דיכאון

דיכאון ..

שלום לך .
אזהרה : אני כותב בלשון קצת ישירה . אבל אם תהיי סבלנית תפיקי תועלת ממה שכתוב כאן .

לפי הנשמע מה שאת מתארת הינה בעיה שמקיפה את חייך הרבה מעבר לתחנת דלק כל שהיא
במונח המקצועי נקראת דימוי עצמי נמוך או חרדה חברתית חרדת נטישה טיפוס אנטי חברתי וכו

ניתן לפתור את המצב הזה בלי יותר מידי סבוכים אבל זה מצריך מאמץ מצדך

אני באופן אישי ממליץ לך לא להצמיד לעצמך תוויות מסוגים כלשהם
אלא להקשיב טוב לעצמך ולרצונות האמתיים שלך (הרגשיים כמו הרצון לתחושת ערך ובטחון).
ולגלות מה את באמת רוצה ומה חסר לך בחיים שהית רוצה יותר .

אני חוחשב שאת מבלה זמן רב מידי בלהתעסק בדבר שלא בשליטתך ושביחס לחיים שלך אין לו ""באמת"" הרבה חשיבות
מתדלק\ חנות .

מה גם שאת לא באמת רוצה את זה ואפילו חוששת מזה .
והסיבה שאת כן רוצהאת זה זה כי את מאמינה שתשיגי תחושת הערכה ותחושה שיתנו בך אמון . אבל זו לא הדרך או המקום.
מקום עבודה נועד לספק כסף ולא יותר .וזו לא אחריותו של שום אדם מלבדך לספק לך את התחושות האלו .

את שני הדברים האלו אנשים שרוצים צריכים להרוויח אותם ואין קיצורי דרך .
הדרך להרוויחו אותם היא לא בהתמדה בעבודה
אלא בהתמדה בעבודה מול אנשים ובשיפור יחסי אנוש ואמפתיה .
בהתמדה בראייה של הצד השני שעומד מולך ולקיחת ההשלכות של הפעולות שלך עליו בחשבון

.זה נקרא לצאת מעצמך ולשים את האגו בצד ולשאול את עצמך
איך מה שאת אומרת \מתנהגת \עושה\ גורם לשני להרגיש . ולשים חשבון שווה לטובה שלו ולטובה שלך .

כלומר כמו שכשאת נוסעת בצומת ברכב ואת חייבת לבדוק שאין הולכי רגל לפני שאת חוצה אותה
ורק לאחר מכן את מקבלת רישיון .ורק אז הולכי הרגל סומכים עלייך שתצייתי לרמזור האדום ושהם לא יפגעו ממך כשהם חוצים.

כך גם בחיים אנשים סומכים על אדם אחר רק כאשר הם יודעים שהוא לוקח אותם בחשבון בביצוע ההחלטות שלו כשהם
נוגעות אליהם .ומעורבות בחייהם .

ככה תרכשי חברים\חברות . תתחילי להתעניין בסובבים אותך גם להם יש רגשות בדיוק כמוך .
ככל שתשתפרי בזה כך אנשים יהנו במחיצתך וכך הערך שלך בעני עצמך יעלה וגם הביטחון .
את כבר לא תרגישי לבד .

קחי 2 משפטים לסיכום
1 ואהבת לרעך כמוך \מה ששנוא עליך על תעשה לחברך
2 וקנה לך חבר = חברים צריך לקנות בנתינה כלומר פרגון הערכה אכפתיות

התחלה טובה היא :

מה לא לעשות עם אנשים
לא לדבר מאחורי הגב \ לא להתנהג כאילו כל העולם חייב לך\לא לצפות מאחרים להשלים אותך .
\לא לפגוע באחרים\ לא לפגוע בעצמך\ לא למתוח ביקורת לא להיות שיפוטי \


מה כן לעשות
לוותר \ לקבל את המציאות \את עצמך\ להיות חברה טובה של עצמך \ להפנים \ לחפש ספרים וסרטונים באיך
להיות אדם יותר מה שאת שואפת יש בחינם המון באינטרנט שאלי את גוגל \ לשים את העבר מאחור \
להתחיל לחיות להעיז לנסות \לבקש לא לדרוש \ללמוד לקבל לא ולכבד את זה\ להבין שהמטרה היא לטווח הרחוק וגלובלית
ולא שטות או סיטואציה אחת כזו או אחרת.

בהצלחה !
 

Crema86

New member
אני משותקת

ביקשתי מהמנהל שיפסיק לשקר לי ויגיד לי את האמת שלא אעבוד בחנות.
אתמול הוא לקח אותי לצד ואכן אישר לי שלא אעבוד בחנות כי יש כאלה שהם חזקים בדלק ויש כאלה שהם חזקים בחנות.
כמובן שזה בלושיט כי כולם חוץ ממני עובדים גם בדלק וגם בחנות . מה זה הקשקוש הזה.
לא הסתפקתי בלא בלבד בלי הסבר אמיתי . רק שמחתי שסוף סוף הפסיק לאשלות אותי ואמר את לא תהיי בחנות.

עבד אצלנו עד לפני כמה חודשים מישהו שקשור להנהלה.
פניתי אליו עם חשש שלא יענה לי אפילו אבל הוא ענה.
שאלתי מה הסיבה שהם לא נותנים לי לעבוד בחנות האם מדובר רק בחשש שלא אעמוד בלחץ ושאני ילדה מבובלת או שלדעתם אני סוג של אוטיסטית. למה שאלתי אותו את זה?
כי לפני שנתיים עבד אצלנו אחד מוזר שגם אני החשבתי אותו לכזה ואז כשסירבו להכניס אותי לחנות עם חרטוטים הרגשתי שאולי גם מחשיבים אותי לכזאת.
אז אותו האחד שפניתי אליו שהיה קשור להנהלה אמר שכשהוא היה בשיחות שלהם כשנמצב היה נואש ולא היו עובדות בחנות הוא שמע איך מדברים עליי שאני "ילדה מיוחדת" והסמנכל סרב בתוקף להכניס אותי כשהמנהל ביקש.
יש לציין שבאיזו שהוא אופן אולי אני יצדיק בקטנה את מה שהם חושבים עליי ולו רק באופן חלקי וחסר משמעות שאני מייחסת לזה.
אני מדברת שטויות לפעמים ואומרת ללקוחת הבנים "כמה להכניס לך או לתדלק אותך" שאולי מצטייר בעינהם שאם אני מדברת ככה סימן שאני מוגבלת. יש לציין שהלקוחות אוהבים אותי וזורמים עם הצחוקים שלי
חוץ מהקטע הזה קשה לי למצוא עוד סיבות למרות שאולי יש
פעם שאלתי עובדת והיא גם אמרה שאני נתפסת על ידם כילדה לא רגילה כמו שאר הבנות. ואכן יש בזה משהו עובדה אני מתקשה ביצירת קשרים.
היא אמרה שהם חושבים שמשהו לא בסדר איתי , שאני משדרת ריחוף, תמימות למשל דיבור לא חזק ולא מונוטוני.
כשמישהו מדבר איתי אז אני בוהה בו ולא עונה לו בזמן כזה, שאני במחשבות כל הזמןץ
כל מה שהיא אמרה לפני 3 שנים רשמתי ועכשיו אני רושמת לכם כי דבריה היו משמעותיים והרגשתי שאני חייבת לשנות עצמי ושייתיחסו אלי כמו לבחורה רגילה.
היא המשיכה לפרט ואמרה שלדעתם אני לא ידבר נכון עם הלקוחות או שאני לא ידבר בכלל כי אני ביישנית , שלא אתמודד עם המטלות בחנות , שלא אדע לנהל שיחה , שאני לקוייה באיזה שהוא אופן.

עובד אצלנו עוד בחור שהגיע דווקה ממנהל החנות וגם עליו יש חצי סטיגמה כזאת בהתנהגות שלו שהוא כזה איטי וכששואלים אותו משהו ומצפים לתגובה שלו הוא רק מהנהן . הוא גם איטי ולא סומכים עליו שיעבוד בחנות כשיש לחץ אלא רק בלילות בחנות או בתדלוק.
לדעתי הבחור גם היה לו קליטה איטית שהתחיל לעבוד והוא גם לא מתחברים אליו שאר העובדים והמנהל .
זכור לי את מי לשים נבצהריים והמנהל התחנן בטלפון לעובד לילה אחר שיעבוד בצהריים במקום לילה "נראה לך אני ישים אותו בצהריים " אמר לעובד לילה.
דווקה הבחור לדעתי נורמלי , קצת שונה מכולם ויותר טוב מהבחור שהחשבתי כלקוי. גם הוא יש עליו חצי סטיגמה.
אני ממש זועמת וקשה לי במיוחד לאור העובדה שאני יודעת שאני לא אוטיסטית. נכון יש לי קשיי קליטה , נכון שאולי אני אתבלבל ויהיו לי טעיות אבל אני לא אוטיסטית

זהו מיום חמישי שאני חוזרת לעבוד אני מפסיקה לדבר גסויות ואאעשה מאמץ לשנות את הסטיגמה עליי.

הנה לא סתם המנהל נתן לי להרגיש שהוא לא סומך עליי אפילו בדלק כמו למשל שביקש מעובדת אחרת שתסגור את המשרד שלו ולא לי , ולא סתם הוא נתן למוכרת לקבל משאית של הדלק כשהוא לא נכח.
כנראה שבהתנהגות שלי גרמה לו לחשוב שאני לא ילדה רגילה וקשה לסמוך עליי
 

Crema86

New member
אמממ...

בחנות אני לא ידבר גסויות והכל בקטע של הומור ו99 מהמקרים הלקוחות מחפשים אותי כשאני לא עובדת ומחבבים אותי.
הכל פאקה פאקה לא מדברת איתם כדי לפתות אותם וגם לא כדי להעליב אותם אלא לצחוק איתם.
חוץ מזה בגלל המצב שאולי זאת הסיבה שהם לא סומכים עליי שאעבוד בחנות כי אני באמת יבשה וכשניסיתי להפסיק פעם אחת לדבר גסויות ולהיות רצינית אנשים שאלו אותי למה אני עצבנית או עצובה ושהם רגילים שאני "מכניסה להם" עם מצב רוח..
אני שוקלת שוב להפסיק אבל אז אני נזכרת כמה אין לי על מה לדבר חוץ מכמה לתדלק לך ובאיזה סכום..קשה לפתח איתי שיחה אם היא לא באה מצד השני..
חקרתי שוב את המישהו הזה מההנהלה והוא רשם לי את זה:
"אני חושב שהסמנכל מכיר אותך יותר זמן מימני , יכול להיות בגלל יחסי האנוש , לא ממש מרבה לדבר , הביטחון העצמי .
כל אלא דברים נכונים שקשה לי עם זה בעצמי כי זה בא לידי ביטוי בכך שאין לי חברות ואני מרגישה משעממת.
מצד שני..קיבלנו עובדת חדשה לחנות שבאיזה שהוא אופן מזכירה אותי:
גם היא יוצרת רושם של חוסר ביטחון, היסוס .
אני יודעת שהם לעולם לא יגידו לי את האמת בפנים אבל..גם זה מההנהלה שממש חקרתי אותו לעומק בשלב מסויים כבר לא הגיב לי וחבל..הוא רשם לי שבשיחות עם המנהלים (הוא לא היה מנהל) הוא שמע הרבה סיפורים ולי חשוב מאוד כל פרט כדי שאוכל להשתפר . ממש בוער בתוכי ליצור שינוי ולא רק בשביל החנות. הפחד הכי גדול שלי שאתקבל למקום עבודה חדשה ואיצור רושם דומה .
בחודשים הקרובים אני מאוד מקווה להירשם לקבוצה חברתית. קצת קשה לי כלכלית כי אני במינוס.
כשהייתי אצל פסיכולוגית פעם היא סיפרה לי על מטופל שלה שיצא לכמה דייטים עם בחורה והיא דחתה אותו מבלי לפרט.
הפסיכולוגית אמרה לו שהיא לא אומרת לו את האמת כדי לא לפגוע בו , אך למעשה היא מונעת ממנו להשתפר. הסיבה הייתי שהוא היה עלוקה ולא הפסיק להתקשר. למרות שהיה לו קשה כי זה היה ההרגלים שלו הוא למד משהו לחיים.
זאת הסיבה שאני גם כזאת. אבל משום מה גם כשאני יודעת מה הסיבה קשה לי למצוא את הדרך להשתנות .

את האמת שאני כן מרגישה שהשתנתי כבר לטובה אבל לא באופן מושלם שיביא לי תוצאות שאני מצפה .
למדתי לא להיות תמימה ואני חשדנית ולא מאמינה לכל מה שאומרים לי, כשמשהו לא נראה לי עם המשמרות בעבודה אני נלחמת מה שלא היה בעבר.
ביום ראשון לפני השיחה גם התעצבנתי ודרשתי שהעבודה תספק לי נעלי עבודה כי אני יודעת שעל פי החוק מגיע לי ! פעם שעברה קניתי
דרשתי וקיבלתי. הוא אמר לי שחודש הבא יכנס לי 200 שח בונוס לנעלי עבודה.
מצד שני יש לי עוד הרבה עבודה כדי להעצים את עצמי ואני חסרת ביטחון ברמות קשות. למשל עדיין בתפיסה שלי בראש למרות שאני יודעת שהערך שלי צריך להיות מבפנים וחשוב יותר מה אני חושבת , למעשה מאוד חשוב לי מה אחרים חושבים עליי ואני מושפעת מדעות שלהם.

אם רק הייתי מוצאת במה להתנחם זוגיות, להשתפר מבחינה חברתית וליצור לפחות חברה אחת מחוץ לעבודה גם אם אני לא החברה הכי טובה שלה כבר היה נותן לי הרגשה של הצלחה.
כרגע אני מרגישה כישלון מוחלט
ושוב אני אנסה להיגמל מלדבר גסויות אבל שוב..הפחד להרגיש עציץ שרק שותק ואין לו שום נוכחות מקשה עליי להפסיק.
 
אבל את מבינה

שאם ככה את מדברת אף אחד לא יודע ש"בחנות לא תדברי ככה"
מבחינתם ככה את מדברת
וגם אם תגידי ותבטיחי שלא תדברי גסויות בחנות, אף אחד לא יודע אם את יכולה בכלל. אנשים מבטיחים כל מיני דברים ולא עומדים בהם.

חובת ההוכחה עליך. הם צריכים לראות שאת יודעת להעביר ימים שלמים בהתנהגות יותר מאופקת ויותר ייצוגית אחרת מה שהם יודעים עליך זה שאת מתנהגת כמו שאת מתנהגת, וזה לא מתאים לחנות.
 
אני רק רוצה להגיד לך

כל הכבוד על ש"חפרת" למנהלים שלך ושאלת שוב ושוב, למה לא נותנים לך לעבוד בחנות.
אני בטוחה שזה היה ממש מביך ולא נעים.
אבל, הנה-- עכשיו את יודעת מה הבעיה, ואת יכולה ללמוד איך להשתפר.
 

kfxz

New member
את צריכה לחפש עבודה אחרת

למצוא אחת, ואז לעזוב. לא ייתכן שבחורה בת 27 לא תתאים כיביכול לעבודה שילדות בנות 20 עובדות בה. אני אישית עובד בחנות של תחנות דלק, וזה ממש לא ביג דיל, בלשון המעטה. בהתחלה זה המון המון מידע(מה שאת בטח יודעת) אבל לאט לאט לומדים הכל ומתקתקים.
לדעתי את חייבת למצוא עבודה חדשה שיעריכו אותך, ויסמכו עלייך ולעזוב תעבודה שם. ואני ממש לא חושב שהבדיחות ה"מלוכלכות" זה מה שמונע ממנה למכור שוקולדים וקולה ללקוחות.
 

snoopytush

New member
היי אני חושבת שעלית יפה על שורש הבעיה

הבעיה היא שמרכז החיים שלך בעבודה.
אבל בעבודה בדרך כלל לרב הקשרים הם ביזנס ולכן מסתכלים עליהם
משיקולי עלות תועלת ופחות מבחינה רגשית.
לכן אין מה להיעלב ולקחת ללב כי מלכתחילה אתם לא בסטטוס של "חברים".
אבל קשה לך כי נתת את כולך ולא קיבלת הערכה.
את צריכה לבנות את עצמך מחוץ לעבודה לבדוק היכן אפשר לפתח את כישורייך
למצוא תחביבים. דברים שיעשירו את עולמך מחוץ לעבודה כדי שלא תהיי תלויה רק
ביחס של המעסיק והעובדים.
שיהיה לך עוד עוגנים מלבד העבודה.
אם קשה לך אולי תנסי קואוצ'ר או קבוצה לאנשים עם חרדה?
בגדול מהמעט שאני יודעת הדרך להתגבר על חרדה לפחות חרדה חברתית היא דרך
עבודה בשטח והיחשפות. אבל בשלבים לא בהצפה ישר. וכל פעם לצעוד עוד צעד
ולהשיג עוד מטרה.
 

snoopytush

New member
ואולי אוסיף בזהירות ששווה לך לנסות למצוא

עבודה חדשה? בה יעריכו יותר את כישורייך.
כי לא נראה שהמנהל הולך להשתנות. וחבל שתמשיכי להישאב למעגל הזה
שלא עושה לך טוב.
 
למעלה