דילמה..

דילמה..

אני חודש עם מישהי...ואנחנו חוגגים...במקום להכין לה משהו קטשי... קניתי לה מראה..כתבתי בצבעים מותאמים לזכוכית עם הכיתוב " הביטי לשקיעה, עדיין לא עבר זמנה...הכוכבים זורחים חינם כל השנה" בנוסף מכתב בכתב מראה: "#$#@" (שמה) השיר "זה הכל בשבילך" מציג 2 גישות לחיים בכלל ולאהבה בפרט. מצד אחד הגישה של המחבר "זה הכל בשבילך, הביטי לשקיעה..עדיין לא עבר זמנה..הכוכבים זורחים חינם כל השנה..לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא? כל יום קורים ניסים..גם לנו עוד יקרו...וזה הכל בשבילך" אני מבין מדבריו שהוא מאמין באהבה אמיתית באופן טוטאלי...הוא לא צריך יותר ממה שהטבע כבר נותן כדי להיות מאושר בחיים. הוא מעז לחלום ומזמין את אהובתו להצטרף לחלום הזה. מצד שני גישתה של הבחורה "הו דון קישוט אל תהיה כל כך תמים, בעולם ילד אין מקום לסתם חולמים..הו דון קישוט תתעורר למעני.כך או כך תשאר האביר שלי" הבחורה פוסלת את גישתו...ולא מסכימה להצטרף לדעתה בעולם- "אין מקום לסתם חולמים"... היא מבקשת ממנו שיתעורר מהחלום ...ושיהיה מציאותי. השיר הזה תפס אותי בגלל שאני מתחבט בין 2 הגישות,בחיים בכלל ובהאהבה בפרט, כבר הרבה זמן. האם יש דבר כזה אהבה טוטאלית כמו שהבחור מתאר? האם מותר אפילו לחלום למצוא אהבה כזאת? אולי עדיף לקחת הכל בקלות....להשאיר את האהבה ל"חולמים"..כאלה שאין להם מקום בעולם הזה.-להיות "מציאותי" חשבתי קצת...והגעתי למסקנה ... אנחנו חיים במדינה הזאת...כי הרצל חלם שתהיה מדינה לעם ההודי. אם האחים רייט לא היו חולמים לעוף הם לא היו ממציאים את המטוס. הכושים באר"הב לא היו מגיעים למעמדם היום אם לפני 60 שנה מרטין לותר קינג לא היה נואם את נאום ה"יש לי חלום". חלומות הן הבסיס לכל דבר גדול שנוצר אי פעם. ה"חולמים" הם האנשים הגדולים בכל הזמנים. ה"מציאותיים" לעומתם,הם האנשים הרגילים שחייהם מתבזבזים . אני "חולם"..תמיד הייתי...אבל פחדתי מזה.. פחדתי להודות בזה שאני חולם על אהבה גדולה ואמיתית. פחדתי לחשוף את עצמי ולהוריד את המסיכות. פחדתי ליפול. פחדתי לאהוב. "$#@" (שמה) אני מחליט להשתחרר מכל הפחדים... אני חושף הכל... כשאני מדמיין אותך מולי מחייכת , כל מה שאני רוצה זה לחבק אותך הכי חזק שאפשר. אני מרגיש בעוצמות מטורפות אני מאוהב. זה ממש מפחיד...אבל אני נהנה מכל רגע. הכיתוב על המראה...הוא הזמנה להצטרף אלי להאמין בחלום של אהבה . "#@" שמי היחסים ביננו הכי פתוחים בעולם.... השאלה שלי אם עדיף משהו קיטשי לחודש.. מה דעתכם בכלליות?
 
אוהבת את הרעיון../images/Emo13.gif

בקריאה ראשונה נראה לי קצת יותר מדי הקטע ההסטורי באמצע. בקריאה שנייה זה כבר פחות הפריע. "חודש" זה בהחלט הזמן להיות קטשיים אם אתם אוהבים את זה.
 

צומיש

New member
יש לי רק משהו אחד לומר!

פששששששששששששששששש אבל נראה לי מלחיץ לחודש
 
אנחנו מכירים יותר מחודש..

חודש זה רשמי...והיחסים שלנו מאופיינים במהירות-על בקשר לכל דבר...פשוט מערבולת שקשה לתאר.. זה במקום ...אמרנו דברים יותר "מלחיצים" אחד לשני מאשר גילויי האהבה היחסים פעוטים שמופיעים שם. בכוונה לא נגררתי ליותר מזה.
 

צומיש

New member
אז...

בתור אחת שגם הקשר שלה היה מאד אינטנסיבי בהתחלה תנסה למתן את זה יש סיבה שהקשר פועל לאט.. אבל מצד שני מי אנחנו שנילחם בתחושות... צתעשה מה שאתה מרגיש ותיהיה שלם עם זה
 
למעלה