דילוגי אותיות בתורה

[דוד30]

דילוגי אותיות בתורה

בס"ד דילוגי אותיות בתורה בספר "צפונות בתורה" של הרב שמואל יניב רואים שיש דילוגים בתורה בהתחלת ספר בראשית ובסופו שם הספר תורה בדילוגים של 49 אותיות מהאות ת של המילה בראשית והלאה . בסוף ספר בראשית בפרק מ"ט כ"ח -ל. מהאות ת של המילה וזאת יוצא תורה בדילוגים של 49 אותיות. בספר שמות בהתחלת הספר מהאות ת של המלה שמות יוצא דילוגים של 49 אותיות ובסוף הספר שמות פרק לט ח-יג מהאות ת האחרונה של המלה תכלת יוצא בדילוגים תורה כל 49 אותיות.וכך יוצא תורה בדילגים של 49 אותיות גם בספר במדבר ובספר דברים מקבלים את שם הספר בדילוגים כל 49 אותיות בהתחלת הספר ובסופו. בספר ויקרא מקבלים בדילוגים שם המחבר של הספר שהוא בורא העולם . עוד דילוגים. http://www.hidabroot.org/bmavo.htm רצח רבין http://www.hidabroot.org/b10.htm על הצומח בתורה http://www.hidabroot.org/b1.htm על המחלה הידועה http://www.hidabroot.org/b2.htm על הסכרת http://www.hidabroot.org/b3.htm על השואה http://www.hidabroot.org/b6.htm האם הכל נגזר מראש? http://www.hidabroot.org/b11.htm אישים בתורה http://www.hidabroot.org/b12.htm על מנת הסר ספק מלב הקוראים, להלן הסבר מפורט על ההבדל (הסטטסטי) העצום בין ממצאי הדילוגים בספר התורה לבין ממצאי "הדילוגים" בספרים מעשי ידי אדם. ולפני זה אקדים ואומר שהדילוגים של המילה "תורה" בתחילת כל חומש, בדילוג של 50 אותיות מהאות ת הראשונה, וכן המימצא "יצחק רבין" (שהוא היחיד בדילוג בכל התנ"ך!) המצטלב במילים "רוצח אשר ירצח את", ולידו "יגאל אמיר" וכן מקום הרצח "תל אביב" והתאריך,הם מראים בעליל ומהוים ראיה חותכת לעובדה שהימצאותם באופן מקרי לא תיתכן מבחינה הסתברותית אלא במקרה של 1 לכמה מליארדים ויותר מזה. לכן ברור שלא ימצא ספר אחר עם ממצאים דומים. מצורף קובץ הסבר לדילגים, ההסבר לדילוגים בתורה הועתק מהספר "המימד הנוסף"

 

[דוד30]

המשך נושא הדילגים

בס"ד להלן כתובת אתר שאפשר לראות את הדילוגים. http://rotter.net/forum/DCForumID15/546.shtml

 

[דוד30]

בס"ד. הסבר לדילוגים.

על מנת הסר ספק מלב הקוראים, להלן הסבר מפורט על ההבדל (הסטטסטי) העצום בין ממצאי הדילוגים בספר התורה לבין ממצאי "הדילוגים" בספרים מעשי ידי אדם. ולפני זה אקדים ואומר שהדילוגים של המילה "תורה" בתחילת כל חומש, בדילוג של 50 אותיות מהאות ת הראשונה, וכן המימצא "יצחק רבין" (שהוא היחיד בדילוג בכל התנ"ך!) המצטלב במילים "רוצח אשר ירצח את", ולידו "יגאל אמיר" וכן מקום הרצח "תל אביב" והתאריך,הם מראים בעליל ומהוים ראיה חותכת לעובדה שהימצאותם באופן מקרי לא תיתכן מבחינה הסתברותית אלא במקרה של 1 לכמה מליארדים ויותר מזה. לכן ברור שלא ימצא ספר אחר עם ממצאים דומים. ההסבר לדילוגים בתורה הועתק מהספר "המימד הנוסף" פרק ששי: ניסוי מבוקר יוסף: אתאר לפניך ניסוי שאני עומד לערוך. אקח ספר - למשל, "הכנסת כלה" לעגנון - ואתקתק אותו למחשב. אחר-כך אכין רשימה של 1000 זוגות ביטויים הקשורים מושגית (כמו "החנוכה" ו"חשמונאי"). בשלב הבא אפעיל את התוכנה שלכם על הספר "הכנסת כלה", והמחשב יפיק טבלאות הנקבעות על-ידי הביטויים הללו. אם נצא מתוך הנחה, שהתופעה שאתה מדבר עליה אינה מתוכננת בספר "הכנסת כלה" - האם אתה מצפה להופעת מפגשים "מוצלחים" של זוגות ביטויים בפלט המחשב? דורון: בוודאי! יוסף: אם כך, מה ההבדל בין התרחשות התופעה בספר בראשית ובין התרחשות התופעה בספר "הכנסת כלה"? דורון: להבהרת דברי אשתמש בדוגמה. נתבונן בהגרלה שמשתתפים בה 1000 כרטיסי הגרלה, וכרטיס אחד בלבד זוכה בפרס. לאדם הקונה כרטיס הגרלה אחד יש סיכוי של 1000/1 לזכות בפרס - בהנחה שההגרלה הוגנת (אקראית) ; כלומר, אדם שיקנה בכל הגרלה כרטיס אחד, יזכה בפרס בממוצע אחת ל1000- הגרלות. אך אם יזכה אותו אדם בפרס ב20- הגרלות מתוך ה1000-, יהיה זה מאורע מאד בלתי צפוי. תוצאה מעין זו תוליך למסקנה, שההנחה דלעיל היתה מוטעית, ושלמעשה היתה כאן קנוניה . ובדרך כלל, תוצאת ניסוי שהסיכוי להתרחשותה צפויה להתרחש בממוצע אחת ל1000- ניסויים. אתה הצעת לערוך סדרה של 1000 ניסויים על הספר "הכנסת כלה", כאשר כל ניסוי יהיה בדיקת המפגשים בין זוג ביטויים הקשורים מושגית (במתכונת שפירטת). מתוך הנחה שהספר הוא מערכת אקראית לגבי התופעה הנבדקת, אני מצפה לכך, שתקבל מפגש "מוצלח" כזה, שהסיכוי להתרחשותו 1 ל1000(כיצד מודדים סיכוי כזה - זאת אסביר בהמשך) בערך פעם אחת, ושתקבל כעשרה מפגשים "מוצלחים" כאלה, שהסיכוי להתרחשות כל אחד מהם ל 100 וכמאה מפגשים "מוצלחים" כאלה, שהסיכוי להתרחשות כל אחד מהם ל 10 כלומר, צפוי בהחלט/ שכל מי שיבדוק ספר או עתון כלשהו יוכל להציג מפגשים "מוצלחים". לעומת זאת, אם נערוך סדרה של ניסויים כאלה על ספר מסוים, מתוך הנחה שהספר מהווה מערכת אקראית לגבי התופעה הנבדקת, ונקבל הרבה יותר מפגשים "מוצלחים" מך הצפוי - אזי נסיק, שהנחתנו היתה מוטעית, ושהספר מהווה מערכת מתוכננת, ולא אקראית,לגבי התופעה. מן הנסיון מתברר, שבספר בראשית מתרחשת התופעה הנידונה הרבה יותר מן הצפוי על סמך הנחת האקראיות. יוסף: טענה כזאת צריך להוכיח! דורון: בהחלט! מיד נדון בשאלה כיצד מוכיחים טענה כזאת. רציתי רק להדגיש בפניך - בעקבות שאלתך הקודמת - שאינני טוען, כי איך התופעה מתרחשת כלל בספרים אחרים, אדרבה : אני מצפה לכך שהיא תתרחש גם שם - אך, כמובך, בצורה האופיינית להתרחשות אקראית. לכך, אם בא מישהו ומציג דוגמה (או מספר דוגמאות) למפגשים "מוצלחים" שמצא בספר כלשהו, איך בכך כלום לגבי טענתי, שבספר בראשית מתרחשת התופעה בצורה שאינה אקראית - דהיינו, בצורה מתוכננת. יוסף: זה ברור. דורון: כדי להראות, שבספר בראשית מתרחשת התופעה הנידונה בצורה שאינה אקראית, אפשר להתקדם בשני ערוצים שונים. אפשר להציג מערכות של דוגמאות, שהסיכוי שהן מתרחשות במקרה קטן, למשל, מ-1,000,000 :1 (שיטת המדידה תוסבר להלך). אם אציג לפניך 10 מערכות, שכל אחת מהן "מוצלחת" כל כך שהיא מתרחשת במקרה בסיכוי של 1,000,000 :1 - האם תחשוב שליקטתי אותך מתוך ספר שבו התופעה מתרחשת באופן אקראי? יוסף: יקשה עלי לטעון זאת, שכך כדי לקבל "הצלחה" כזאת מספר שבו התופעה מתרחשת באופן אקראי, יהיה עליך לבדוק 10,000,000 מערכות דוגמאות ! דורון: רובן הגדול של הטבלאות המוצגות במהלך שיחותינו יוצרות הערכות, שמידת "הצלחתך" עולה בהרבה על .1:1,000,000 כוונתי לטבלאות, שבהן נפגשים יחד כמה וכמה ביטויים הקשורים זה בזה, או לסדרות טבלאות, שבהן נפגשים ביטויים עם הופעה מסוימת של ביטוי מרכזי שהם קשורים בו.. דרך אחרת שבה אפשר להתקדם לאותה תכלית היא דרך של הערכה סטטיסטית, המבוססת על הצעדים האלה : א. כימות בשביל זוג ביטויים נתונים. ב. בחירה א-פריורית של מידגם גדול דיו. ג. בדיקה על ספרים אחרים (ואיפוס). ד. בדיקות ביקורת.

 

[דוד30]

המשך

יוסף: נתחיל בכימות: כיצד הוא נעשה? דורון: הכימות נותן ערך מספרי (כמותי) לכל מפגש. לכך הכימות הוא הבסיס להשוואה מדויקת בין מפגשים שונים - איזה "מוצלח" יותר ואיזה פחות. עלינו לכמת מפגשים בין הופעות של ביטויים שהן מינימליות בקטעים גדולים בטקסט, כפי שהם נראים על פני הטבלאות הנקבעות על ידך. טענתי לעיל, שאני מצפה לכך, כי מפגשים כאלה - בין ביטויים הקשורים מושגית - ייראו כמיקבצים מכונסים. בטענה זו יש שני מרכיבים : בשביל כל זוג ביטויים בנינו את הטבלאות הנקבעות על ידי ההופעות המינימליות של הביטויים בספר בראשית, וחישבנו את ערכם המספרי של המפגשים. את הערכים המספריים הללו, שהתקבלו באופן נסיוני, היה צריך להשוות לערכים הצפויים על סמך ההנחה, שהתופעה אקראית בספר בראשית. ואולם, הואיל וקשה מאד לחשב ערכים צפויים אלה באופן ישיר על סמך שיקולים תיאורטיים, צריך לערוך השוואה זו באופן נסיוני. יוסף: אני יכול להציע לך דרך פשוטה להשוואה באופן נסיוני. דורון: בבקשה, אני מקשיב. יוסף: דרך זו היא שימוש בשיטה סטטיסטית הידועה כ"שיטת מונטה-קרלו" קח, למשל, 100 ספרים שונים שאורכם כאורך ספר בראשית, ואחד מהם - ספר בראשית עצמו. בכל ספר מאוסף זה תוכל לבנות את כל הטבלאות הנקבעות על-ידי זוגות הביטויים במידגם שלך, ולהשוות את הערכים המספריים של מפגשים אלה לערכים המספריים המתקבלים בספר בראשית. דורון: האם תוכל לפרט כיצד נעשית ההשוואה? יוסף: כן. קח את זוג הביטויים הראשון במידגם שלכם. מהו? דורון: השם הוא "הראב"ד", והתאריך - "כ"ו כסלו" . יוסף: תקתק למחשב את הספר מס´ 1 באוסף הספרים שהכנת. בשלב הבא יציג המחשב את כל המפגשים בין ההופעות המינימליות (בספר מס´ (1 של "הראב"ד" לבין ההופעות המינימליות (בספר מס´ 1) של "כ"ו כסלו", כפי שהם מופיעים בטבלאות הנקבעות על ידך. כל מפגש יקבל ערך מספרי לפי הכימות שלכם. עתה תוכל, למשל, לסכם את הערכים המספריים המתקבלים, ותקבל מספר מסוים. מספר זה יבטא את "הצלחת" או "אי הצלחת" אותם המפגשים : אם היו מפגשים "מוצלחים" (בספר מס´ 1) בין "הראב"ד" לבין כ"ו כסלו - המספר יהיה גדול אם לא היו מפגשים "מוצלחים" כאלה - המספר יהיה קטן. בשלב הבא תקתק למחשב את הספר מס´ 2 באוסף הספרים שהכנת, וחזור על התהליך כולו. גם הפעם תקבל הספר מסוים, המבטא את "הצלחת" או "אי הצלחת" המפגשים בספר. אם כך תעשה לכל אוסף הספרים שהכנת, תקבל 100 מספרים. הספר שבו תתרחש התופעה הנבדקת באופן "המוצלח-ביותר" הוא זה שיתקבל בשבילו המספר הגדול-ביותר. כך אפשר לדרג את כל הספרים לפי "הצלחתם" : ספר שבשבילו התקבל מספר גדול, ידורג לפני ספר שבשבילו התקבל מספר קטן. הדבר דומה לעריכת תחרות בין מאת הספרים: הספרים "יתחרו" ביניהם, ואתה תדרג אותם - מך המקום הראשון עד למקום ה.100- עד כאן ה"תחרות" הראשונה בין מאת ה"מתחרים” ועתה, קח את זוג הביטויים הבא, וחזור על התהליך כולו – כלומר, ערוך "תחרות" נוספת בין מאת הספרים. באותו אופן תערוך "תחרות" חדשה בין מאת ה"מתחרים" בשביל כל זוג ביטויים מך המידגם שלך ובכל "תחרות" תדרג את ה"מתחרים" לפי מידת "הצלחתם”. במהלך ה"תחרויות" עקוב אחר התנהגותו של ה"מתחרה" המיוחד שלך - ספר בראשית. רשום לך את התוצאות האלה: בכמה "תחרויות" "הופיע" ספר בראשית ב"חמישיה הראשונה" (דהיינו, במקום 1 - 5 בדירוג), בכמה ב"חמישיה השניה" (דהיינו, במקום 6 - 10 בדירוג), בכמה ב"חמישיה השלישית" (מקום 11 - 15 בדירוג), וכך הלאה.

 

[דוד30]

המשך

תוצאות אלו חייבות לעניין אותך במיוחד, שכך במקרה זה ידוע מה היו התוצאות צריכות להיות אילו התרחשה התופעה הנבדקת באופן אקראי בספר בראשית: בממוצע צריך ספר בראשית ל"הופיע" אותו מספר פעמים ב"חמישיה הראשונה" כמו ב"חמישיה השניה", או בכל "חמישיה" אחרת - שהרי בכל "תחרות" יש לספר בראשית אותו סיכוי ל"הופיע" בכל מקום אפשרי בדירוג. (בקצרה : ההתפלגות האקראית היא אחידה בשביל המקום 1 100- בדירוג.) על-ידי השוואת תוצאות אלו עם התוצאות הצפויות, תוכל להעריך אם התנהגות התופעה הנבדקת בספר בראשית חורגת מן האקראי, ואם כן- בכמה; כלומר, תוכל לבדוק את טענתך. דורון: באופן עקרוני זוהי דרך נכונה לבדוק את טענתי. הרעיון המרכזי הוא להגיע לתוצאות כאלה, שערכן - בהנחת האקראיות - ידוע. במצב כזה מתאפשרת ההשוואה בין התוצאות הנסיוניות לתוצאות הצפויות. ה"תחרויות" בין מאת הספרים אינן אלא אמצעי להגיע לסוג זה של תוצאות; ומבחינה זאת אפשר להעלות על הדעת אמצעים אחרים שבאמצעותם ניתן יהיה להגיע לאותה מטרה עצמה. יוסף: בהחלט. אם מטרה זו תושג - הדרכים להשיגה שקולות. אך מה רע בדרך המסוימת שהצעתי? דורון: אין כל רע בדרך זו, והיא מתקבלת על הדעת. הבעיה היא פרקטית : זמן המחשב הנדרש לניסוי שתיארת הוא עצום. אתה צריך לחוור על כל התהליך (חיפוש המלים, בניית הטבלאות וחישוב ערכן) מאה פעמים בשביל כל פריט ברשימה הא-פריורית. יוסף: האם יש לך פתרון לבעיה זו? דורון: אליהו הציע פתרון. יוסף: מהו? אליהו: ניתן להגיע לאפשרות השוואה בין התוצאות הנסיוניות לתוצאות הצפויות באמצעות "תחרויות" דומות לאלו שהצעת. יוסף: מי יהיו ה"מתחרים”? אליהו: עד כאן עסקנו בהופעת מלים בדילוגים שווים של אותיות. לדוגמה : הופעה של המלה "אברהם" בדילוג שווה של 50 תיראה כך : א > 50 > ב > 50 > ר > 50 > ה > 50 > ם האות "ב" היא האות ה50- מן ה"א" ; ה"ר" - האות ה50- מן ה"ב" ; וכן הלאה. נתבונן עתה בהופעתה של מלה זו בדילוג משובש קמעה, דילוג שהוא "כמעט" שווה : א>50>ב>49=1-50>ר51=1+50 >ה>52=2+50>ם ה"ב" היא האות ה50- מן ה"א" ; ה"ר" - האות ה49- מן ה"ב"ן ה"ה" - האות ה51- מן ה"ר"; וה"מ" - האות ה52- מך ה"ה.” ובדומה : במקביל להופעת המלה "אברהם" בדילוג שווה של 30 : א > 30> ב> 30 > ר > 30> ה > 30> ם אפשר להתבונן בהופעת מלה זו בדילוג המשובש: א > 30 > ב > 29 =1-30 > ר > 31=1+30 > ה > 32=2+30 > ם ובאופן כללי : במקביל להופעת ביטוי כלשהו בדילוג שווה של d אפשר להתבונן בהופעת ביטוי זה בדילוג המשובש: * > d > * 1-d > * > 1+d > * > 2+d אנו יכולים לחפש ביטויים בדילוג המשובש כאשר d יכול לקבל כל ערך שהוא - בדיוק כמו שאנו מחפשים ביטויים בדילוגים שווים של אותיות כאשר d יכול לקבל כל ערך שהוא (במגבלות של אורך הטקסט). שלושת המספרים 1 - , 1+, 2+ הגדירו סוג מסוים של שיבוש ; שלשה אחרת של מספרים תגדיר סוג אחר של שיבוש. ובאופן כללי : כל שלשה (X,Y,Z) של מספרים שלמים תגדיר סוג מסוים של שיבוש : > * > d > * > d+x > * d+y < > * > d+z אם X יכול לקבל כל אחד מחמשת הערכים 2, 1, 0, -1, -2, וכך Y וכך Z, אזי לפנינו משפחה של 5*5*5 (= 125) סוגים שונים של שיבושים. יוסף: ואלה ה"מתחרים" שלך? אליהו: בדיוק. בשביל כל סוג שיבוש אנו יכולים למצוא את הופעותיהם המינימליות של ביטויים, את המפגשים ביניהן על פני הטבלאות הנקבעות על ידך ואת ערכם המספרי של מפגשים אלה, בתהליך אנלוגי ליה שהפעלנו בדילוגים השווים. כך ניתך לערוך בתנאים שווים את ה"תחרות" שתיארת לעיל; והפעם משתתפים 125 "מתחרים" - הלוא הם סוגי השיבושים השונים. גם הפעם נדרג את ה"מתחרים" בכל "תחרות" בדיוק לפי הקווים ששרטטת לעיל, ונבדוק כיצד יופיע ה"מתחרה" שלנו - הדילוג השווה ) שהוא השיבוש 0=x ,0=y ,0=z) - ב"תחרויות" השונות. תוצאות נסיוניות אלו אפשר להשוות עם התוצאות הצפויות על סמך הנחת האקראיות, כפי שתיארת. כלומר, המטרה הושגה באמצעי דומה לשלך - אך חסכוני בהרבה. יוסף: האם ערכתם ניסוי שתוכנן בדרך שהתוויתו דורון: כן. למעשה תיאר לפניך אליהו ניסוי שכבר נעשה. יוסף: ומה היו התוצאותו דורון: התוצאות פורטו במאמר שהזכרתי לעיל. כאן אומר בקצרה, כי ה"מתחרה" הדילוג השווה "הצליח" הרבה יותר מך הצפוי ב"תחרויותיו" עם סוגי הדילוגים המשובשים. נמדדה סטייה גדולה מך הצפוי, שהסיכוי להתרחשותה במקרה הוא מסדר-גודל של 1,000,000,000 :.1 יוסף: האם ערכתם ניסוי כזה גם על ספרים אחרים? דורון: רצינו לבדוק איך מתנהג הדילוג השווה לעומת הדילוגים המשובשים בטקסטים אחרים. לצורך הבדיקה השתמשנו בכמה סוגי טקסטים . הטקסט הראשון היה ספר בראשית - תוך ערבוב~ אותיותיו. כך קיבלנו טקסט, ששכיחות אותיותיו לא נשתנתה, אך הוא נראה כגיבוב אקראי של אותיות. הטקסט השני היה ספר בראשית השומרוני, הדומה בתוכנו, בלשונו ובסגנונו לספר בראשית שלנו. על כל אחד משני הטקסטים האלה ערכנו את כל הניסוי שתואר לעיל. הפעם לא הצטיין ה"מתחרה" הדילוג השווה בין שאר ה"מתחרים”. כאשר סוכמו "הישגיו" ב"תחרויות" השונות בשני ניסויים אלה, התברר שהתנהג לפי הצפוי על סמך הנחת האקראיות (התוצאות פורטו במאמרנו. ( בניסוי אחר בדקנו כיצד ישפיעו שינויים באותיות ספר בראשית על התנהגות התופעה. חילקנו את הטקסט לקטעים בני 1000 אותיות כל אחד - ובסך-הכל 78 קטעים. בכל קטע השמטנו את ה"א הידיעה הראשונה שבו. כך קיבלנו ספר זהה לספר בראשית - למעט 78 אותיות "ה “ שהושמטו. על טקסט זה ערכנו מחדש את כל הניסוי שתואר לעיל. בגלל השינויים הקלים בספר נעלמה התופעה, והתקבלה תמונה אקראית מובהקת. יוסף : האם אפשר למצוא בספר בראשית מפגש "מוצלח" בין שני מושגים שאינם קשורים זה לזה? דורון: אני מצפה לכך שיימצאו מפגשים כאלה. ספר בראשית אינו גדול בכמותו ; יש בו בסך-הכל 78,064 אותיות. אני משער, שאצור בספר מידע רב מאד בשיטת ההצפנה של דילוג אותיות. בגלל דחיסות המידע יש קירבה רבה בין המקום שבו מתרכז נושא אחד לבין המקום שבו מתרכז נושא אחר. לכן צפוי, שמושג הקשור לנושא אחד יופיע במפגש "מוצלח" עם מושג הקשור לנושא האחר. כל זאת כשמדובר בדוגמאות נפרדות. לעומת זאת, אם תכין מידגם א-פריורי של זוגות מושגים בלתי-קשורים, אני מצפה לכך שהתוצאות ייראו אקראיות. יוסף: האם זה ניחוש? מדוע לא תערכו ניסוי כזה? דורון: זהו חיזוי הניתן לבדיקה, ואמנם ערכנו ניסוי לבדוק ואת. למעשה, כך התגלגלו הדברים. מאמרנו בגירסתו הראשונה (שפרסמנו בשנת התשמ"ז) הגיע לידי מתמטיקאים וסטטיסטיקאים רבים בארץ ובעולם. אחד הסטטיסטיקאים הנודעים הציע לנו בתגובה לערוך ניסוי נוסף; בתנאי הניסוי הראשון, על רשימה חדשה של אישים, שתורכב באופן דומה. ועוד הציע לערוך ניסוי על מידגם חדש וזה לאחר שישובש באופן שיטתי. שני הכיסויים ארכו כמה חדשים. ראשית הכנו מידגם חדש על-פי "האנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל". הוא הושתת על כל האישים, שה"ערך" המוקדש להם משתרע על 3- 1/2% טורים וצוין בו תאריך לידה ו/או תאריך פטירה (יום וחודש). כך קיבלנו מידגם שגודלו בערך כגודל המידגם הראשון. חורנו על הניסוי כאשר אנו משתמשים הפעם במידגם החדש. התוצאות היו דומות מאד לתוצאות הניסוי הראשון גם הפעם נתקבלה סטיה גדולה מך הצפוי, שהסיכוי להתרחשותה במקרה הוא מסדר-גודל של .1:1,000,000,000 כלומר, המידגם הכולל של אישים, שה"ערך" המוקדש להם משתרע על 1% טורים ומעלה וצוין בו תאריך לידה ו/או פטירה (יום וחודש), "הצליח" הצלחה גדולה, שהסיכוי להתרחשותה במקרה הוא מסדר-גודל של אחד בחזקת מינוס 17 (מספר בעל 17 אפסים!), אחר-כך ניגשנו לעריכת הניסוי על המידגם המשובש. שיבשנו את המידגם באופן שיטתי : כל אחד מן השמות הכלולים במידגם "קיבל" את תאריכו של הבא אחריו ברשימה כך נתקבל מידגם כמעט זהה בגודלו למידגם המקורי - אלא שהמידע שבו אינו נכון (אם מניחים שהתאריכים צריכים להיות תאריכי לידה ו/או פטירה). כאשר נערך הניסוי על מידגם זה נתברר שהתופעה נעלמה. המערכת התנהגה בצורה אקראית למופת .

 

[דוד30]

המשך

האם לניסוי כזה התכוונת, ד"ר ספקני? יוסף: בערך... דורון: יש לך השגה כלשהי? יוסף: ... לא ... דורון: אולי בכל ואת? יוסף: תשמע, אינני ספקן "מקצועי"... דורון: אבל אני זקוק לשאלותיך כדי לקדם את השיחה!... יוסף : לא אמרתי שאין לי שאלות - אך אלו שאלות של אדם הרוצה להכיר את התופעה המיוחדת הזאת יותר מקרוב. דורון : למשל יוסף: מטרידה אותי העובדה, שהתופעה מתגלית ברמה הסטטיסטית. מדוע אין אנו רואים תופעה דטרמיניסטית? דורון: דבר זה יכול לנבוע מעצם אופיה של התופעה, או מחלקיות ידיעתנו לגביה . חלקיות ידיעתנו לגבי המערכת יכולה לנבוע משלוש סיבות שונות : א. חלקיות ידיעתנו לגבי מהות התופעה. ב. שיטת מדידה, המבטאת רק חלק מן התופעה. ג. היקף המדידה (נבדק ספר בראשית בלבד). כל אחת מך הסיבות הללו (וכולן ביחד) עשויה להיות הגורם להתרשמות שציינת. בשיחה הבאה אראה לך, שאכן שיטת המדידה שנקטנו היא שגרמה לפחות חלק ניכר מן האופי הסטטיסטי של התגלות התופעה. יוסף : כיצד עשויה חלקיות ידיעתנו לגבי מהות התופעה להיות הגורם לאופי הסטטיסטי של התגלותה? אליהו: אמשול לך משל. יש שפה שאיננו מכירים את דקדוקה, אך אנו מכירים באופן חלקי את מילונה ומסוגלים להצביע על הופעת מלים ממילונה בטקסט הכתוב באותה שפה. ניקח זוג מושגים קשורים (כגון "פעמון" ו-"צלצל"), ונעקוב איך הם מופיעים בטקסט. אני מצפה לכך, שנגלה שיעור גבוה יותר של הופעות משותפות מן הצפוי בטקסט הבנוי מאותן מלים בערבוב מלים אקראי. אם נבדוק מספר גדול של זוגות כאלה בטקסט ארוך, נגלה שנוכל לתת חיזויים ברמה הסטטיסטית ; כלומר, בעזרת כלים סטטיסטיים גילינו מבנה בטקסט - גם כאשר עדייך איננו מבינים את שפתו. עד כאן מהספר המימד הנוסף. יוצא לפי האמור ששיטת הדילוגים שנוסתה בספר בראשית (שלא מכיל יותר משמונים אלף אותיות) מוכיחה בעליל שאוסף המימצאים הגלומה בו (הקשורים עניינית וטקסטואלית ובדילוג הכי נמוך) אינה ניתנת להשוואה ל"מימצאים" שפוברקו בספרים אחרים מבחינה סטטיסטית, אפילו לא בצחוק. כבר בתחילת המאמר הובהר שהסיכוי להימצאותם של דילוגים מקריים בכל ספר או עיתון יומי היא אפשרות קיימת וסבירה ביותר (יותר לא סביר היה אם לא היו נימצאים דילוגים בספרים אחרים כמו ב"מלחמה ושלום" שהם בגדר התפלגות נורמלית מבחינה הסתברותית), אולם הדילוגים בספר בראשית הם בסטיה של יותר מ1 ל10 בחזקת –17 ( מספר בעל 17 אפסים), זה פי מליארדי מיליארדים מהתקן הכי מחמיר- 1 ל1000, שקבעו המתמטיקאים כדי לבחון אמינות ממצא (גם אגב בתחומים אחרים). אתר בו ניתן לראות את הדילוגים בתורה בהתחלה ובסוף. http://rotter.net/forum/DCForumID15/546.shtml בכבוד רב דוד

 

[freeonly]

הנושא כל כך נדוש, שאפילו ...

... אפילו מחזירים בתשובה כבר נרתעים מלהשתמש בו. במקומך הייתי מנסה להימנע מלנופף בנושא הדילוגים דווקא בפנייה אל אנשים שקצת למדו מתימטיקה. אני מפנה את הקורא למספר מאמרים בנושא המרוכזים תחת הלינק המצורף כאן.

 

[Alon16]

כמה הערות לא כל כך קטנות:

אני אתיחס לפסקה האחרונה של הודעתך. הדילוגים של המילה "תורה" בתחילת כל חומש בדילוג של 50 אותיות מהאות ת הראשונה מתקיימים אך ורק בספרים בראשית ושמות!!! בספר ויקרא הדילוג רק מהאות ת שנמצאת בפרק ד פסוק ל´ במילה על קרנת!!! בספר במדבר רק מפסוק נ"א של פרק א במילה יקימו אתו! בדברים רק מפסוק מ"ב של פרק א במילה תנגפו. אכן דיוק מופלא של ממש... כשחפשתי את יצחק רבין מצאתי את הדילוג 4 פעמים ולא פעם אחת כפי שכתבת: 1. בדילוג של 4772 אותיות מהאות י שבספר דברים ב´ ל"ג "ויתנהו" (אני מניח שזהו הדילוג שדיברת עליו שמתלכד עם הפסוק המוזכר עם הרוצח. לא מצאתי בקרבתו שום יגאל עמיר, אשמח אם תציין איפה בדיוק) 2. בדילוג של 37,505 אותיות מהאות י בדברים פרק י"ז י"ג: "וכל העם ישמעו..." 3. בדילוג של 26,412 אותיות מהאות י במלכבים ב´ כ"א י"ב מהאות הראשונה של שם ה´. 4. בדילוג של 12,471 אותיות מהאות י בישעיהו כ"ו א שבמילה "ישועה" כמובן שכשיש כמה צירופים לוקחים את זה שמוזכר בצורה מסויימת לרצח. או שמחפשים איזה גימטריה מתאימה, ומשלא נמצאה מצאו שאחת האותיות (צ) משתלבת בפסוק שמזכיר רצח... חוץ מזה אם לך מותר למצוא דילוגי אותיות אז לכל אחד מותר ואתה יודע טוב מאד שאפשר גם למצוא את הדילוגים האפיקורסיים ביותר. הנוצרים מוצאים בדילוגי אותיות דילוגים עם שמו של יש"ו בפסוקים המדברים על כהונה ועוד כהנה וכהנה... קיצורו של דבר - דילוגי האותיות הם סתם משחק שעשוע נחמד שאין בו יותר מאשר פנאי למשועממים שבינינו וכל אלה שבאים לשכנע שהתורה היא אלוהית ע"י הדילוגים האלו - שיבושם להם... אלון