דילמה לתחילת שבוע

[בּני]

דילמה לתחילת שבוע

כולנו יודעים שישנם תחומי אספנות שבהם מקורות הפריטים דלים ויכול לעבור זמן רב עד שמוצאים פריט מיוחד שאנחנו מחפשים. אמנם עולם האינטרנט הגדיל את מספר המקורות, אבל עדיין ישנם תחומים שבהם מספר החנויות קטן. במקרה "גיליתם" חנות חדשה, שלא ידעתם עליה עדיין, שמוכרת בדיוק את הדברים שאתם מחפשים, מרפרוף ראשוני על המדפים ראיתים מספר פריטים שיעניינו אתכם, אבל כאשר ניסתם לקבל שרות זכיתם ליחס נוראי ומזלזל מצד הבעלים של החנות...

עכשיו... מה עושים? מבליגים ומנסים להוציא מידע בכוח או מוותרים על המקור החדש? (מבוסס על סיפור אמיתי... הפרטים המלאים שמורים במערכת

)

 

[python 4]

הממ.. זה קרה לי במפגש

כשהגעתי לבולי דיזנגוף שאלתי את הבחור אם יש לו בולי הונגריה, והוא היה קצת חסר סבלנות. אבל סלחתי לו, כי הוא מכר פאקטים. נראה לי הוא היחיד בארץ שמוכר פאקטים, אז אין ברירה - גם אם הוא לא נחמד צריך 'לסבול' אותו. הרי אתה לא צריך להיות חבר שלו, רק לקנות לשלם ולצאת. אגב, הוא לגמרי הפוך מהבחור מאלנבי 96, שהוא מאוד נחמד וידידותי אבל אין לו פאקטים. עכשיו ספר בבקשה את הסיפור שלך. לא מסתירים כאלה דברים בחבר!

 

[אבא של נעם]

פקטאי כל העולם - התאחדו!

שים לב, פיתון - הוא ממש לא היחיד המוכר פאקטים. בדוק את אתר "בית טוב" (מופיע בקישורים), ותראה - גם שרות מצויין, גם אפשר לקנות בלי לזוז מהשולחן, וגם, הכי חשוב - מקור הפאקטים. ועוד מקור אחד לפאקטים מחו"ל אני מצרף לך כקישור, ואל תודה לי, בשבילך עד חצי המלכות. ולדילמה (שבעיני כלל אינה דילמה): אני מתייחס לשרות וליחס של המוכר רק כשאני רוצה להפוך לקוח קבוע, או שיש לי עניין במידע שוטף מהחנות ולא רק בסחורה. אם מה שמעניין אותי מונח על המדף, לעזאזל עם השרות - שילכו לחפש מי (ההמשך צונזר). אני משלם, מקבל מה שבאתי בשבילו, והמוכר יכול להמשיך ולהגעיל את עצמו מבחינתי. אנחנו חיים במדינה שבה המוכרים בחנויות חושבים שהלקוח זה אחד שהגיע במיוחד כדי להפריע להם לדבר בסלולרי עם החבר/ה, והפקידים במשרדים הממשלתיים חושבים שהאזרח הוא זה שנכנס בדיוק כשהם יוצאים להפסקה. התרגלתי, אני לא מתרגש. אם הייתי מתרגש - הייתי מקבל אולקוס בגיל שלושים. פיתון עוד צעיר, אז הוא צריך להזהר.

 

[python 4]

יו, ההודעה שלך עשתה לי את היום

בשבוע קשה ועצוב זה, כל אחד שקורא לי צעיר נהפך מיד לחביב השבוע.

אכן נכנסתי מספר פעמים לאתר של בית טוב, ואף שקלתי להזמין מהם פאקט של בולי נויטה. לפני כן, אולי מישהו כבר הזמין משהו מהם ויכול לספר לי עליהם משהו לפני שאני שולח להם מספר כרטיס אשראי..

 

[אבא של נעם]

קניתי ממנו בעבר,

הוא איש נחמד, מוכר, ויעיל. הפאקטים היו אצלי תוך יומיים שלושה ולא היתה שום בעיה. כנ"ל עם האתר בחו"ל. אמין ומוכר, בלי בעיות. אחת החברות הגדולות בעולם לעניין הזה, אגב.

 

[wimpi]

ויני, וידי, פוגי (פ רפה)

תרגום: "באתי, ראיתי, ברחתי". ההפך מהמשפט הלטיני : "ויני,וידי, ויצ'י" - "באתי, ראיתי, כבשתי" משפטו המפורסם של קיסר בהגיעו לבריטניה. (אם אני טועה...יסלח לי הקיסר) היי בני בלי הרבה פלפולים ואימרות כנף. אפשר גם להגיד כי המטרה מקדשת את האמצעים ורבות נעשה כך (יסלח לי רנטיסי...צונזר...). לוגיקה פשוטה, אתה צריך, המחיר מתאים, כף רגלך לא תדרוך שם יותר. כמה פעמים הלכת לארוחות משפחתיות מבלי שהיית רעב לכך? אם עדיין יש בעיה ..תגיד לי היכן החנות ורק תחזיר לי את הכסף אחר כך... שבוע נעים ביי מתן

 

[ronmerav]

אני חושב שיש כאן טעות הסטורית

הנכון היה: ויני, וידי, ויצי - באתי, ראיתי, צחקתי. ולמה? כי הוא שמע שם איזה ויץ טוב. אני מסכים עם אבא של נועם שאמר לקנות - ולשכוח. ומנסיוני, לעתים לאחר פעמיים שלש היחס משתנה...

 

[wimpi]

ההיסטוריה חוזרת

נכון שזה המשפט המקורי, רק עם שינוי לסופית..."כבשתי" הנוסח השני נולד במהלך השנים כלצון...באתי, ראיתי, ברחתי. פוגי-ברחתי : לטינית-עברית יום נעים מתן

 

[cohen chaim1]

" ויני, וידי, ויצ'י."

למען הדיוק - באתי, ראיתי, ניצחתי. אמר את זה, כאמור, יוליוס קיסר , לא בבריטניה , אלא בתורכיה , בקרב שהוא ניהל בצפון מערב אנטוליה ליד העיר זלה כנגד פרנסס ה-2 (פ בצירה נ בצירה ס בפתח) בשנת 47 לפנה"ס.

 

[python 4]

וצריך להוסיף - האגדה מספרת.

ככה זה ממשפטים מפורסמים משנת 47 לפנה"ס. יוליוס בטח היה כבר עייף מהקרב, נמאס לו מכל הטקסים המעייפים אז הוא פנה למשרת שלו ואמר: veni vidi dormivi, באתי, ראיתי, הספיק לי, אני הולך לישון, והאחד שיעז להעיר אותי ימצא את עצמו נלחם בזירה.

 

[cohen chaim1]

טעות

הוא עדיין לא הספיק להתעייף, ועוד נכונו לו כמה קרבות שנכנסו להסטוריה,אבל לא אלאה אתכם בהם - אנחנו כבר עייפים.

 

[python 4]

לדעתי הוא הלך לישון מדי פעם

בין קרב היסטורי אחד למישנהו. אבל אתה צודק, הוא סבל מחוסר שינה, ובגלל זה he didn't see that one coming, כמו שאומרים.

 

[oren*]

רכישת הפריטים תלוייה ביחס אדיב של

המוכר? יש חנות בשוק הפשפשים שמוכרת פריטי קוקה-קולה ישנים ובאופן קבוע מתייחסת בזלזול ללקוחות. אם זה תשובות כגון "רק אחרי שאספנים מקצועיים יעברו על הפריטים תוכל לקנות אותם" או "לא אכפת לנו מה המחיר באיביי, תקנה שם" ואם זה בחוסר רצון לשתף פעולה (פתיחת ארונות להוצאת פריטים, הורדת פריטים שנמצאים על מדף גבוה וכו...). אז אני בולע את הרוק ויודע שבדיוק שתי דקות מהרגע שאצא מהחנות, כל מה שיעניין אותי זה רק להניח את הפריט החדש על המדף לצד שאר הבקבוקים (ובטח שלא לדעת שאיזה סוחר קנה אותם ומפזר פריטים ישראלים אצל אספנים בכל העולם במקום להשאיר אותם במקומם הטבעי - אצל אספנים ישראלים). גם את התנהגותה של שושי, המוכרת הישראלית ב-EBAY, הייתי מוכן לסבול אילו הייתה מסיימת את הדברים בצורה מכובדת ולא מפרסמת פידבק שלילי - רק בכדי לרכוש את הפריטים ולהציב אותם באוסף.

 

[coincollector]

קרה לי פעמים רבות

היות ואני צעיר ב 30 שנה מהגיל ההמוצע של אספני המטבעות ה"כבדים", נתקלתי לא פעם ולא פעמיים ביחס מזלזל של סוחרים. היתה אפילו פעם אחת שסחבתי איתי את כל האוסף כדי להראות לסוחר עד כמה אני "רציני", ועדיין קיבלתי יחס גרוע. ברמת העיקרון, אני מאוד בעד צרכנות נבונה: לתת כסף רק למקומות בעלי תודעת שירות גבוהה, וכו'. העיקרון הזה מסתיים כשמדובר בסוחרי מטבעות זקנים. אותם הרי אני לא אצליח לשנות, והם מחזיקים את הדברים שאני רוצה. אני יכול לעשות "דווקא" ולא לקנות, דבר שיפגע בי באותה מידה (אם לא יותר) שיפגע בו. אני גם יכול להתעצבן, לכעוס, ולעצור את הנשימה עד שאני אהיה כחול לגמרי. יועיל משהו לפעם הבאה? לא. אם אני כבר בחנות ורואה מה שאני רוצה אני לוקח בלי קשר ליחס של אותו מוכר. לסיום אני רוצה להמליץ דווקא על שני סוחרים שביקרתי אצלהם כמה פעמים והיחס תמיד היה מעולה: קובי לידרמן מרח' בן יהודה ומשה רומנו מ"בולי רומנו" בדיזנגוף סנטר.

 

[avitalit]

אני יכול להצטרף לרן בהמלצה על

קובי לידרמן . הייתי אצלו לברור ערך המטבע שמצאתי ויצאתי ממנו עם בולים והרגשה טובה . אפילו קיבלתי ממנו שי צנוע .. כמה מטבעות ישנים . גם אני כמו פיתון - סבלתי מיחס מאוד גרוע בבולי דיזינגוף ... עושה רושם שהאיש ממש לא רוצה למכור . שבוע טוב איצ

 

[1עדיקקל]

יחס

לשמחתי רוב האנשים שנתקלתי בהם בתחום האיסוף שלי היו נחמדים ומעניינים. לדעתי הגישה שמציג האספן כלפי הסוחר (בעיקר אחד שאינו מכיר) משפיע ישירות על היחס בו יזכה חזרה ולעיתים גם על המחיר.. גם אני בדיעה שמה שחשוב יותר הוא שהפריט יגיע לידי ולא נחמדותו של המוכר, או הופעתו או ריח הפה שלו לצורך העניין.., אך יחד עם זאת, לעיתים אני מודה שאני סובל מ"פתיל קצר" שעשוי במקרים קיצוניים להביא לביטול עסקה בשל יחס גרוע.

 

[הטנדר נוסע]

לפי דעתי אתה צריך

לחזור ולהכיר את המוכר אים המוכר מבוגר מאוד ואי אפשר לדבר איתו ואפילו לשאול אותו שאלה לך ואל תחזור לשם אבל אים הוא לא כל כך ממורמר ולא סילק אותך מהחנות דבר איתו ותסביר לו מאתה אוסף ותראה אים היחס הישתנה ואל תתפוס אותו שהוא עסוק והפעם בחר בפריט אחר ותראה את היחס אים לא הישתנה אל תחזור אגב חנות למה זה לפעמים יש תחום שיש בו מוכרים קצת משוגעים

 

[תמיר1991]

המוכרת בבולי דיזנגוף אינה אדיבה

כלל וכלל, ולמרות זאת קניתי שם בפעם הקודמת שהייתי בסנטר. ביום המפגש העדפתי לקנות בבולי דיזנגוף... תמיר.

 

[elcool]

יש ויש

כאשר אתה מחפש מוצר שיש בכל מקום כמעט (נגיד, שירותי מכולת), אז אם השירות רע אתה מחפש את אותו מוצר נפוץ במקום אחר. אבל אם זה מוצר אספני שיש רק במקומות בודדים (אם בכלל) צריך לדעתי לקפוץ על המציאה, אפילו אם המוכר מעצבן והשירות גרוע.לצערי המוכרים יודעים זאת ואף מנצלים זאת לרעה להעלאת מחירים לא הוגנת ויחס מזלזל

 

[בעל הקופסאות]

לפי דעתי אתה לא צריך...

לשם לב ליחס של מוכר, כי יכול להיות שבאותו יום הוא קם על צד שמאל. אם לא תקנה את פריטים תצטער לאחר מכן כי אין לך מקום אחר להשיג אותם.