Yellow rose
New member
דילמה קשה במיוחד...
שלום לכולם. אני בת 21 ויש לי דילמה רצינית..אני וחבר שלי בזוגיות כבר 4 וחצי שנים, מתוכם שנתיים וחצי אנחנו נפגשים רק בסופ"שים כי שנינו סטודנטים בערים מרוחקות (נפגשים בבית בסופ"ש)..בתקופה האחרונה אני מרגישה שהקשר שלנו נכנס לשגרה, לפעמים אני מנסה לשפר את הדברים אבל זה עובד רק לזמן קצר. אני חושבת שבמקרה שלנו (לפחות מבחינתי) המשפט "רחוק מהעין רחוק מהלב" הוכיח את עצמו. אני לא בטוחה מה אני מרגישה אליו, אני יודעת שאני מתה עליו בתור בן אדם והוא החבר הכי טוב שלי, אני ממש לא רוצה לאבד אותו ועם זאת, אני לא יודעת אם אני כבר נמשכת אליו. הוא החבר הרציני הראשון שלי (מגיל 16). עכשיו אנחנו במעין הפסקה כשבסוף אני אצטרך להגיד לו מה החלטתי...מצד אחד ההגיון אומר לי להישאר, הוא בן זוג אוהב ותומך, כייף לדבר איתו, יש לו חוש הומור, פשוט אדם כייפי..בנוסף אני בטוחה שהוא יכול להיות בעל ואבא נהדר (למרות שקצת מפחיד לחשוב על זה..) ופשוט חבל לי לוותר עליו. אני ממש אובדת עצות.... תודה!
שלום לכולם. אני בת 21 ויש לי דילמה רצינית..אני וחבר שלי בזוגיות כבר 4 וחצי שנים, מתוכם שנתיים וחצי אנחנו נפגשים רק בסופ"שים כי שנינו סטודנטים בערים מרוחקות (נפגשים בבית בסופ"ש)..בתקופה האחרונה אני מרגישה שהקשר שלנו נכנס לשגרה, לפעמים אני מנסה לשפר את הדברים אבל זה עובד רק לזמן קצר. אני חושבת שבמקרה שלנו (לפחות מבחינתי) המשפט "רחוק מהעין רחוק מהלב" הוכיח את עצמו. אני לא בטוחה מה אני מרגישה אליו, אני יודעת שאני מתה עליו בתור בן אדם והוא החבר הכי טוב שלי, אני ממש לא רוצה לאבד אותו ועם זאת, אני לא יודעת אם אני כבר נמשכת אליו. הוא החבר הרציני הראשון שלי (מגיל 16). עכשיו אנחנו במעין הפסקה כשבסוף אני אצטרך להגיד לו מה החלטתי...מצד אחד ההגיון אומר לי להישאר, הוא בן זוג אוהב ותומך, כייף לדבר איתו, יש לו חוש הומור, פשוט אדם כייפי..בנוסף אני בטוחה שהוא יכול להיות בעל ואבא נהדר (למרות שקצת מפחיד לחשוב על זה..) ופשוט חבל לי לוותר עליו. אני ממש אובדת עצות.... תודה!
