר

 

[מיכאלית חדשה]

אגב...

אני באמת מרגישה את המועקה. מין גוש כזה בין הלב לקיבה שמפריע לי לנשום ומוריד את מצב הרוח

 

[chuchi46]

לפי דעתי

את יכולה "להשלים" עם החברה החדשה, אבל לא לחזור לסוג הקשר שהיה קודם. למה אני מתכוונת? תחזרו לדבר אחת עם השניה, כדי שהדממה לא תעיק, אבל זה לא צריך להיות קשר עמוק, מספיק אפילו קשר של "היי" "ביי" אם את ממש לא רוצה להתקרב אליה יותר. בקשר לחברה הטובה שלך- דברי איתה- תתקשי או תקבעי להיפגש. אם היא לא מסכימה את יכולה אפילו להפתיע אותה אצלה בבית

בכל מיקרה- תגידי לה למה עשית את מה שעשית עם הילדה החונקת. אני בטוחה שאת יכולה לגרום לה להבין... זו הדרך שאני הייתי בוחרת בה, בכל מיקרה, בתקווה שהמצב יחזור לקדמותו =] המון בהצלחה! סיון

 

[chuchi46]

*תתקשרי ../images/Emo3.gif

 

[מיכאלית חדשה]

אני שמחה על התגובה..

אבל אין סיכוי שאני אשלים עם החדשה או אדבר איתה, או אתקרב, או אראה תמונה שלה. אני שונאת אותה עד כדי כך שאם אני אראה אותה ברחוב אני או אעבור מדרכה או אלך איתה מכות. אם הייתי יכולה להעלים אותה, למחוק אותה מהעולם, הייתי עושה את זה בשמחה. מבינה?

 

[chuchi46]

חח מבינה יותר משאת חושבת ../images/Emo6.gif

גם לי היה סיפור עם חברות תאומות שהיו לי...לא יודעת אם הסיבה היא אותה סיבה, אבל התוצאה דיי דומה אצל שתינו, אני חושבת. רק שכשאני רואה אותן אני ממש לא עוברת מדרכה, אני פשוט מסתכלת להן בעיניים ומחייכת

בהתחלה רק רציתי שהן יעלמו וזהו, אבל אז הגיע יום כיפור, ואמרתי לעצמי- השמים פתוחים היום יותר מאי פעם, אני אלך ואנסה לדבר איתן, ונראה מה יקרה. אבל אלוהים עדי שניסיתי. ובאמת הלכתי אליהן (זה היה לי מאוד קשה, ביקשתי מחברה טובה ללוות אותי ולעזור לי בזה, כי פשוט לא הייתי מסוגלת לבד). והן לא הסכימו לדבר איתי. ומאותו רגע אמרתי לעצמי שהבעיה עברה מהבעיה שלי לבעיה שלהן, ושאין שום סיבה שאני ארגיש רע עם עצמי בגללן. אז היום כשאני רואה אותן אני לא רק שלא עוברת מידרכה, אני גם מסתכלת להן בפנים ומחייכת

והן משפילות מבט כדי להימנע מהמבט שלי.

קצת חפרתי, אבל בכל מיקרה, אם את לא רוצה שום קשר איתה (ואני יכולה להבין את זה טוב) דברי עם החברה הטובה שלך ותסבירי לה מה קרה. גם אמרת שהחברה הטובה שלך הכירה לך את החדשה... ז"א שהיא לא חלק ממעגל החברים שלך, חלק מהחבורה... אז זה לא אמור להיות כל כך נורא אם תנתקי קשר לצמיתות... אני בטוחה שהחברה הטובה שלך, אם היא באמת חברה טובה, תחזור להיות איתך בקשר ממש כמו קודם. ובקשר למועקה? אמרת שאת מרגישה שלמה עם עצמך? מצויין! שבי, תחשבי, תגוללי את הסיפור מתחילתו ועד סופו בראש ותפנימי סופית שמה שעשית זה הדבר הנכון. אל תתביישי להסתכל לה בעיניים ולחייך (אם תאלצי לראות אותה שוב, כמובן

), אל תרגישי לא נוח אם השם שלה עולה בזמן שיחה, כי אין לך שום סיבה להרגיש ככה. חוץ מזה- הזמן כבר יעשה את שלו. סליחה על המגילה

סיון

.

 

[count on me]

פשוט - גועל נפש של התבטאות !

מזה?? ככה מדברים? מה שאת משדרת ליקום - זה גם מה שתקבלי...ושנאה זה לא טוב. אני מאוכזבת, מאוד.

 

[count on me]

נראלי שאני יודעת למה את מתכוונת...צודקת?

 

[מיכאלית חדשה]

לא

 

[count on me]

בטוח?

 

[מיכאלית חדשה]

בעצם....

תכתבי לי במסר אישי ואני אגיד לך ;|