דילמה ניתוח

nady4u

New member
דילמה ניתוח

אני אדם נכה סיעודי התלוי 24 שעות במטפלת.
מזה תקופה ארובה סובל מכאב כרוני וזקוק לניתוח מורכב בחוליות הצוואר.
את הניתוח עברתי בעבר לפני 10 שנים והיה רשלנות בהרדמה שהותיר אותי עם בעיה קשה בגרון.
אני נושם דרך קנולה, ונזקק לסיוע שוטף בכך.
בשל כאבים חזקים והתדרדרות בתיפקוד יש המלצה לניתוח הרבה יותר גדול ומורכב.
הניתוח יכלול את הסרת הקיבוע הקודם וקיבוע כל חוליות הצוואר כולל שחרור לחץ וחיתוך החוליות.
הייתי סה"כ 3 ימים בבית חולים והרגשתי כל-כך לא טוב למרות שלא עברתי בדיקות פולשניות.

הבעייתיות:
1. הניתוח מאוד מורכב וקשה וההחלמה מאוד ארוכה.
2. ספק מאוד אם יפתור את בעיית הכאב אך אולי יפסיק את ההתדרדורת הפיזית.
3. ליבי לא שלם עם הניתוח, אני חושש שלאחר הסבל הרב והארוך זה לא יקדם אותי.
4. איכות החיים שלי כרגע שאני בעיקר במיטה וסובל מכאבים חזקים - אין לי איכות חיים.
5. ניסיתי המון תרופות וטיפולים אחרים שלא עוזרים.
6. הכאב פגע בי נפשית וגרם לדיכאון ואני מרגיש גם נפשית חלש לעבור ניתוח.
7. אין לי תמיכה משפחתית לעבור את הניתוח אשר יתבצע בבית חולים הרחק ממקום מגוריי.
8. אני מרגיש שאני לא מתפקד וקופא על המקום ועליי לעשות משהו כדי לשפר את המצב.

ההגיון אומר שעליי לעבור את הניתוח כדי שאוכל להמשיך לתפקד.
הלב אומר שהניתוח מאוד מורכב במרכז העצבים בגוף ואני יאבד את המעט שאני כעת יכול לעשות.
כמו לאכול בעצמי, לשבת בכוחות עצמי, ואפילו להשתמש במחשב.
הניתוח ירתק אותי למיטה ויתכן שזה יהיה לתקופה ארוכה - חצי שנה.

הייתי בבית חולים וברגע האחרון ביטלתי את הניתוח לאחר שהוסבר לי המורכבות ושעליי להיות עם קולר בפנים לחודש ימים
ורק המחשבה על הקולר והכאב מרתיע אותי מלבצע שוב את הניתוח.
יש לי בעייה קשה עם הגרון ואני נזקק לסקשיין תכופות, האחיות בבית החולים עושות זאת נורא ואיום.
בשל קושי תחושתי ביידיים אני גם לא אוכל לסמן להם להגיע עם לחצן מצוקה.
גם לדבר לא אוכל כי לאחר הניתוח ישימו לי קנולה שלא אוכל לדבר דרכה.
מרתיע אותי שאני יהפך לנזקק ותלוי לחלוטין בשכיבה ללא יכולת לדבר ולתקשר עם הסביבה.

איך אני מתגבר כי ידוע לי שהכל תלוי בי, וכל דחייה משמעותה קושי נוסף.

אשמח לכל עיצה בנושא.
 
נדמה לי

שצריך מישהו מתחום שיקום נח"ש ושיקום כאב ולעשות חשיבה משותפת.
כרגע מה שאני שומעת הם שני ערוצים: האחד קשור לניתוח תיקון שאמור לעצור התדרדרות פיזית ולאפשר לך להיות עד כמה שיותר עצמאי בנסיבות אלו
השני קשור למרכיב הכאב, שם אין לך תשובה ברורה לגבי "מה יהיה". יכול להיות שלא ישתפר, יכול להיות שישתפר ויכול להיות שיחמיר... וזה מפחיד אותך מאוד מאוד.

ממה שאני מבינה, מרכיב הכאב הוא עכשיו המרכיב הדומיננטי בהחלטה - כלומר שאתה רואה את כל תהליך השיקום מבעד למשקפי הכאב ואומר לעצמך "אין מצב שאני עומד בזה!" או "אני יותר חושש מהחרפת הכאב מאשר החמרה במצבי הפיזי"

אפשר לשאול היכן היית מועמד לניתוח?
יודעת שבשיבא יש שתי מחלקות המטפלות בכאב, האחת יותר שיקומית-כרונית השנייה יותר טיפולית-אקוטית אם תרצה אוכל להגיד לך עם מי להתייעץ. יכול להיות ששווה לערב את אחת המחלקות הנ"ל עוד לפני הניתוח ושיהיו בקשר אתך לאורך כל הדרך בנוסף ובצמוד להליך הכירורגי.
 

nady4u

New member
סליחה על התגובה המאוחרת

הייתי מועמד לניתוח בבית חולים שיבא
למרות שאני גר בצפון הרחוק.
בבית חולים שיבא נותחתי בפעם הראשונה ולכן הכי טוב עבורי לעבור את הניתוח בשיבא.
הילמה עדיין קיימת, אשמח לכל עזרה בנושא.

בתודה מראש
 
אתה יכול לעבור להתייעץ במסרים

אם לא נוח כך
בכל מקרה, מי המנתח שלך? מי מרכז את התיק? האם התייעצת לגבי שיקום כאב?
 

nady4u

New member
תשובות

1. המנתח ד"ר קנולר - נוירוכירוג עמוד שדרה
2. מרכז את התיק - אני בכוחותיי הדלים.
3.הייתי במרפאת כאב כמה פעמים, הציעו כדורים שלא הועילו.

יש לי בעיה קשה גם עם המטפלת הסיעודית, כך שהבעיה לתמיכה כפולה ומכופלת באין אדם מהמשפחה שיכול להיות איתי בביה"ח.
הייתי באישפוז בתל השומר 4 ימים ומאז שחזרנו יש לה המון טענות למרות שניסיתי לסדר לה מקסימום נוחות.
מלונית בביה"ח + בריס אשראי שבה היא היא לקנות לה אוכל כחפץ ליבה.
היחס שלה נעשה מאוד עויין כלפיי.
כך שכל הסוגיה לפתור את הבעיה - ממש אין מוצא.......

ואני חש שהתיפקוד הפיזי וגם הכאב הולך ומתגבר - ואני "קופא" על המקום.
 
למעלה