דילמה קשה

12yarden

New member
דילמה קשה

שלום לכולכם אני מבקשת את עזרתכם בדילמה קשה, כהורים לילדים עם לקויות למידה וכו', מה עדיף לילד בחטיבה ,בית ספר במתכונת רגילה ,עם תמיכה מזערית, קשיים , חוסר ביטחון גדול כתוצאה מהפערים, הישגיות שלא מתממשת וילד מתוסכל ? או חינוך חליפי כמו חינוך דמוקרטי, שם עובדים לפי קצב אישי, ללא תחרותיות , זה אומנם משפר את הדימוי האישי והילד הופך החלטי יותר עצמאי יותר , עוסק בדברים הקרובים לליבו , אבל מחוץ למירוץ , מה עדיף ? מה כדאי ? לעתידו של הילד ,מה נכון לעשות ???????? אודה לתגובות יום נפלא
 

zivadina

New member
איזה סוג חינוך עדיף?

זאת שאלה מאוד סובייקטיבית. א. תלוי אם הגישה החינוכית בבית תואמת לרוח בית הספר. ב. תלוי כמה כסף יש לכם לחינוך פרטי. ג. תלוי כמה בית הספר הרגיל מכיל את הילד שלכם. ד. תלוי כמה הטיפולים שהוא מקבל נותנים לו כוחות להתמודד בעצמו עם הבעיות. אני אכתוב את דעתי, והיא כמובן מאוד מאוד מאוד סובייקטיבית: אני חשבתי שלשלוח את הילדים ה-ADHDים שלי למסגרת אחרת תהיה סימן להרמת ידיים בנושא שילובם בחברה ה"רגילה". העדפתי להשקיע הרבה מחשבה בתמיכה ביתית וניצול המשאבים המוסדיים (לא, זה לא קשור בכלל לכסף) שניתנו לי, ובאמת הילדים עשו את הקפיצה שלהם ל"נורמה", כל אחד בתורו. כמובן שהמחשבה שלי הייתה מושפעת מאוד מכל הפרמטרים שכתבתי למעלה. באופן כללי, נהוג להגיד שילד ADHD מתקשה ליצור לעצמו מסגרת פנימית, ולכן חינוך במסגרות פתוחות יועיל לו בעיקר בתחום הקבלה העצמית ופחות בתחום המשמעת העצמית.
 

12yarden

New member
תודה על תגובתך

הרבה תודה על תגובתך ,אך אנסה לחדד את השאלה ,בבי'ס רגיל יש מה שנקרה כיתה טיפולית , אך מי שרוצה להשאר בכיתה רגילה מתקשה לקבל עזרה ממשית כי לא יודעים מה לעשות , יש גישה של עדר שרץ למטרה אחת בחינות בגרות, וכל תלמיד שהוא גורם שמפריע למירוץ או איטי מידי , נדחק הצידה , המערכת באמת לא יודעת מה לעשות איתו, הוראה מתקנת אחה''צ במסגרת פרטית מקשה על הילד שמרגיש עומס ולחץ ,ופה נשאלת השאלה מה נכון למידה כרובוט כי צריך,או למידה במסגרת שונה דמוקרטית כי רוצים ואז יש למידה מתוך חוויה מתוך עניין אמיתי , מה בעצם משרת יותר את הילד בחייו ?,בגרויות עכשיו ומייד בכל מחיר ? או למידה מתוך עניין מתוך חוויה , דימוי עצמי חיובי עצמאות , וגם החלטיות , פיתוח תחומי עניין שיהיה בהם ממש בעתיד,ובגריות אפשר לדחות לאחר הצבא ,מה נכון יותר ????????? אני מכירה אישה בת 35 דיסלקטית בעיית קשב וריכוז ליקויי למידה , שנפלה בצעירותה בין הכסאות אף אחד לא איבחן את בעייתה ,מעברים בין בתי ספר, לאחר השירות הצבאי אובחנה בעייתה היא השלימה בגרויות , ושני תארים , יום נפלא
 

zivadina

New member
נראה שענית בעצמך

וזאת לאור המצב בבית הספר שלכם, שלא מתייחס לילד כראוי. את צודקת בכך שעדיף להעניק לילד חוויות חיוביות שיעזרו לו לבנות את הדימוי העצמי שלו, מאשר "להשתתף במרוץ" מתוך הרגשת נחיתות. הכלי הכי חשוב שכדאי לתת לילד הוא דימוי עצמי חיובי שייתן לו כח להתמודד עם כל מטרה שיציב לעצמו.
 
הוא יכול להכשל בשני המקומות.

יש לי ניסיון אישי בחינוך לא ממלכתי וגם בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים. לא צריך להתאים את הילד למערכת זו או אחרת. צריך להתאים את המערכות לילד. צריך לחשוב מה בדיוק הילד צריך. איזה סוג עזרה. לרוב, אנשים עם לקויות למידה וריכוז צריכים תכנון זמן מדוקדק לפי יכולתם האישיות (בדקי אם זה כתוב במסקנות האבחון). בבית ספר רגיל יש תכנון זמן מדויק לפי צרכי התלמיד הממוצא ההיפוטתי כפי שהם נתפסים על ידי כמה עסקנים בעיר הבירה. בבית ספר דמוקרטי אין תכנון זמן מדוקדק. יכול להיות שעל בעית תכונון הזמן המדוקדק תתגברו בעזרת בית ספר פתוח ומאמן אישי. אני פתרתי את הבעיה בזה שלמדתי בלימודיה. לא בבית ספר ממלכתי ולא בפתוח. עשו לכם קודם כל רשימה של הצרכים של הילד ותתפרו מערכת לפיה. בהצלחה!
 

SkyR1

New member
אני בתור ילד

שגילו לו ADHD בגיל -10 אני חושב שעדיף ללמוד בביצפר רגיל ולא להראות לילד שהוא יוצא דופן או שהוא מנודה מהחברה כי ADHD זו לא ממש מחלה והוא לא יוצא דופן רובינו רוב ה ADHD ידועים כפוטנציאל די גבוהה לעשות דברים מלאים ויחודיים לפי דעתי להיות בבית ספר רגיל לקבל , ולתת תמיכה מצד ההורים ומצד המורים זו לא בושה .נכון שזה יהיה קשה כי בגיל הצעיר יותר הילדים נוטים להרים ידיים ולא ללמוד אבל חייבים להיות עם המון סבלנות וסובלנות זה לא קל אבל זה אפשרי יגיע גיל והילד ימצא את עתידו מבחינת לימודים הוא יתבסס על משהו מסוים.
 

DrEx

New member
דעתי ? חינוך רגיל...

פשוט זה הרבה יותר טוב יש אצלנו כיתת ליקוי לימדה והם רק מקבלים מכות ויש להם סטיגמה של דבעים רצח... חינון רגיל אחי טוב
 

דליה.ד

New member
סטיגמות, חינוך "רגיל" ושאר ירקות

אז לפני שקובעים כל מיני סטיגמות שנכחדו מזמן במערכת החינוך ובחברה הכללית, אני יכולה לחדש ולומר שאין היום סטיגמה לגבי ילדים הלומדים בכיתות קטנות, מיוחדות או במסגרות נפרדות. ומי שמחזיק בסטיגמות כאלה הרי הוא דביל בעצמו! אני מציעה, לבדוק כל מקרה לגופו, להתייעץ עם המחנכת, היועצת והפסיכולוגית. לבצע אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי ובהחלט לבקש ועדת השמה על מנת לבדוק מהי המסגרת המומלצת עבור הילד הספציפי בהתחשב ביכולותיו וקשייו. אני יכולה לספר שבני (ילד חכם אך עם ADHD ולקות למידה) התרסק קשות במעבר מחממת בית הספר היסודי לחטיבת הביניים "הרגילה" אך המנוכרת קשות, שם כל מורה מקצועי מעוניין , סליחה, לשפוך את החומר ולעוף משם כמה שיותר מהר. נאבקנו 3 שנים להשאיר אותו בחטיבה ושם באמת נוצרה עליו סטיגמה כ"בעייתי". ניסינו כל מיני מהלכים עם היועצת והמחנכת שלא צלחו ובסופו של עניין לפני העליה לחטיבה העליונה ביקשנו ועדת השמה. הילד עצמו הגיע לועדת ההשמה ואמר "בית הספר לא מצליח לתת לי מענה ואני רוצה לעשות בגרות", נערך דיון בועדה וקבעו שהוא זכאי להשמה או בכיתה "קטנה" ללקויי למידה, או כיתת מב"ר או ג'7 (שעות שילוב במסגרת כיתה רגילה) לפי הסדר הזה. למזלינו נמצא בית ספר איזורי מצויין עבורו ( דרך אגב, בשכבה של בני 3 כיתות רגילות, כיתת מב"ר, כיתה "קטנה" וכיתת "אתגר") והוא החל כיתה י' בכיתה קטנה. השיפור שחל בדימוי העצמי שלו, בכושר הריכוז ובלמידה פשוט מדהים. כיום הוא מצליח יפה בלימודיו והשבוע יש לו כבר מגן במתמטיקה והבגרות בשבוע הבא! שתי בנותי הבוגרות יותר סיימו כיתות מב"ר עם בגרות מלאה, אחת מהן בהצטיינות שכבתית הן מבחינת החריצות בלימודים והן מבחינת ההישגים!!! ומי שיש לו עדיין סטיגמה שיחפש את החברים שלו, כמו שאומרים...
אנחנו במקום אחר לגמרי!
 

DrEx

New member
אני מדבר איתך רציני...

אין מה לעשות ככה זה ילדים היום... אני לא צוחק עליהם כי אני נמצא בידיוק במצב שלהם רק בכיתה רגילה.. אבל עדיין הם אוכלים היתעללויות שמה אני אומר לך.. זה לא כל כך נעים.. ביגלל זה אני גם לא מספר לאף אחד
חבל שהמצב ככה אבל הוא ככה
 

SkyR1

New member
אין הרבה מה לעשות.

ילדים בשלב מתבגר הם עם די אכזר ואז משתנים לאחר שמתבגרים (חלקם)
 

allonhaas

New member
בית הספר המתאים לילד

יש כאן המון הכללות בעיתיות, גם בשאלה וגם בתשובות - בתי הספר הרגילים שונים מאוד זה מזה ובחלקם יש אכן התיחסות אפקטיבית לתלמידים לקויי למידה - צריך הרבה מזל ליפול על בית ספר שמכוון למטלה, יועצ/ת אכפתי/ת ומחנכ/ת שמבינים עניין. ליוויתי כיתות במספר בתי ספר - חלקם אכן הצליחו להגיע לשילוב מוצלח של תלמידים לקויי למידה ומיזערו את הפגיעות בתלמידים. בנוגע לבתי הספר הדמוקרטיים - אכן בכל בתי הספר הדמוקרטיים שאני מכיר (ארבעה) יש יחס מאוד חיובי לאידוידואליות - ובכך יש תרומה עצומה לתלמיד שהלמידה שלו שונה - אבל ההגדרה בית ספר דמוקרטי אומרת מעט מאוד על שיטת הלימוד - בתי הספר הדמוקרטיים עוד יותר שונים זה מזה ובכל אחד הדגשים הלימודיים שונים. בחלק מהמקרים ישנה בעיה עם התלמידים לקויי הלמידה - במיוחד כאשר מדובר בתלמידים שחסרה להם "משמעת עצמית" - תלמידים כאלו, כאשר הם יכולים לא ללמוד, בהרבה מהמקרים מוותרים מאוד בקלות ומוצאים את עצמם בסופו של דבר עם פערים שקשה להשלים. בלטה במיוחד בעיה שחזרה על עצמה בגיל הצעיר - שם ילדים שלא רצו עדין ללמוד לקרוא לא קראו - בהמשך הנסיונות לשקם לא ממש הצליחו - היום ידוע שיש לכך הסבר נוירולוגי - חלק מהמערכות כמו למשל המערכת של פירוק והרכבת הצלילים מבשילות עד גיל 7, אם במקרה אותו תלמיד לא התאמן במה שמכונה "מודעות פונולוגית" עד לגיל זה - הוא הופך להיות "אלקסי" כלומר בעל דסלקציה נרכשת - להרחבה על כך - אפשר לקרוא במאמריה של ד"ר שייביץ.
 
למעלה