דילמה קטנטנה....
היי, בדרך כלל אני קוראת סמויה כאן ולא נוטה להתערב, אך אני אוהבת את העצות שאתם נותנים וחשבתי שאולי תוכלו לייעץ גם לי בדילמה... אז ככה, יש לי חבר מזה 10 חודשים ושנינו בני 21. מאז שחרורי מצה"ל אני ממלצרת בפאב וממש אוהבת את העבודה. הבעיה התחילה כשהתחלתי לעבוד והתחילו איתי דיי הרבה בנים בזמן העבודה שלי. אני חייבת לציין שמעולם לא זכיתי לכזה יחס מצד בנים לא ראיתי בעצמי בחורה יפה עד אחרי השחרור שלי ששם התחלתי לשים לב להרבה שינוים שקרו לי. לכל מי שמבקש את המס' שלי אני מבשרת שיש לי חבר ובזה זה נגמר. לפני כמה ימים אחד מהלקוחות השיג את המספר שלי בדרך עקיפה ומאז הוא מדבר איתי די הרבה... אני חייבת לציין שהוא דיי חמוד ואולי במידה ולא היה לי חבר היינו יכולים לבנות משהו יחד. אז מה אתם אומרים? המצב הזה בסדר? המחשבות של "אם לא היה לי חבר".. "אם לא הייתי תפוסה" ... זה ריאלי לחשוב ככה? אני מרגישה נורא תחושת אשמה שאני חושבת ככה. האם זה נקרא בגידה? זה אומר משהו על הקשר שלנו? על הרגש שלי? על האהבה שלנו? סליחה על האורך אבל אני באמת כבר לא יודעת מה לחשוב.... תודה מראש, סער.
היי, בדרך כלל אני קוראת סמויה כאן ולא נוטה להתערב, אך אני אוהבת את העצות שאתם נותנים וחשבתי שאולי תוכלו לייעץ גם לי בדילמה... אז ככה, יש לי חבר מזה 10 חודשים ושנינו בני 21. מאז שחרורי מצה"ל אני ממלצרת בפאב וממש אוהבת את העבודה. הבעיה התחילה כשהתחלתי לעבוד והתחילו איתי דיי הרבה בנים בזמן העבודה שלי. אני חייבת לציין שמעולם לא זכיתי לכזה יחס מצד בנים לא ראיתי בעצמי בחורה יפה עד אחרי השחרור שלי ששם התחלתי לשים לב להרבה שינוים שקרו לי. לכל מי שמבקש את המס' שלי אני מבשרת שיש לי חבר ובזה זה נגמר. לפני כמה ימים אחד מהלקוחות השיג את המספר שלי בדרך עקיפה ומאז הוא מדבר איתי די הרבה... אני חייבת לציין שהוא דיי חמוד ואולי במידה ולא היה לי חבר היינו יכולים לבנות משהו יחד. אז מה אתם אומרים? המצב הזה בסדר? המחשבות של "אם לא היה לי חבר".. "אם לא הייתי תפוסה" ... זה ריאלי לחשוב ככה? אני מרגישה נורא תחושת אשמה שאני חושבת ככה. האם זה נקרא בגידה? זה אומר משהו על הקשר שלנו? על הרגש שלי? על האהבה שלנו? סליחה על האורך אבל אני באמת כבר לא יודעת מה לחשוב.... תודה מראש, סער.