דיכאון

זואילי

New member
אפרופו פיות...

ראיתי היום בחור קופי הארי פוטר. איזה מוזר
 

luli74

New member
אפרופו קולכיצין, ועדכונים

הרופא שלי(..נו טוב, אחד מהם..המומחה לFMF)הפסיק לי את הקולכיצין כי הוא גורם לירידה בפריון, ובסה"כ- אני מאוד יציבה גם בלעדיו. ההתקף האחרון שלי היה בתחילת ספטמבר, ויחסית לקודמים הוא היה ממש משחק ילדים... אני עדיין מנסה לשמור על הראש מחוץ למים. אתמול היה משבר רציני. עשיתי מעקב זקיקים בתה"ש- כי אנחנו מקוים לעשות החזרה על בסיס טבעי. הדבר הראשון שראו היה אנדומטריומה של 23 מ"מ בשחלה הימנית (..קטנה אבל גם הפומלה התחילה ככה). הרירית דקיקה (3 מ"מ) והזקיקים קטנים ומרובים. כשיצאתי לאוטו, בגשם כבד, פשוט קרסתי. ישבתי לי ליד ההגה ומיררתי בבכי. כשהגעתי הביתה, החלטתי לעבור על כל המעקבים שעשיתי בשנה האחרונה- וגיליתי להפתעתי שהאנדו' הזאת היתה שם כל הזמן, ושאפילו בניתוח סוריאנו העדיף להשאיר אותה בפנים. כבר נשמתי לרווחה. אז גם גיליתי שאני מבייצת בד"כ ביום ה-19-20, ואני רק ביום התשיעי..כך שגם בגזרה הזאת יש סיכוי. והרירית? תמיד בסביבות היום העשירי היא 3 מ"מ. בכיתי עוד קצת...החצי חיבק יותר מאי פעם...ישנתי טוב..ונסענו לטייל בירושלים. בכיתי כמו מטורפת בכותל, ביקשתי, כעסתי...והרגשתי הקלה. היום חוזרים למסלול. דיקורים. ומחר..יום הולדת. מחר אהיה בת 34. ואני בדכדכת יום הולדת. אז מה היה לנו? אני גרה בבית שאני לא אוהבת. לא נהנית בעבודה ולא סובלת את האנשים שם. תמיד צריכה לספור את הגרושים בארנק. שוקלת 20 ק"ג יותר ממה שתמיד שקלתי. עקרה. מה הפלא שאני בוכה? מצד שני...אני אמנם לא אוהבת את הבית שלי, אבל אין לנו משכנתא וחובות. יש לי חצי שרוב הזמן הוא מקסים. יש לי מקצוע, סיימתי לימודים בהצטיינות, יש לי מקום עבודה קבוע ומשכורת סבירה. סופרים את הגרושים כי חייבים לחסוך לעתיד. הק"ג יירדו כשאני אפסיק עעם הטיפולים. ונשארת רק העקרות. אני עדיין בוכה.
 

קרנון32

New member
לולי אני קצת כועסת עלייך!!../images/Emo10.gif

את לא עקרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חס וחלילה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה את משתמשת במילה הזו??? תשני אותה מיד! זה רק מאהבה
 

זואילי

New member
מממ... גם אני נוהגת להשתמש במילה הזאת

נכון, היא קשה ומוחצת, ולהגיד במקומה "מאותגרת פוריות" נראה לי לעיתים מזוייף או מכבסת מילים. אני יכולה להבין מאיזה מקום זה מגיע וקשה מאוד שלא "לחטוא" ולהתעלם מהמילה החזקה הזאת. אבל זו באמת ההרגשה. אין שום אתגר בטיפולים (אולי רק לרופא...)כן יש כמיהה מטורפת והרבה בגידה של הגוף. בטיפול האחרון שלי כשהיו לי אפס הפריות, המילה עקרה הייתה היחידה שיכולתי להשתמש בה. גם אותי מתקנים כל הזמן, אבל זה לא עוזר. הגוף מרגיש עקר ורק הריון תקין שבסופו ילד בריא ושלם בידיים יוכל לשנות את התחושה הזאת.
 

קרנון32

New member
אני מבינה את ההרגשה

אבל זואילי למילים יש כח עצום!!! ועצם זה שמנסים להיכנס להיריון בכל אמצעי שהוא זה אומר שאת לא עקרה!!! אם חס וחלילה לא היו מנסים ולא הייתה תקווה אז.... ויש תקווה זואילי וזה יקרה אינשאללה עוד השנה כל כך רוצה לשמוע כבר בשורה טובה מאחת הבנות פה. אמן
 

זואילי

New member
נכון, יש למילים כוח עצום

אבל גם לרצון יש כוח עצום, וגם לאופטימיות, וגם לתקווה ובכל פעם כשאת יודעת שעשית את המקסימום, וגם אם לפעמים כבר אמרת על הזין שלי ועשית טיפל'ה פחות מהמקסימום - זה או זה, ממש לא משנה את השורה התחתונה - הצליח או לא הצליח. זה שמנסים בכל אמצעי זו המלחמה להשיג את מה שרוצים. זה שהגוף לא נותן לזה לקרות - זו הרגשת העקרות. בטח שיש תקווה, ובכל דרך שהיא - אבל לפעמים הדרך כל כך ארוכה ולא רואים את הסוף. רואים רק את מה שלא הצליח, שוב
מה שמדהים הוא הכוח, שאחרי ההתרסקות נותן לנו את הדרייב להמשיך. תמיד זה מזכיר לי את עוף החול. הלוואי הלוואי הלוואי והשנה הזאת תהיה שנת הגשמת החלום לכל המנסות.
 

קרנון32

New member
אני לא מסוגלת לומר

את המילה הזו על שפתותיי אני משתמשת במילים חלופות עדינות יותר וכן יש לנו כוח למרות שגופנו חלש וכואב ומותש הנפש שלנו חזקה יותר והלוואי שהנפש תצליח לחזק את הגוף לפעמים זה קורה ולפעמים לא ולפעמים גם להפך הגוף מחליש את הנפש אבל תמיד יש את הדברים הקטנים שמעודדים ועוזרים ומעלים חיוך כמו 2 הנסיכים שלי (החתולים, מלבד בן זוגי האהוב) שפשוט מצליחים תמיד להקסים אותי ולרגש אותי גם ברגעים הכי קשים ודואגים כל בוקר לעלות על המיטה ולתת לי נשיקה בוקר טוב. באמת!!!! ומלווים אותי תמיד
 

galias3

New member
"Akara"

We can call it whatever name we want, it does not change the fact that we are not able to conceive, some of us temporarily and some forever. Few months ago I read the poem "Akara" by Rachel and although it is a simple one, I could not stop crying for long time as the words were so simple and yet so strong. But... we must be so lucky these daya to have this technology and hope that women in her time could not have, and had to just wait for a miracle (which some of still do). At least for some of us the modern medical knowledge can work out
 
שונאת את המילה הזאת

יש מילים שאני פשוט שונאת, וזו אחת מהן. לא אוהבת להגדיר את עצמי כעקרה, כי חס וחלילה אני לא כזאת וגם את לולי לא כזאת!!!! בימינו כל אישה אפילו עם הבעיות הכי הכי חמורות יכולה להביא ילדים, ואני אספר לכן סיפור על זה: יש לי בן דוד שאשתו לא עלינו חולה בסרטן בפעם השנייה, בפעם הראשונה שהיא חלתה זה היה בתיכון והיו צריכים להוציא לה את כל מערכת הרביה כולל הרחם, וכשהם התחתנו הוא ידע את זה והם עברו טיפולים עם פונדקאית והיום יש להם שני אוצרות בבית בן בן 4 ובת בת שנה. מסקנה: אין כזה דבר נשים עקרות, ותוציאו לכן את וזוזו את המילה הזאת מהראש.
 

נעמי 17

New member
ואני בחרתי../images/Emo6.gif

בחרתי להפסיק את מסכת היסורים . יש לי בן שאימצתי ועדיין אני לא עקרה, אני אמא.
העובדה שאני אמא הפכה את כל היוצרות, בילבלתי את השעון הביולוגי, אמרתי "לא" גם לגדולי הרופאים שרצו להכניס אותי להריון, ולעיתי כשיש לי בטן נפוחה ופנטזיה שהינה אני בהריון זה רק מכוון שאני מפנטזת שזה יקרה פתאום וללא כל מאמץ והופלה תתפלק לה איזו בת החוצה. אבל זו בדרך כלל פנטזיה שמעוררת בי חיוך וממלאת את האיש שלי בחרדה גדולה. אין עקרות יותר בעולם. יש הורים בכל דרך. אני לא ממלצה עד דרך אחת או אחרת רק מדי פעם מזכירה פה בפורום את המהות(הורות) ולא את הדרך להגיע לשם. תזכרי שתמיד תוכלי להיות אמא בכל דרך. זה מה שחשוב.
 

lilo4

New member
לולי

כשהייתי קצת יותר קטנה, האמנתי שאחרי הצבא החיים שלי יהיו פתאום מושלמים. אני אגור בבית שאני אוהבת, אני לא אריב יותר עם ההורים, אני אהיה נשואה באושר ועושר לאקס שלי, אעבוד בעבודה שאני אוהבת וכו' וכו'. ואז השתחררתי, וגיליתי שהחיים לא מושלמים....ועל הרבה דברים אני מתפשרת, למרות שהבטחתי לעצמי שזה לא יקרה לעולם. הנקודה היא למצוא את הדברים שאת לא מוכנה להתפשר עליהם, ולשרוף את העולם עד שתשיגי אותם. ובקשר לדברים שאת כן מוכנה להתפשר- פשוט להרפות, לא להתמקד בנקודה הזו. להשלים עם מה שאי אפשר לשנות, ואולי לעשות קצת "ליטושים", כדי להפוך את הדברים לקצת יותר קלים....... מתוקה שלי אני אפילו לא יכולה לדמיין מה את עוברת כרגע. אבל אני בטוחה שכמו שאת כותבת, גם בתוך כל הרוע הזה יש טוב, יש דברים שיכולים להחזיק אותך. תנסי להתמקד בהם, לראות מה את יכולה לשנות- ולשנות, ומה את לא יכולה לשנות- ולהשלים. ואת יודעת, אנחנו תמיד כאן אם את צריכה...
 

galias3

New member
Different approach

First of all, I understand and add my hug to the others sent here already. In addition, I agree with Naomi, whose comment shown somewhere below this message about the additional ways to be a parent. I share the same desire for a child but at the same time I think we should not kill ourselves on the way to get what we want: Sometimes there are additional considerations which I think are irrelevant, mostly about the man in our life: what does he think, what will happen? will he leave me? Our life can not be complete without a child and so on. We think about the people around us instead of thinking about us. It is sensitive, it is painful, and very very individual and contraversial issue. I think that this disease is teaching me so much about myself, about my body and my feelings. Try to stop for some time the trials and do some other stuff: develop yourself, work on your friendships, work on your education, etc etc.... maybe stopping for some time and not sinking into this constant trials to conceive will give you some new strength and hope. In the lowest moments in my life it was only my work and my studies that gave me the strength to wake up in the morning and keep going, therefore giving up on these things that distract you will be the worst thing you can do
 
יקרתי

כואב לקרוא את מה שאת עוברת וממליצה כמו נעמי לפנות לפורום השכן. עברו רק שבועיים וזה לא מספיק זמן כדי להתאושש מכזה אובדן. את הזמן את חייבת לעצמך......וכמובן שצריכה לזכור שמתישהו צריך להתקדם........ הסובבים אותך מאוד מבינים מה את עוברת אבל אין להם מושג איך לעזור....והדרך היחידה שהם מכירים זה הדרך ההפוכה ....לנסות להמעיט במה שקרה....זו דרכו של כל אדם בעצם.... קחי את הזמן תני לעצמך להתפרק תבכי תצעקי ......אך תזכרי תמיד שאמא את תהיי.........ולא משנה מתי ולא משנה איך את תהיי אמא מיליון חיבוקים.
 

נעמי 17

New member
../images/Emo57.gif

רוח אומר . אמר לצפון תני , ולתימן אל תכלאי , הביאי בני מרחוק , ובנותי מקצה הארץ
 
למעלה