דילמה אישית

[atcbl]

תודה נתת לי נקודה למחשבה

 

[atcbl]

דילמה אישית

טוב ככה, אני לומד מחשבים כבר 4 שנים ואני ממש טוב בזה. עכשיו אני מסיים יב´ ועשיתי מבחנים למכללה למחשבים והתקבלתי לשם. עכשיו הבעיה היא שאני לא ממש אוהב מחשבים(זה התחיל בשנה האחרונה) ואני לא יודע אם זה מה שאני רוצה לעשות בעתיד. אבל אין לי אומץ ללמוד משהו אחר בגלל שאני רואה את מחשבים כדבר בטוח ואני מפחד ללכת אחרי האושר (כלומר מקצוע שאני יואהב אותו ויהיה בי להט לקום כל בוקר בשבילו) מה יקרה אם אני יכשל ברדיפה אחרי האושר? יש דרך חזרה? האם ללכת על הדבר הבטוח או על מה שיגרום לי אושר והוא לא ממש בטוח? נ.ב זה לא שאני עשיר ואני יכול לנסות ולעבוד במה שבא לי אז ככו את זה לצומת לבכם!!!

 

[hungry penguin]

פתרון הגיוני

תרשם למחשבים, וקח בנוסף לקורסי החובה כמה קורסים בכל-מיני מקצועות אחרים. למשל קח כמה קורסים בכימיה, במתמטיקה, ובפיזיקה. אם תגלה שאתה אוהב אחד מהמקצועות האלו יותר מאשר מחשבים, תעשה הסבה. זה חשוב לעבוד בתחום שאתה אוהב, אבל צריך להיות פרגמטיים... צריך גם כסף בחיים.

 

[רעות קן ראש העין]

אני במקומך

הייתי לוקחת את המקצוע שאני אוהבת, את מה שכיף לי לעסוק בו, וגורם לי אושר. לדעתי כל הסטיגמות האלה ש"אם לא תקח מקצועות ריאליים ותצטיין בהם-> לא יהיה לך כסף -> יהיו לך חיים גרועים" (זה כמובן בהקצנה) הם סתם עודג דברים שטויותיים שמכניסים לנו לראש עוד מילדות. אין לנו צורך בהמון כסף כדי לחיות טוב. יש לנו צורך לעשות מה שאנחנו באמת אוהבים- אלה החיים הטובים! ולדעתי גם אם לא בוחרים במקצועות "המובחרים" (מחשבים פיזיקה מתמטיקה וכל האלה..) אפשר להרוויח את הכסף הדרוש למחיה. אין כשלונות ברדיפה אחרי האושר! (לפחות איך שאני רואה את זה)

 

[hungry penguin]

את מובילה אותה לאבדון

את אומרת שה"סטיגמות" האלו שצריך מקצוע ריאלי הן שטויות, אבל אין לך בסיס. את אומרת את זה כי את רוצה שזה יהיה ככה, ולא ההיפך. זה חמור מאוד. את חושבת שהכל נגמר באושר? קחי סמים. אבל תני למי שרוצה לשנות את העולם ולהתקדם לחיות כמו שצריך - לחיות בשביל לעשות, ולא לעשות בשביל לחיות.

 

[atcbl]

יש לי עוד בעיה

אני לא יפרט למה אבל אני די צריך כסף וזה לא ממש בשבילי וזה מאוד חיוני

 

[m u s h ON]

החיים זה דבר לא בטוח צריך לנסות

לקחת סיכון

 

[הבת של השכנים]

"הטבלה" - בעד ונגד

אני אשתף אותך באיך אני הייתי מסדרת את "הטבלה" בראש: אתה אומר שאתה טוב במחשבים ה"טוב" הזה יגרום לך לדעתי אושר בעתיד (ולא רק עושר), שכן כולנו אוהבים להיות טובים במה שאנחנו עושים, לקבל פידבקים חיוביים מהבוס, כך שזה חשוב להיות טוב יתכן ותלך למשהו אחר, שאתה תהנה מהיצירה שלו, אך לא תהיה "טוב" (רק בינוני), דבר שעלול לגרום לך תסכול מנגד, מקצוע המחשבים איננו כמו שהיה בתחילת דרכו. היוקרה פחתה, השוק מוצף באנשי מחשבים וכו´, כך שאולי ההתחבטות שלך עכשיו איננה במקום אין כאן עניין של אושר ממול עושר רק שאלה של אם ללכת בתלם, בדרך המוכרת שכבר התחלת או לקחת ריזיקה וללמוד משהו אחר בין אם תבחר בדרך זו או אחרת, תזכור שאנשים חוזרים בתשובה/שאלה אז על אחת כמה וכמה, תמיד תוכל לחזור ולבחור את "הדרך הנכונה" עבורך, או במילים אחרות, לעשות הסבה

 

[atcbl]

אבל

אם יקרה ואני יחזור בי אז זה לא יהיה מאוחר מדי

 

[NY123]

ברשותכם אעסוק בדילמה הכללית

אין אפס כמו בהרבה דברים שמכרו לנו גם כל העניין הזה של אושר הוא בעצם אשליה אחת גדולה. אף אחד לא באמת מאושר, בטח לא רוב הזמן, כל מה שיש זה רק רגעים קטנים של אושר. מה לעשות כמו שאמרו פעם באיזה סרט של שוורצנגר (נראה לי זכרון גורלי) אדם מוגדר ע"י מה שהוא עושה ובהכרח עבודה היא חלק גדול ומרכזי בהגדרה העצמית הזאת. אני בכלל בגישה שלא כדאי לאדם לעבוד בעבודה/ תחום אחד במשך כל חייו וכי השבירה של השגרה הזו הכרחית להרגשת סיפוק.

 

[rahely]

ללמוד מחשבים כמקצוע שני

עליך בראש וראשונה ללמוד את המקצוע בו אתה טוב. להשיג את התעודה או הרשיון. אתה לא חייב להשתמש בזה כמקצוע ראשי ויכול להיות שעם הזמן תחליט שעבודה במחשבים הוא המתאים לך ביותר ותצליח גם להנות מהמקצוע. רוב האנשים בוחרים את המקצוע שהם מתאימים לו ולא חושבים אם הם מתאימים למקצוע. עצם היותך הטוב ביותר תגרום לך סיפוק ואושר. אבל אין שום מניעה ללמוד מקצוע נוסף שהוא בדרך עקיפה בתחום המחשבים. אני מכירה רואה חשבון בתחום מיסים ומקרקעין שלא מצא עניין במקצוע אבל למד עריכת דין לעניני מיסים ומקרקעין ושילב את הידע שלו בשני מקצועות שונים אבל בתחום דומה. אתה חייב להבין שלומדים מקצוע על מנת להתפרנס. חשוב להתקדם בתחום המקצועי וחשוב לא פחות להתקדם כלכלית. רוב האנשים עובדים למען הכסף ולא תמיד למען הכיף. לכסף יש משקל בבחירת המקצוע או העבודה. רק יחידי סגולה מצליחים לשלב אושר עם עושר בעסקים. רחלי

 

[Henryf]

מיבחן המראה.

במקרים קשים כשלך, בניתי לעצמי מבחן לו אני קורא "מבחן המראה". בעוד הרבה שנים, כשאהיה מנוטרל מכל לחץ מהנושא, והכל יהיה תאורטי, אסתכל על עצמי במראה, ואני רוצה לראות שם אדם שיוכל לאמר לעצמו: אכן, עשית בזמנו, על סמך הידע שהיה לך אז, את המעשה הנכון.

 

[2broKen silEnce]

אולי תנסה לשלב...

תראה...גם אני מסיימת י´ב אומנם לא במגמת מחשבים כי פרשתי ממנה כבר בכיתה י´ (למזלי). סה"כ נדפקנו כי אנחנו צריכים לחשוב כבר מגיל 15 על העתיד שלנו. אני שברתי את הכללים לא רציתי לחשוב על העתיד שלי ולמדתי ועדיין לומדת מה שבראש שלי. אני יודעת שאני אחליט מה בדיוק אני רוצה יותר מאוחר, אני עוד צריכה להתפתח שכלית ונפשית , זה דבר שלא בא ברגל! אם תהיה לך אפשרות להמשיך וללמוד ואני מתכוונת גם לרצון...אז תפדל! אבל אם אתה לא רוצה חבל על הזמן מה שנקרא! אני חיה במטרה לחוות וליהנות אני לא אעשה משהו שאני לא רוצה. עכשיו בקשר לשילוב אני לא יודעת אם זה אפשרי , אבל אולי תנסה להמשיך עם מחשבים ואלי בהמשך תשלב משהו שאתה באמת רוצה. אבל אתה חייב לזכור שהצלחה זה לא הכל מה שחשוב זה האושר! השלמות הפנימית שלך עם מה שאתה עושה! אז בהצלחה! ובחירה מוצלחת! מקווה שיכולתי לעזור!

 

[2broKen silEnce]

תנסה לשלב...

תראה...גם אני מסיימת י´ב אומנם לא במגמת מחשבים כי פרשתי ממנה כבר בכיתה י´ (למזלי). סה"כ נדפקנו כי אנחנו צריכים לחשוב כבר מגיל 15 על העתיד שלנו. אני שברתי את הכללים לא רציתי לחשוב על העתיד שלי ולמדתי ועדיין לומדת מה שבראש שלי. אני יודעת שאני אחליט מה בדיוק אני רוצה יותר מאוחר, אני עוד צריכה להתפתח שכלית ונפשית , זה דבר שלא בא ברגל! אם תהיה לך אפשרות להמשיך וללמוד ואני מתכוונת גם לרצון...אז תפדל! אבל אם אתה לא רוצה חבל על הזמן מה שנקרא! אני חיה במטרה לחוות וליהנות אני לא אעשה משהו שאני לא רוצה. עכשיו בקשר לשילוב אני לא יודעת אם זה אפשרי , אבל אולי תנסה להמשיך עם מחשבים ואולי בהמשך תשלב משהו שאתה באמת רוצה. אבל אתה חייב לזכור שהצלחה זה לא הכל מה שחשוב זה האושר! השלמות הפנימית שלך עם מה שאתה עושה! אז בהצלחה! ובחירה מוצלחת! מקווה שיכולתי לעזור!

 

[ailag]

מקרה דומה

לי קרה מקרה ממש דומה: אני "פריקית מחשבים" מילדות, מימי ה8086 ו.. *עוצרת את פרץ הנוסטלגיה*. בצבא הלכתי להיות מפעילת מערכות - ולא תוכניתנית, כדי שזה לא יימאס עליי. (וגם בשביל הגיוון). אחרי הצבא, הבנתי כמוך שאם אני אעבוד במחשבים אני לא אהנה מהם. אני לומדת עכשיו פיזיקה ומתמטיקה, כי זה גם מעניין אותי. מדעי המחשב, בנוסף, הם ברובם מתמטיקה כך שאם תלמד מתמטיקה יהיה לך בסיס טוב למדעי המחשב (ושווה להציץ באתרים של אוניברסיטאות ולראות אילו קורסים חופפים. או לכתוב מייל למי שכתוב באתר.) hungry penguin: קודם כל, כל קורס כזה עולה כסף (למיטב ידיעתי, 500-1000 בת"א. 1000 זה קורס שנתי) . שנית, זה עומס של קורסים - תזכור שלכל קורס יש תרגיל שבועי להגשה ויש גם מבחן. רעות: פיזיקה הוא לא מקצוע כ"כ "מובחר", למרות שהוא קשה (אנחנו תמיד אומרים שכדי להכנס למסלול שלנו צריך רק תעודת בגרות - אין תחרות עליו). אין כשלונות ברדיפה אחרי האושר? להיפך, הרדיפה אחרי האושר רק גורמת לנו להתמתן ולשנות את ההגדרה שלנו ל"אושר". האושר הוא אשליה. לבת של השכנים יש נקודה טובה. שוק המחשבים בעייתי, וכולם ילדי פלא שיודעים מחשבים יותר טוב ממך. כמו שאני ממליצה לחברים שרוצים ללמוד אמנות - חבל להמר על מסלול בו המזל משחק יותר מהכשרון. גם אם הולכים למחשבים, או לאמנות, חייבים ללמוד משהו בנוסף, לשם "גיבוי". לשתיקה שנשברה (נו, אין לי כוח להעביר שפה) : צריך לבחור בגיל 15? אני בת 21, ועדיין לא יודעת מה אני אהיה כשאגדל. אני בטח אדע בגיל 40 בערך. מה זה משנה? העבודה לא מגדירה אותי, היא רק מגדירה כמה קומיקס אני אוכל לקנות. או איזה בית יהיה לי. ביג פאקינג דיל, אפשר להסתדר ברוב מצבי הפשרה. לא צריכים עבודה אחת, או תחום עניין אחד, או סגנון אחד או מה שלא יהיה.

 

[מיצי 17]

יש לי בעיה דומה../images/Emo108.gif

|אני עדיין לומדת בתיכון וצריכה להחליט אם ללמוד מחשבים או משהו אחר. מחשבים חשוב ואולי יעזור אבל אותי זה משעמם לגמרית אני מבינה אותך . אולי כשאתה תמצא פתרון תוכל לייעץ גם לי מה לעשות,אבל בנתיים אני רק יכולה להגיד לך שתבחר מה שאתה אוהב ומתעניין אחרת תתצטער על זה בעתיד ויהיה לך רק סבל ללמוד מחשבים.

בהצלחה|

 

[ailag]

אפשר להתחרט!

גם במהלך הלימודים וגם אחריהם. אנשים צריכים להבין - החיים לא נגמרים בגיל 25. אנחנו לא צריכים להספיק להשיג תואר, עבודה, בעל, ילדים, משכנתא וקרן פנסיה עד אז. ואני אצטט שיחה ששמעתי פעם בחדר לוקרים, לפני שיעור התעמלות: "יש לך יומולדת 16! (או 15, לא זוכרת) מזל טוב! גדלת כל כך מהר.. עוד מעט תהיי בת 17, ואז תהיי בת 18, ואז תמותי!" (זה הלך טוב יותר באנגלית)

 

[neko]

אתה מזכיר לי בדיוק את עצמי כשהייתי

בגילך. אני בחרתי בכיוון ההפוך. הלכתי לצבא, שכחתי מהמחשבים, ולמעשה גיליתי כמה התחום היה חשוב לי וכמה אני לא מסוגל לחיות בלעדיו רק בזכות ייבוש המח שעברתי בצבא. עשה מה שמרגיש לך נכון, אבל קח בחשבון שאנשים משתנים לכל מיני כיוונים. בנוסף, מה שאתה לומד לא מחייב אותך לכל החיים. אתה יכול להשלים לימודים במקצוע אחד ולעבוד בתחום שונה.

 

[neko]

נ.ב: אמא שלי למדה ארכיאולוגיה,

קלטה כבר בשנה השנייה שזה לא ממש מעניין אותה, אבל סיימה את התואר והלכה לעבוד בעבודה שלא קשורה כלל למה שלמדה. היום היא לומדת משפטים בשביל הכיף.

 

[שן דג]

הבחירה הטבעית

אמירה נוצרית מטופשת אומרת"המטרה מקדשת את האמצעים". מכאן הגיעו אנשים שניתן להשוות את האושר לעושר.רעיון מטופש ביותר! נחזור להתחלה: אתה מסיים י"ב. אתה מחפש את האושר שלך. אתה בודק: האם עדיף לי ללכת למקצוע שאני אוהב, ושם למצוא את האושר, או ללכת למקצוע שאני לא אוהב, אבל שם יש את הכלי הזה, שגרם להרבה אנשים אושר. לכלי הזה קוראים עושר, כסף. לפי תפיסת " המטרה מקדשת את האמצעים" אתה תשים לך כמטרה את הכסף בתור מטרה בפני עצמה, ולא ככלי להגיע אל האושר. מרגע זה אתה לכוד. אתה תיקח את הכסף, ופתאום תגיד לעצמך"היי, אני לא מאושר!". אז אתה תיזכר, שפעם הכסף אולי היה הכלי שלך אל האושר, אבל מזמן שכחת שהכלי אל האושר התחלף, הוא כבר לא הכסף, אלא סוג המקצוע, אבל אתה לא שמת לב, והנחת לך את הכסף בתור מטרה. רק עכשיו פתאום הבנת שאין ערך בכסף בפני עצמו. כדי למנוע את זה, עליך להציב מחדש את העובדות: 1.יש לי מטרה ששמה אושר . 2.יש לי שני כלים להשגת המטרה, והם מתנגשים: כסף, או עבודה מעניינת. כעת ננסח מחדש את השאלה שלך: מה יביא אותי אל האושר: הכסף או העבודה? כעת, נוסיף את הנתון השלישי: 3. אני יודע שרוב האנשים שיש להם כסף בלי סוף אינם מאושרים, בניגוד לאלו שאצלם העבודה מעניינת, ואפילו זה בשכר מינימום או בהתנדבות. לכן, אני מייעץ לך ללכת אחרי ליבך, ולבחור במה שיתן בך את הלהט לקום בבוקר ולראות את העולם יפה יותר. הרי אתה עצמך אמרת שהכסף לא יביא אותך ללהט לקום בבוקר, אם כך אינו מביא אותך לאושר! דרך אגב! המצב שלי דומה באופן מדהים לשלך! אני גם כן מסיים י"ב כרגע, וגם אני למדתי מחשבים מכיתה י´ עד י"ב. המחשבים היה הדבר הכי בטוח בשבילי באותו הזמן! הציונים שלי היו בשמים, ואני גם אהבתי את זה! מה יותר טוב? אבל בשלב מסוים התחלתי להרגיש שזה לא זה. אני לא כל כך אוהב מחשבים, ואני מעדיף פיזיקה (שאני לומד במקביל). הנטיה הטבעית של האדם היא ללכת אחרי מה שהוא מצליח בו, ואם אני נוטה ממה שאני מצליח בו למה שאני לא-כל-כך מצליח בו, סימן שזה אמיתי.הצבתי לי את המטרה: ללכת ללמוד פיזיקה שימושית ולרוץ עם זה לעתודה.(אין בעתודה, למיטב ידיעתי, פיזיקה טהורה).בבוקר המבחן במחשבים, עם פרפרים בבטן וציון מבריק כמעט בכיס, ניגשתי להנהלה וביקשתי לפרוש ממחשבים.היום אני שמח על ההחלטה הזאת. אני ממשיך במירוץ להשיג את המטרה. מקווה שעזרתי, בהצלחה בהמשך הדרך!