דילמה

[הים רגוע]

תודה משתתפת ../images/Emo24.gif

בהתחלה הכאב היה חד ,, אני אשמה? בעלות לכאב רק להם?? (בעלי הזהיר אותי כשלא אהיה הם לא יכירו בך) ואחותו שלא דברה עימו ,היא כואבת , היא מאשימה? ביום הראשון שתפתי את ילדי בהתפרצות של הסבתא אלי, כשראיתי את תגובותם החריפה החלטי להתאפק ואמרתי " מכאב מדברים ,לא נתיחס" במשך החודש הראשון תמכתי בהוריו ,התקשרתי לאחותו , תמיד יצאתי בתחושה שאני אשמה ,רק הם כואבים , ולכן לאחר השלושים התקשרתי שאלתי לשלומם , אחותו בשיחה אמרה לי תתקשרי בכל זמן , ענתי לה חודש ימים התקשרתי יום יום , הטלפון עובד לשני הצדדים ...כואב אבל זו היתה שיחתינו האחרונה .. אני בחרתי בחיים ,, בחרתי להיות עם מי שעושה לי טוב , מילדי דורשת לדאוג לסבתא והסבא , להזמין ולבקר להסיע ולטפל , לחצו על התמונה

 

[meshi4]

משתתפת....את צודקת בדברייך

ואגב המשפט:"לא מכניסה אנשים שמאוד מכאיבים לי" . זוכרת שבהתחלה ביקר בעלה של גיסתי [במשך כל השנים הוא עזר לנו בכל מיני תיקונים]הוא איש טוב ביסודו אבל קשה היה לו להבין את היגון והעצב ותמיד הטיף לשמוח ולצחוק.כמובן שבהתחלה כל חיוך היה מזוייף הלב בפנים הכל "דימם" וביקשתי שיעזוב אותי לנפשי ולדרך ההתמודדות שלי.לטעמי היה חסר טאקט כי נהג להיכנס לויכוחים מטופשים עם בנותיי ולי לא היה סבלנות וריכוז לשמוע את זה.אמרתי לו את זה ישירות וזה לא עזר.בסופו של דבר דאגתי להעביר את המסר למשפחה שאני מבקשת שלא יבוא פשוט אין לי סבלנות.זה עזר לתקופה קצרה ושוב הענין חזר על עצמו והפעם בתוספת שאלות: "נו...יש לך חבר? ..שאלות חטטניות מעצבנות כאלה עד שהחלטתי שאני עושה לזה סוף:בהזדמנות הראשונה שהיתה לי בנוכחות גיסה אחרת שהיתה אצלי אמרתי לו דברים בצורה חד משמעית שאיני ילדה קטנה ואיני מוכנה לשאלות הסקרניות האלה.לא מכובד בעיני.האיש נעלב...הפסיק לבקר .אחרי כמה חודשים נרגע והכל בסדר.מאז........אין שאלות חטטניות

 

[הים רגוע]

דילמה ../images/Emo24.gif

פנו אלי במסרים אלמנות צעירות , עם בעיות בקשר המשפחתי עם משפחת הנפטר , וגם אצלי יש בעיות לא מעטות ,,, כיצד אתם מתמודדים עם האחים והאחיות?ההורים של בן הזוג שאיננו ? האם יש בעיות של ירושה? לאחרונה נחשפתי לספורים מזעזעים ולכן רוצה לשמוע אותכם , ונסיונכם ..

טלי .

 

[meshi4]

אולי הבעיה

גדולה יותר אצל אלמנות צעירות שעדיין המשפחה של הצד השני לא רואה בהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה.ואז יש תביעות ירושה גם מצידם. יכולה לשתף שהיחסים שלי עם משפחת בעלי תמיד היו מצוינים.בזמן מחלתו המצב הכלכלי הדרדר .הם מימנו עוזרת שתקל עלי בעומס [בגלל השהות בבתי חולים]הערכתי את זה מאוד מאוד.גם מימון השבעה והחודש.התמיכה והעידוד אחרי שהוא נפטר התבטאו בביקורים של הגיסות.שיחות טלפוניות רציפות בחודשים הראשונים [בעיקר בשבת]כשהרגשתי אבודה וחסרת אונים--עד היום מעריכה את התמיכה שקיבלתי.כמובן עידוד ותמיכה לצאת ולהכיר.בחגים ממשיכה כרגיל לחגוג איתם.כל הענין כספי לא ענין אותם . מבחינת ירושה--ילדיי חתמו לי ברצון. גם העורך דין המליץ שכך יהיה[אחרת לא יוכלו לקחת משכנתא] לפני שנה נמכר הבית של חמותי המנוחה .קיבלתי מכתב חלוקה והסכם בדיוק כמו שאר האחים שלו.ובלי שילדיי יאמרו משהו [אפילו לא ידעו מהענין]נתתי להם את חלקם למרות שחשבו שאשאיר לי לבטחון כלכלי.

 

[מתוק 1 המקורי]

דילמה חזקה,אך בכל בית הסיפור שונה

רק א אנשים שעברו דברים אחרים ממה שכותבים שיספר כך יצא שלא יכתבו כאן המון מסרים זהים. אני אישית התאלמנתי לצערי דיי מהר כך שמלבד האשמות בהתחלה(את מי יאשימו?)

 

[5מוטי5]

הי

למה את קמה בשעות האלה בעצם אני יודע ושותקביי מההוא שעדין חושב עליך

 

[הים רגוע]

משפחתו של אהובי

היתי המלכד המשלים והבונה במשפחתם .. טיפלתי בהוריו כמו באימי ..שהיתי ליד חמי בי"הח יום ולילה , קבלתי אותם תמיד ,, השלמתי לא פעם בינם אבינו ..ובין האחים .. כשהלך .. ישר חמתי תקפה אותי "מה עשית לו?" (לכי תספרי לה על מה שעשינו

שעה לפני שעזב הבית ) קבלתי מהם המון מבטי אשמה .. לא שופטת אותם ,רק פגועה המון לא אכפתיות לצער שלי ,יכלו לראות רק את כאבם, אחותו שהיתה הטובה בחברותיי ניתקה קשר!! (המצפון הציק לה?)..אני עוד התקשרתי בהתחלה .. אבל לא המשכתי .. את הילדים שולחת אליהם ,,\ גם להם קשה לבקר את סבתא וסבא ותמיד חוטפים על הראש למה לא באים יותר .. חמי הפליא לעשות כשבקש ממני את המפתחות לכי חלק מהבית שלהם, בנוסף בקש

 

[הים רגוע]

המשך ..

חמי בקש מפתחות לבית כי חלק מהבית שלו . שלך מסר עם הבן שרוצה את הזהב של בעלי , ואמר לבני ,עכשו אתה יכול לגור בחדר השינה עם חברה .. לא מתיחסת .. לא שופטת אנשים בני שמונים . טלי ..

 

[קדין]

כל כך מבינה

גם אני עברתי תקופה לא קלה חמותי מיד האשימה אותי את הרגת אותו רק את התנכלו לי כולם האחיםו והאחיות זה היה נורא חמותי היתה אשה רעה מאוד גם כאישי היה בחיים עשתה לנו את המוות אפילו לא יצאנו לירח דבש אחרי החתונה כי היא לא זזה מאיתנו ורצתה להצטרף לכל נסיעה שלנו אפילו את השבעה לא ישבתי איתם ישבתי לבד בבית הורי משפחה שכזו בעלי היה פרח בשדה של קוצים חודש אחרי כבר לא הייתי בקשר איתם פשוט נתקתי כל קשר לבד עליתי לביתו החדש של אישי ולבד ארגנתי את האזכרה ועד היום לבד אני כל כך מבינה אותך טלי אני לא יודעת בת כמה את אבל אני הייתי אז בחורה בת 23 לא יכולתי להתגונן מפניהם למזלי אחיי הוציאו אותי בזמן מהגהינום שלהם שיהיה רק טוב

 

[הים רגוע]

אמן ואמן

קדין שאלה מסקרנות מאחר ואני מלווה עכשו אלמן צעיר עם ילד, ומשפחת הרעיה דורשת חלק בבית , האם גם ממך דרשו? האם קבלו?

 

[קדין]

טלי

במקרה שלי לא היה בית כי הייתי נשואה רק שלושה חודשים ולא הספקנו לקנות אבל הם דרשו ממני את כל הדברים שלו אפילו את הבגדים ואני נתתי הכל היה לנו רכב ואני התעקשתי לא לתת להם המכונית עמדה בחצר של הוריי ואף אחד לא נסע בה לבסוף תרמתי אותה המכונית עמדה הרבה זמן בחצר הבית של הורי ולי אין רשיון כך שלא יכולתי להשתמש בה אבל בגלל ההתנהגות הנוראה של משפחת בעלי התעקשתי לא לתת להם בקשר לאלמן הצעיר קודם כל לפי חוק הכל מגיע לו וכמובן לילד אין להם שום זכות לבקש דבר ממנו לפי חוק הכל שלו מאחלת לו שתהייה לו שלווה ורגיעה