דיכאון

דיכאון

כתבתי פה כבר. אבל בא להישתפך פה שוב. אני מיואשת מהחיים לצד אדם חסר כל אחריות כלכלית. שמה שמעניין אותו זה רק " להתערבב" עם אנשים להיות "בענינים" לקנות מותגים לצאת למסיבות ובילויים ואירועים, למרות שהמצב הכלכלי לא מי יודע מה ואני גם סטודנטית וגם עובדת וקשה לנו לשלם גם משכנתא וכל השאר וגם את השכר לימוד , אני עובדת בכמה מקומות בהדרכה מגיעה בחמש מהלימודים כל יום ובשש אני כבר עובדת עד 11 בלילה, וביום שישי אני מנקה את הבית. אין לי חיים אין לי קשר עם חברות בשבת אני יושבת כל היום ולומדת כי זה הזמן היחיד, אין לי כח לעצמי אין לי כח לטפח את עצמי כמו פעם. אני בקושי אוכלת כי אין לי זמן לאכול! וכשאני מגיעה ב11 בלילה הוא כבר לבוש ומוכן ליציאה ללכת לחברים טן לשבת בכל מיני מקומות מחכה שאני יביא לו את האוטו. גם אם המשפחה יש לי הרבה בעיות האחים שלי עושים בעיות להורים ואח שלי מתקשר לספר לי את הבעיות שלו ואין לי כח לשמוע אותו זה מדכא אותי עוד יותר. פעם הייתי אחרת אני הישתנתי הפכתי להיות הצל של עצמי. לקחתי לו את כרטיס האשראי והבנקט הוא כבר כמה חודשים מקבל כסף ממני כי אני לא יכולה לסמוך עליו הוא הכניס אותנו לחובות, שלא ידעתי איך לשלם לאוניברסיטה. יש לנו גם ויכוחים על כל האירועים והחתונות- הוא נותן מתנות גדולות ומתווכח איתי עד שאני מעדיפה לא ללכת איתו הרבה פעמים כדי לחסוך ואז יוצא שהוא תמיד נהנה ומבלה ואני יושבת בבית כמו פוסטמה. נישברתי והזמנתי לו בנקט רק שהבנתי שברגע שהוא מקבל אותו ליד הוא חותך לאיזה מועדון אז גזרתי אותו שוב. נ י מ א ס לי. אני מרגישה שאין לי אחיזה בחיים האלו אין לי בשביל מה לחיות. הוא מעדיף את החברים שלו ולא אותי הוא לא מסוגל להראות לי אהבה לידם,,,, אין לי לאן ללכת אצל ההורים שלי דיכאון והוא לא מוכן לצאת מהבית לתקופה כדי שניפרד קצת אחד מהשני. ההורים שלו גרים בוילה והוא יכול ללכת לשם הם יקבלו אותו בשמחה. אני כל הזמן חושבת שברגע שאני אסיים את הלימודים אני אמלא טפסים ואלך לעבוד בחול עם המקצוע שלי אני אתקבל בכל מדינה בעולם בשמחה. לברוח.
 
נשמע כאילו תלוי נגדך גזר דין כלשהו

האם את יכולה להסביר לי מדוע אינך נפרדת ממנו? מילים כאלה אני יכול לקבל מאמא שהבן שלה עושה בעיות, כי לא נפרדים מבן, וצריך לתמוך בו ולהיות איתו כל החיים. אבל בן זוג???!! מוזר מאוד.
 

aooo

New member
לברוח? מה פתאום!

שלום לך, אני בוחר להתחיל במה שלא כתבת, לא כתבת האם את אוהבת אותו. או אולי כבר לא. לא כתבת אם את מצליחה להגיע למצב של קיום יחסי מין בכל העומס הזה שאת נוטלת על עצמך. וכאן אני מגיע לנקודה הבאה. כתו אצלינו "אשרי האיש היודע את מקומו...." והוא כניראה לא יודע.... את לוקחת לא את הבנקט... את מחזירה לא את הכרטיס וגוזרת אותו וחוזר חלילה... הוא יוצא לבלות ואת קורעת את התחת... זה נישמע לך הגיוני? לדעתי הגבר שלך לא חי איתך אלא חי עם אימא שלו.. כלומר הוא עדיין לא קולט שהאחריות היא שלו ושלו בלבד. והוא בטוח שאת (דמות האם) תפתרי את כל הבעיות. למה את מנקה ביום שישי את הבית ולא הוא? למה את מוצאת עבודות נוספות והוא לא? תחשבי על זה שבת שלום
 
גם הוא עובד

אבל אני בבוקר עובדת ובערב עובדת. היום שלי נגמר ב11 בלילה. היום שלו ניגמר בשעה חמש, ואז הוא חופשי לבילויים. לשאלתך כניראה שאני עדיין אוהבת אותו. אני גם מפחדת להישאר לבד. הוא היה הבריחה שלי מכל החרא שאכלתי מהמשפחה. הבעיה שגם איתו לא מי יודע מה. ואני לומדת לתואר ארוך ואינטנסיבי ואני כן זקוקה ליציבות בחיים של בית . ישל לו תקופות שהוא בסדר. הוא יודע לתקן ולסדר וליבנות. הוא קבלן הוא בנה לנו את הבית. אבל יש לנו גם תקופות ממש רעות וזאת אחת מהן. על יחסי מין אין על מה לדבר. בקושי. אני פשוט נדחיתי על ידו כמה פעמים אז הפסקתי לבקש ולנסות וליזום. לפעמים אני מחכה עד שהוא ירדם כדי לא להיכנס איתו למיטה ואולי אני ארצה והוא יידחה אותי אז אני מנסה לא להיכנס לסיטואציה הזאת ביכלל. ומה זה משנה כל החיים זייפתי לו.
 

shocco24x

New member
כן!... לברוח ומייד!

על פי תיאורך כל מוסד הנישואים שלכם מתנהל באורח מוזר, בלשון המעטה... אינני רואה כל אפשרות, בגלל האופי של הבעל, שהדברים יבואו על תיקונם, אי פעם. אם את רוצה בחיים שפויים - זה הרגע ללכת ולומר לו "שלום ולא להתראות!"
 

שילה1

New member
לא הבנתיאם אתם בני זוג,או נשואים,וכמה זמן.

מכל מקום-כשאתעובדת כל כך קשה וגם לומדת,שינקה הוא,שיבשל הוא,ואם אינו מבין זאת-משמע-כלאחד מכם במקום אחר בחייו. ואם כך-עדיף שתפרדו,וכל אחד ילך בדרכו. הפחד להיות לבד מובן,הפחד מלחיות אחרת-מובן גם הוא. אלא שמתרשמת שאת בחורה חזקה,ואת תתגברי ותארגני את חייך.
 

dify

New member
אני לא מבינה

מה את שואלת בעצם? את רוצה להיפרד ממנו? מה מונע ממך? למיטב הבנתי אין לכם ילדים, המצב כל כך לא טוב שאת מרגישה שאיבדת את עצמך, אז על זוגיות לדעתי אין בכלל מה לדבר. אני הייתי באה אליו, אומרת לו שהחלטתי לעזוב, ניגשת לעו"ד ומתחילה את התהליך, בעיקר על מנת שלא יוכל להיכנס לעוד חובות ש"תירשי" מהזוגיות הזו. תעמידו את הבית למכירה מהר ככל האפשר, תסגרו חובות, תפרידו חשבונות ובינתיים תעברי לגור בדירה שכורה עם שותפים ותממני רק את עצמך. תתייעצי עם עו"ד לגבי חובות עתידיים אפשריים מצידו ואיך להימנע ממצב שזה יהיה על שמך. בהנחה שאת כן אוהבת אותו וכן רוצה חיים איתו, נניח, קודם תעברי תהליך של לחזור להיות עצמך, לעמוד על הרגלים, לחזור לחיות את החיים ולצאת מהמצב הדיכאוני שאת נמצאית בו עכשיו, ואולי, מי יודע, בעתיד, תתחברו מחדש ממקום בוגר ולא מתוך תחושת מחנק מצידך וילדותיות מצידו. כל רגע שאת בוחרת לא לעשות את זה, את מעמיקה את גובה החובות ואת סחיטת הכוחות שלך. את חולמת על לברוח לחו"ל, אבל כדי לברוח את צריכה לסגור פה קצוות, אחרת את תגלי שיש על הרכוש שלך בארץ עיקולים ובלאגנים. תתייעצי עם עו"ד, תסגרי את הפרק הזה בחייך, תתחזקי ותני לעצמך במתנה את החיים חזרה. בהצלחה!!!
 

לנושנוש

New member
מה שלא מתאים על תעשי, פשוט ככה!

על תבכי, על תתקרבני, פשוט לא. כרגע הוא לא מציל אותך משום דבר.
 

chenby

New member
זה הבן שלך?

כי ככה זה נשמע.. את נשמעת כמו אם חד הורית פולניה. עצה- תתחילי להיות חברה ותפסיקי להיות אמא. ואם את לא יכולה להיות חברה- אז תקומי ותלכי אבל קחי אחריות על החיים שלך ושחררי אותו לחיות את שלו. תאמיני לי שהוא יצטרך כסף, הוא יעשה כסף. במקום להשאר איפה שאת אומללה, תמצאי מה יעשה לך טוב ולכי לשם. כרגע נשמע שמשרת אותך להיות אם חד הורית פולניה.. כשימאס לך, את תלכי, כרגע כל עוד את שם, זה בסדר לך.. לפחות יש על מה להתלונן. הוא כבר מוציא את כהכסף על החתונה ואת עדיין יושבת בבית כמו פוסטמה - באותה מידה יכולת להגיד טוב הכסף יצא, לפחות נאכל ונרקוד ונשמח קצת.. ומי יודע אולי נדבר עם מישהו על משהו ויעלה לנו איזה רעיון לשיפור המצב הכלכלי.. אבל פולנייה יושבת לבד בחושך..
 

אייבורי

New member
זה בסדר

את מסוגלת לאכול עוד הרבה חרא לפני שתקבלי שכל. בשביל ללמוד צריך או ראש או תחת, אין ספק מה הדרך שלך.
 
למעלה