דיכאון דיכאון...

[nms24]

דיכאון דיכאון...

גם אני נמצא במצב די קשה שבו נראה כי אין תקווה והכל קורס מסביב. בעבר הייתי פונה אל אלוהים ואומר לעצמי משהוא כמו לכל סבל יש מטרה או כמו שאלוהים הכניס את איוב למצב קשה כדי לבחון אותו כך הוא עושה גם לי. זה הייה מצויין בתקופה שהייתי יותר מאמין,היום אני לא מאמין בכלל והרבה יותר קשה לי להתמודד אם הרגשות האלה. עזבתי בעברי שתי עבודות יחסית טובות והיום אני עובד בעבודה גרועה.בעבר גרתי אם שותף מקסים בדירה טובה בשכונה יחסית בסדר,והיום אני בדירה לבד בשכונה זוועתית.והכל אך ורק אחריות שלי .וקשה לי להתמודד אם זה... אז איך מתמודדים אם החיים בלי אלוהים? זה מרגיש כל כך טוב להאמין שלכל דבר יש מטרה בסוף,והחיים זה לא סתם אוסף של אנשים אקראיים שאתה פוגש בדרך.הלוואי שהייתי פשוט יכול להאמין וזהוא בלי יותר מידי כאבי ראש מיותרים.

 

[yoni13077]

החיים זה לא סתם אוסף אנשים אקראיים

כי אתה יכול להוביל את החיים האלו ולקבוע לעצמך מי מאותם אנשים אקראיים יהפוך למשמעותי יותר בחייך, מי יכול להביא לך תועלת בקשר איתו וממי תתעלם. זה לגמרי נכון שמתוך אמונה יותר קל להתמודד, או יותר מדויק - אין כל כך צורך להתמודד... יש לך על מי להפיל הכל ובמי לתלות תקוות. אני לא מכיר אותך ואת הנתונים הסביבתיים הרלוונטיים לעבודה מבחינתך אבל בגדול ענין של פרנסה ועבודה תמיד אפשר לשפר עם השקעה ומאמץ וסבלנות.. והכי חשוב - חברים טובים זה תמיד עוזר, אם תמצא בחיים האמיתיים, לא רק הוירטואליים, חברים שתוכל לשתף אותם בזה זה יקל עליך המון.

 

[nms24]

זה נכון

אבל בסופו של דבר יש גבול לכמה חברים יכולים לעזור, בדרך כלל עצות יעילות בעיקר ממי שחווה את הבעיה שעליה הוא נותן עצה על בשרו. אני במצב מאוד מורכב,עבדתי במקצוע מסויים שפשוט נשחקתי ממנו סופית,היום אני עובד בסתם עבודה זמנית ואמור להתחיל ללמוד משהוא אחר בקרוב,אבל אין לי מושג אם גם התחום הזה מתאים לי.אני הולך עוד מעט ליעוץ אבל בינתיים התהליך לוקח זמן ואני כל היום בחרדות של מה יהיה אם אני לא ימצא את עצמי בסוף.

 

[yoni13077]

פה בדיוק עוזרים חברים

ככל שתהיה בקשר טוב עם חברים אמיתיים שישמחו לעזור תהיה חשוף ליותר אופציות תעסוקתיות. חברים לא אמורים לעשות במקומנו את העבודה אבל בהחלט יכולים להוסיף אופציות והצעות ורעיונות (וזה נטו בנקודה הזו של העבודה, כי ברור מאליו שהתועלת של חברים היא קודם כל במובן הקשר האנושי, בתמיכה הנפשית). יש כל כך הרבה אפשרויות תעסוקה שאין סיבה להיות בחרדות כפי שציינת, צריך פשוט לעשות חושבים, לעשות את כל הבדיקות וההתאמות הנכונות וההצלחה תגיע.

 

[nms24]

נכון

אבל קשה לקיים קשר שבו אתה רק מקבל וכשאתה נמצא בדיכאון אין לך יותר מידי מה לתת. אני בן 25 רווק. עשיתי לפני הצבא תואר של הנדסאי אלקטרוניקה בלי יותר מידי לחשוב זרמתי אם חבריי לכיתה. בצבא ראיתי שהמקצוע הזה לא מתאים לי במיוחד בין השאר כי הוא מאוד מונוטוני בלי עבודה יותר מידי אם הראש. ואני להיפך אוהב דברים שצריך לחשוב בהם ,להתעמק לחקור נושאים חדשים. סיימתי את השירות הצבאי במקצוע,עבדתי עוד חצי שנה באזרחות אבל פשוט נשחקתי ופוטרתי. לא הצלחתי למצוא עבודה במקצוע תקופה ארוכה בין השאר כי עזבתי את מקום העבודה הזה בצורה גרועה מאוד שהותירה בי טראומה ולא התקבלתי למקומות אחרים. ישבתי המון זמן בבית ואז התחלתי עבודה בשירות לקוחות. לפני כחצי שנה הלכתי ראיון למקום סופר איכותי לתפקיד במקצוע שלי. בקורות החיים שלי רשמתי שעבדתי כל שלוש השנים שעברו מאז פוטרתי באותו מקום. אם לא הייתי עושה זאת הייתי נופל בראיון כי הייתי צריך להסביר את סיבת הפיטורים.את הראיון עצמו עברתי אבל התהליך קבלה דורש עוד המון מיונים וראיונות של בערך כשנה (מפעל ביטחוני) לא יכלתי יותר לעמוד בשקרים שסיפרתי זה הייה המון לחץ ופשוט לא המשכתי את התהליך. בעיקרון אני אדם מאוד לוגי שמתאים לתחום הטכני .אם הייה לי תואר מהנדס אז אני בטוח שהייתי מצליח להסתדר.הבעיה שאין לי כוחות נפשיים בשביל התואר הזה בין השאר כי הוא מאוד קשה. העבודה שלי בשירות לקוחות הייתה ההיפך מהעבודה שלי במקום העבודה הראשון, היא הייתה מאוד דינמית ואם המון אנדרנלין וגם אם אנשים הרבה יותר איכותיים מאלה שעבדו איתי קודם. הבעיה שהייתי די גרוע בה בין השאר כי אני בא מהתחום הטכני וגם כי התחלתי שם לגמרי ברגל שמאל,למרות זאת מאוד נהניתי מהעבודה.בדיוק באותה תקופה עשיתי את הטעות שאני אוכל את עצמי עליה. עזבתי את אותו מקום עבודה והכלתי ללמוד הנדסה בעיר אחרת. לא התחברתי ללימודים ולא המשכתי ללמוד חזרתי חזרה לעיר שלי ולא הסכימו לקחת אותי לעבודה של שירות הלקוחות בחזרה כי לא הייתי עובד טוב במיוחד.ומאז אני תקוע בכל מיני עבודות נוראיות למרות שיש לי תואר+ניסיון וגם ויתרתי על מקום עבודה מאוד איכותי שהייתי יכול להרוויח בו מצויין.אני אמור להתחיל ללמוד כלכלה באוקטובר.אבל אני מרגיש אם זה די גרוע ,אני לא בטוח שאני ימצא עבודה בזה או יצליח לשרוד במקצוע כי זה מקצוע שדי קשה להסתדר בו .בנוסף יהיה לי די קשה לממן את התואר. אבל הבעיה שאין לי ברירה אני לא עובד כבר שנתיים וחצי במקצוע שלי ואני לא בטוח אם יקחו אותי לעבוד בו .ולכן האופצייה היחידה שלי היא תואר.

 

[yoni13077]

כמה הערות

קודם כל, בקשר למה שכתבת בתחילת דבריך לגבי זה שקשה להיות בקשר שאתה רק מקבל ולא נותן - זה מראה על כיוון חיובי של אדם שאוהב לתת, אבל למה אתה חושב שאתה רק מקבל ולא נותן??? חברות אמיתית וטובה היא הדדית לגמרי, היא ממש לא נמדדת בנתינה חומרית או אפילו מתן עצות כאלה ואחרות, חברות היא חברות, כמה אנשים אתה מכיר שבאמת יכולים לנפנף בחברים אמיתיים ולא חברי פייסבוק ואפילו לא חברים סתמיים כאלה שאפשר להשיג בהמונים. בקשר ללימודים, תיארת מצב בו יש לך מקצוע שאתה לא ממש מת עליו אבל יכול בהחלט להתפרנס ממנו. לפני שאתה הולך הלאה למקצועות אחרים אולי באמת כדאי לבדוק טוב את כל האפשרויות הקיימות במקצוע שלך ואולי יש בו נישה או תת נישה שבה כן תמצא - יחסית - קצת יותר סיפוק. דבר אחד ברור, לפני שאתה הולך ללמוד כלכלה או כל דבר אחר חשוב לבדוק את כל האפשרויות העתידיות, כדי שלא תמצא את עצמך שוב עם מקצוע שהשקעת בו את כספך ונשמתך ולא תמצא בו תעסוקה. ציינת שאתה הולך לייעוץ מקדים בנושא הזה, זה חשוב, חשוב גם לשאול אנשים שמכירים את התחום שתשקול ללמוד. בקשר למימון התואר - יש מלגות מכל מיני כיוונים, יש פה מן הסתם אנשים שיוכלו לעזור לך בנושא הזה.

 

[nms24]

כן

הייתי יכול להשתלב מצויין בניהול או בהדרכה בתחום האלקטרוניקה הבעיה שאין לי ניסיון בזה זאת אחת הסיבות זאני רוצה ללמוד כלכלה זה יעזור לי להגיע לתפקידי ניהול.

 

[mister xy]

ומה יקרה אחרי שתגיע לתפקיד ניהולי?

האם זה לא ימאס עליך אחרי כמה חודשים? אני מניח שגם כשהתחלת לעבוד באלקטרוניקה חשבת שזה מקצוע מעניין מאוד וזה מתאים לך בול.

 

[nms24]

לא

ניהול זה תפקיד הרבה יותר מעניין מאשר סתם טכנאי אלקטרוניקה.

 

[mister xy]

אני לא מכיר אותך, אבל

יש אנשים שאף פעם לא יהיו מרוצים בעבודה שלהם גם אם מדובר בתפקיד בכיר ונחשק. שוב, אני לא מכיר אותך וחלילה לי לומר שאתה כזה, סתם נקודה למחשבה...

 

[mister xy]

כמו תמיד - ../images/Emo45.gif

במידה מסוימת, חברוּת מהווה תחליף לאמונה באלוהים.

 

[yoni13077]

בהחלט

ולכן צירפתי את אלוהים כחבר בפייסבוק. או שהוא התעלם או שהוא לא קיים.

 

[mister xy]

../images/Emo6.gif

 

[איש חסיד היה1]

רציתי להוסיף עוד כמה נקודות לדבריך

לפני שהולכים ללמוד כל מקצוע בחיים, מי שזה רק לא יהיה, ואיזה מקצוע שזה לא יהיה, הייתי ממליץ ללכת למכון שעושה איבחון מקצועי, בירושלים אני יכול להמליץ בחום על "אדם מילוא", זה אומנם עולה כמה גרושים אבל שווה כל שקל לדעתי. היתי גם ממליץ לך ללכת לאימון אישי כדי שתהיה קצת יותר סגור על עצמך, בהצלחה בהמשך הדרך.

 

[סנדר סופרטרמפ]

../images/Emo45.gif

 

[רותם 36]

נשמע שאתה בלחץ אטומי

ואתה כולה בן 25. אז מה יקרה אם לא תמצא את עצמך גם בכלכלה? מה התרחיש הכי קיצוני בעיניך שיקרה ? השמיים ייפלו ? לא ! אז מן הסתם התניסת בעוד מקצוע ותמשיך לנסות עוד דברים עד שתמצא את מקומך. ההצלחה מגיעה רק אחרי המון כישלונות . לא מכירה קיצורי דרך. אתה מלחיץ את עצמך ושוקע לעוד יותר מרה שחורה ודיכאון . בשום מקום לא רשום שבגיל 25 אתה כבר אמור להיות מיליונר ובתפקיד ניהולי בכיר . אחת הדרישות לתפקידי ניהול היא יכולת התמודדות עם לחצים . ובתחום הזה אתה צריך לעבוד קצת על עצמך , לפחות ככה משתמע מדבריך . שיהיה בהצלחה !

 

[nms24]

לצערי...

קיבלתי סוג של חינוך דפוק כזה של "אתה חייב להיות תמיד ראשון בכל מקום והכי טוב בהכל". זה חינוך מצויין לסוג מסויים של אנשים אבל אצלי זה לא כל כך הצליח. יש לי אומנם נתונים יבשים די גבוהים אבל לא ממש מצאתי את עצמי בחיים.כל מה שנשאר זה רק הלחץ המטורף של "להצליח".

 

[mister xy]

זה חינוך גרוע מאוד

אני לא חושב שיש כאלו שמתאים להם כזה חינוך. אפשר אולי לומר שיש כאלו שיכולים לשרוד חינוך כזה....

 

[מילטון גון]

אחד הדברים החשובים ביותר למנהל טוב

הוא היכולת להתנתק מהמוסכמות שגררת איתך עד לרגע מסויים, ובמקומן להתבונן במצב כמות שהוא ולחפש את הצעד הנכון ביותר בהתחשב בנתונים. אם במשרת ניהול חשקה נפשך, הרי שהצעד הראשון בדרך להתאמתך אליו מתחיל כאן. כשתהיה במצב שבו לא תספר לעצמך ולאחרים שום סיפורים על העבר (חינוך דפוק, צעדים מוטעים, השפעות שליליות), ובמקום זה תהיה ממוקד במה שאתה יכול לעשות בהווה ואיך העתיד שלך יושפע מכך, מציאת מסלול מוצלח יותר לחיים תהפוך לטבעית.

 

[קתרזיס]

לומדים

להתמודד עם דברים. תראה, בתכלס, אילו יכולת להסתכל קדימה אל העתיד ולראות שעוד תחזור לעבודה טובה שתאהב, ולמצוא שותף ודירה אחלה - נניח בעוד שנה - לא היית מוטרד יותר מדי מגורלך עד אז כי היית יודע שזה זמני. אבל ככה - אין לך מושג מתי זה יגמר ואתה חושש שזהו, איבדת את הדברים הטובים בחייך ונתקעת במקום הכי גרוע ואבוד לך. אלא ששני המצבים בחייך, גם זה שאהבת וגם זה שאתה סובל ממנו, הם זמניים. ושניהם משפיעים על חייך לטובה. קשיים מלמדים אותנו לצמוח - מלמדים למצוא דרכים חדשות לעקוף מכשולים, מלמדים להתמודד. כמו צמח שפתאום מסתירים לו את השמש והוא צריך לצמוח מהר יותר או לכיוון אחר כדי להגיע אליה שוב... ללא קשיים המוטיבציה להתפתח וקצב ההתפתחות היו פחותים בהרבה. משום מה אנחנו מתייחסים לקשיים כמשהו שצריך להמנע ממנו לגמרי ולא מקבלים אותם כחלק משלמות החיים - והנסיון הזה להצמד רק לטוב ולא לקבל את השאר גורם לנו כל הזמן להרגיש מאויימים כי בפועל המציאות מורכבת משילוב של שניהם. כלומר רק אם תקבל את הקשיים כמשהו הכרחי - תוכל לראות דרכם את השלב הבא... אחרת אתה כל פעם מנסה להתחמק מהם ונופל ומוצא את עצמך מתמודד עם דברים שאתה לא רוצה... (אני לא אומרת שתרצה את הקשיים, אבל תקבל אותם כמו שמקבלים משכנתא כשקונים בית. לא נעים אבל חלק מהעניין - חלק זמני שבסופו יהיה קל יותר.