דילמה

amir_aikido

New member
סיפור שאני מכיר

אחד הותיקים במועדון סיפר שעשה זאת, ואפילו פעמיים. כשהיה הרבה יותר צעיר ... ובכל זאת למד רק קורינדו אייקידו ... בסיפור הראשון הוא הסתדר כנראה, כי אני לא זוכר אותו. הסיפור השני היה על התקלות עם שניים באילת. הוא תפס אחד מהם במנוף בית שחי, נקרא גם : " איג´י ג´ימא " או "וואקי גטמא" ויצר לו שבר מורכב במרפק. רק שלצערו הוא נעל את עצמו בתנועה הזאת ונשאר תקוע, ואז השני הכניס לו
כך שהוא הגיע עם הבחור השני לבי"ח
לא הייתי מזלזל בטכניקות בריח, בדיוק כמו שלא הייתי מזלזל בטכניקות אגרוף או בעיטה, כל טכניקה יכולה לסיים קרב ויהיה הכי אגרסיבי בעולם, ובתנאי שהטכניקה תבוצע נכון טכנית, בתיזמון נכון ובמיקום נכון ואחרי כל זה, שתשמור על זאנשין גם אחרי אותה הטכניקה (כאן אותו ותיק כשל בזמנו). אמיר
 

budoka

New member
לא משנה הטכניקה...

בסופו של דבר, אם תיתן ליריב הנ"ל את התחושה שבשביל לטפס עליך היא יצטרך לשלם מחיר, הוא יוותר. כל מה שאתה צריך זה מבט תקיף וטכניקה אחת טובה. הנסיון שלי דווקא אומר שבעיטת הדיפה אחת הגונה תבהיר לו את התמונה בלי נזקים של ממש. אם הוא שולף סכין, לא משנה מה הרמה שלך, קח את הרגליים ותעוף משם ישר לתחנת המשטרה הסמוכה. אל תשחק ברמבו. אמנויות לחימה לומדים כדי להימנע מקרבות, לא להיפך.
 

valera

New member
אל תפחד

אני מכיר טוב את המצב. בבריה"מ בביה"ס שלי התופעה הייתה מאוד שכיחה. ממש התעללו בילדים. אישית, לא נפגעתי כי הייתי ספורטאי וזה היה מקובל במידה מסוימת. בכיתה היו לנו כמה בנים שכולם התעללו בהם. הם הגיעו למצב זה לא ביום אחד. לא זוכר בדיוק, כניראה הם היו חלשים, אחד טיפש, הלשינו, אבל התכונה הכי בולטת שלהם הייתה חוסר יכולת להחזיר אלימות לתוקף (נפשית בעיקר). תזכור - אם אנשים רואים שניתן לפגוע בך (פיזית או נפשית או כלכלית וכו´) ולא להיענש על כך - הם יפגעו בלי סוף. במקרה שלך הייתי ממליץ לך על איגרוף. מהר תתרגל לחתוף בפרצוף ותראה שזה לא מפחיד ולא כואב מדי. וכאשר איזה ערס יבחר לך בתור קורבן (ותחשוב למה) תראה לו שאתה לא מפחד ותרגיש שאתה יכול לגרום לו יותר כאב. היה מנומס אך תקיף. תדע שערס, עבריין הוא סוג מסוים של לוחם וכבוד שלו בד"כ לא קנה בכסף. בדוק אם הוא תחת סם, אם יש עליו נשק חם או שהוא גנוב לגמרה. וותר לו ברגע זה, אך אל תפחד. אם תוכל תמצא אותו אחר כך, לבד ו... לגבי "אתה תצא מת כל פעם שתתמודד מול מישהו יותר טוב ממך". זה לא נכון, ברגע שתדע תהרוג (חס וחלילה) או לגרום נזק רציני ליריב אפילו יותר חזק ממך ייזהר לתקוף ברחוב. זה כמו מלחמה גרענית - שניהם עלולים להיפגע אנושות. דוגמה -מתאבק גדול וחזק הפיל אותך והתחיל לחנוק ויש לך כמה שניות להישאר בהכרה. אתה - בלי ביזבוז זמן להתנגדות תוקע את מה שהסתרת קודם ... עמוק ל...
 

יניב ה

New member
תגובה

אחד הדברים שעבד אצלי בתור ילד שלא ידע להגן על עצמו בתיכון שכל שני וחמישי יש אלימות וליפעמים גם דקירות שלא לדבר על סמים זה לדבר ולהעביר את המסר הפעם האחרונה שכמעט נכנסתי לתגרה עם שישה ערסים לא כל כך חברותיים בגלל שכל מה שהם רצו זה משהוא להוציא עליו את העצבים זה להיסתכל בעיינים כי זה מראה על חוסר פחד ידיים מוכנות לכל מקרה שלא יהיה אבל... לא אגרופים כדי לא להראות עניין במכות ןלאותו אחד שהיה ה"נציג" אמרתי תקשיב לא אמרתי עליך כלום אין לי שום דבר נגדך בו דבר איתי 5 דקות תרצה ללכת מכות אחר כך אין בעיה. אחד הדברים שנימצעים בקרב זה פסיכולוגיה והדבר הכי חשוב שלמדתי נגד ארסים זה לא להראות פחד להראות לו שאתה לא רוצה ללכת מכות אבל אם אין בררה אתה תעשה את זה, אני לא אומר שזה מושלם אבל לי זה עבד בכל הפעמים שניסיתי, אבל אישית הייתי מעדיף פשוט לא להיכנס למצבים כאלה.
 

WhiteBear

New member
מה יש להוסיף לשרשרת המכובדת ../images/Emo13.gif

רק דבר קטן. יש לנו דבר פנימי בתוך הראש שניקרא "שיווי משקל". בתור אמן לחימה, אתה מחפש לתרגל את היכולת שלך להשאר תמיד בשיווי משקל פנימי. אני מעולם לא הצלחתי. תמיד היה משהו שהוציא אותי משיווי משקל. ילדים רועשים מידי. ההורים שהרגיזו אותי, ציון רע במבחן, ריב עם החברה. לא משנה מה, אבל קרה קורה ויקרה שאני מאבד שיווי משקל. וכשאני בלי שיווי משקל, תמיד קורה שיותר אנשים מתגרים בי, ואני מאמין שזה רק מהכעס שאני מפגין החוצה כלפי העולם. אז מה אני בעצם מציע: תעשה מה שרק יידרש כדי להשאר בשיווי משקל. אם תהיה מאוזן מול ערס, הוא יתקוף ואתה תגיב, והוא יבין את זה, ואתה תצא גבר. זה אומר, תחפש מה ייגרום לך להרגיש יציב. הרבה תירגול קאטה זה דרך אחת. הרבה תירגולים מול בני זוג (עד קרב חופשי) זו דרך נוספת. אבל הדבר הכי חשוב שאני יכול להציע, זה תנסה לראות מתי אתה מאבד שיווי משקל (בכל מקום בחייך), ותנסה להרפות ולהרגע ולחזור ליציבות פנימית. זה לוקח שנים, ואני לא בטוח שאי פעם מגיעים ל"סוף". אבל דבר אחד אני יכול להבטיח - עם תרגול, היציבות משתפרת. בקיצור, תחייך
טל.
 
אה, לא. החיוך זה רק תחילת הדרך

החיוך זה מוקד מתח בפנים שמאפשר להרפות את שאר השרירים בפנים. זה לא קיצור של כלום
 

yontanbn

New member
חבר´ה וואו תודה על התגובות!!

מדהים. נאורותי! לגבי האם נתקלתי באלימות בבית הספר, פעמיים התחילו איתי מכות ערסים ללא שום סיבה מוצדקת, בשתי הפעמים הם היו בקבוצה, ובשתי הפעמים אני לא הספקתי להגיב בכלל (לא הצלחתי להכניס אפילו מכה אחת) והקרב הופסק ע"י מורה שעבר בסביבה. בקיצור, הכל קרה מהר מדי :) הבעיה היא שאני לא דוגמא. אני לומד בבית-ספר למחוננים, שלכל הדעות מהבחינה הזאת הוא בועה. כדי להמחיש את זה, באחד מאותם המקרים, הערסים המדוברים בכלל לא היו תלמידים בבית הספר אלא תלמידים בבית ספר אחר שבאו לבקר חברים שלהם. מה שכן, אני שומע מחברים שלי מבתי ספר אחרים שבהחלט יש אלימות, לא בהכרח שמגיעה לסכינים וכו´, אבל בהחלט אלימות של פנסים בעין חוזרים ונשנים, ושאר דברים. למרות שלפעמים משהו שמתחיל בבית ספר נגמר ברחוב, ואז בהחלט סכינים ומוטות ברזל יכולים לבוא לידי ביטוי... וזה כבר לא נעים...
 

guyp2

New member
הכל תלוי !.. יש הרבה סוגים של ערסים

ואם כל סוג צריך לדעת לטפל.. אם לא מכירים את הסוג.. בורחים.. זה לא מה שהיה פעם ! היום.. בבית ספר.. מספיק להסתכל על ערס.. ויום למחרת תדקר.. במקרה הטוב..
 
למעלה