דיי נמאס לי ! הסוף!!!!!

[shayclub]

דיי נמאס לי ! הסוף!!!!!

דיי נמאס לי ! זה לא נגמר לא עובר, אני חצי שנה כבר במצב הזה, זה התחיל שלא הרגשתי טוב, הלכתי לרופא עשיתי בדיקות ואז... אמרו שאולי זו נפשי שצועקת לעזרה. הלכתי לפסכיאטר נתן לי כדורים הלכתי לפסיכולוג כמה שיחות ואז המצב רק החמיר. אני לא יצאתי מהבית כבר חודשיים כל היום מול המחשב וטלויזיה לוקח את הכדורים ואפילו לא יכול לצאת לפסיכולוג, כלום. לא הולך לעבודה רק בבית מפחד לצאת, מאיפה באו לי החרדות הללו? הייתי מוערץ מוביל היה לי הכל והכל עשיתי במו ידי. לא יוצא מהמצב הזה בא לי למות וזה רק עיניין של זמן, לא רוצה להשאיר את אימי ומשפחתי מאחור אבל אני לא יכול להמשיך ולא רואה שאצא מהמצב הנורא הזה. למה החרדות הגיעו? תמיד הייתי אמיץ והייתי ביחידה מובחרת בצבא, כמו שנראה לי יש לי רק לעבור את מחסור הדאגה למשפחה (אני רווק בשנות העשרים) ואיך לעשות את זה, כדורים, אקדח, לקפוץ? מה הכי פחות מפחיד? עיזרו לי בבקשה

 

[י ו נ י ת.]

שלום לך בחור

תקשיב. אני בשנות השלושים לחיי, הייתי במצב דומה לשלך, ורוצה לאמר לך, שתתפלא עד כמה יש הרבה אנשים במצבך אבל הם לא משתפים, הם מסתגרים בחדרי חדרים. לקח לי שנה וחצי של כאב עד מחשבות אובדניות, למרות שהחיים הובילו אותי לייאוש, אבל הילדים נתנו לי את המחשבה של לא להעיז להתאבד, בדיוק כמו שאתה חושב, כביכול לא להשאיר את המשפחה מאחור. ואתה יודע מה? הגעתי למסקנה ששלושה דברים יעזרו לשיפור המצב הדכאוני הזה. פסיכולוג/פסיכיאטר, טפול תרופתי, ואדם קרוב שתמיד, תמיד יהיה אפשר לדבר איתו אבל שהוא לא רק יקשיב, אלא יהיה, תומך, מזדהה, מבין, מעודד, נותן כוח. יש לי משפחה אבל לא תמיד היה לי האומץ לספר להם מה עובר עלי, עד שבמקרה אחותי גילתה וכאשר היא גילתה, היא לא עזבה אותי ובזכותה קמתי מחדש. אני חושבת שיש לי את הכוח לתת לך להמשיך לחיות ולא לאבד תקווה. אם תיצור איתי קשר באי מייל אעזור לך. אבל זאת בתנאי שאתה צריך גם לקבל, לא להיות אנטי, כי ברור שהצד העוזר יתייאש אם אין שיתוף פעולה. מחכה לתגובה, ואל תתבייש. כי להרגיש מה שאתה מרגיש זה הכאב הנורא מכל, ושוב עידוד באויר לא יעזור, אתה צריך תמיכה צמודה צמודה אפילו טלפונית או בדואר אלקטרוני. איך שתרצה. יונית

 

[מאושרת]

חרדות

בחור יקר במקרה נכנסתי לאתר זה וקארתי על מצוקתך , רציתי לומר לך כי אני גם פתאום כך באמצע החיים בגיל 28 נתקפתי בחרדות איומות לפי התיאורים למעשה אני חושבת כי התחושות שלנו זהות, אני מוכנה לספר לך את סיפורי האישי בכדי שתתעודד ותבין כי זה בר חלוף, ואל לך להתייאש כי יגיע היום בו תרגיש טוב והכל הסתדר, אני לא מכירה אותך אך אני מאחלת לך מכל הלב כי תהיה אמיץ וחזק כי אכן זו מלחמה קשה, תנסה לשחזר רגעים טובים נסה להרגיע את נפשך ותאמין לי כי צריך הרבה אורח רוח משום שזה לא עובר במהרה. רק תזכור כי זה תקופה והכל יעבור. מחזיקה לך אצבעות ומקווה כי אקרא שהכל הסתדר.

 

[סהר-תמיכה]

למה זה הגיע

יש כל מיני מחלות וזו מחלה כמו כל מחלה. זו לא אשמתך, והחדשות הטובות הן שאפשר לטפל בזה. אני לא יודעת מי נתן לך את הטיפול התרופתי, אבל חשוב ליידע אותו בקשר למה שקורה. המטרה היא תשחזור לתפקוד ולא שתאבד אותו. הטיפול בדכאון וחרדה אינו זהה. יש משהו אחר שאתה יכול לקחת לחרדה וזה ישחרר אותך מזה. לא תצטרך גם לקחת את הכדורים לנצח, יכול להיות בתקבל משהו מאוד קל כדי למנוע שקיעה נוספת. אבל אני יכולה להגיד לך בבטחון מלא, שהכל תלוי באיש המקצוע אליו אתה ניגש לקבל עזרה. אם הוא יודע את העבודה שלו ואתה מיידע אותו לגבי התחושות שלך, בסופו של דבר, יחד, תתאימו לך את הטיפול שיאפשר לך לחזור לתפקוד מלא והרגשה טובה. אבל מעבר לתרופות, טיפול בשיחות יכול לתת לך את הכוחות להדוף את המחשבות האובדניות והדכאוניות, שהן אלו שעומדות מאחורי כל זה, מעבר לכימיה. אז... לא להתייאש אלא לחפש עזרה מתאימה!