דילמה קשה
בוקר טוב לכולם, אני עומדת בפני דילמה לא פשוטה ועובדת עצות...אשמח לשמוע את דעתכם.
אני אם חד הורית לילד PDD בן 12 וחצי בתפקוד גבוה. לפני 6 שנים "עקרתי" (ולא סתם אני משתמשת במושג הזה) את חיי ועזבתי את עיר מגוריי,על מנת לתת לבן שלי את המסגרת האולטימטיבית עבורו, שלא הייתה קיימת בעירנו. השארתי מאחור הורים, שתי בנות מתבגרות שנשארו עם אביהם, בקיצור את כל חיי.
לאחר קשיי הסתגלות ראשוניים ומובנים הבן שלי התקדם פלאים והיום הוא בתפקוד גבוה. אני יכולה לומר בפה מלא שזה בזכות המסגרת המתאימה (כיתת תקשורת בבית ספר רגיל).אני לעומתו נבלתי...מכיוון שאני לבד בלי שום עזרה, התקשתי למצוא עבודה לפתח חיי חברה...יש לציין שלשתינו קשה החסך משפחתי.
כיום הוא עבר לחטיבת הביניים יחד עם כל כיתתו גם לכיתת תקשורת במקיף רגיל. התחילו לצוץ הקשיים החברתיים...
ולעניין הדילמה: האם לחזור לעיר מגוריי בו הבן שלי ילמד במסגרת שהיא ברירת מחדל, מצויד בכלים שהוא רכש עד כה אך מוקף במשפחה אוהבת או להישאר כאן בה המסגרת היא הטובה ביותר אך שתינו חיים בבדידות ואף לפעמים בעצבות ובתחושה של חוסר שייכות?.. דילמה קשה...
אשמח לשמוע מה דעתכם, תודה ויום מוצלח לכולם
בוקר טוב לכולם, אני עומדת בפני דילמה לא פשוטה ועובדת עצות...אשמח לשמוע את דעתכם.
אני אם חד הורית לילד PDD בן 12 וחצי בתפקוד גבוה. לפני 6 שנים "עקרתי" (ולא סתם אני משתמשת במושג הזה) את חיי ועזבתי את עיר מגוריי,על מנת לתת לבן שלי את המסגרת האולטימטיבית עבורו, שלא הייתה קיימת בעירנו. השארתי מאחור הורים, שתי בנות מתבגרות שנשארו עם אביהם, בקיצור את כל חיי.
לאחר קשיי הסתגלות ראשוניים ומובנים הבן שלי התקדם פלאים והיום הוא בתפקוד גבוה. אני יכולה לומר בפה מלא שזה בזכות המסגרת המתאימה (כיתת תקשורת בבית ספר רגיל).אני לעומתו נבלתי...מכיוון שאני לבד בלי שום עזרה, התקשתי למצוא עבודה לפתח חיי חברה...יש לציין שלשתינו קשה החסך משפחתי.
כיום הוא עבר לחטיבת הביניים יחד עם כל כיתתו גם לכיתת תקשורת במקיף רגיל. התחילו לצוץ הקשיים החברתיים...
ולעניין הדילמה: האם לחזור לעיר מגוריי בו הבן שלי ילמד במסגרת שהיא ברירת מחדל, מצויד בכלים שהוא רכש עד כה אך מוקף במשפחה אוהבת או להישאר כאן בה המסגרת היא הטובה ביותר אך שתינו חיים בבדידות ואף לפעמים בעצבות ובתחושה של חוסר שייכות?.. דילמה קשה...
אשמח לשמוע מה דעתכם, תודה ויום מוצלח לכולם